 |
03-01-2017, 17:34
|
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,672
|
|
|
נאום הגרעין של נתניהו. דעה (עמי רוחקס-דומבה, ישראל דיפנס)
http://www.israeldefense.co.il/he/node/28096
ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפק לאחרונה אמירות שיכולות להיתפס כחריגה מהעמימות הגרעינית שישראל שומרת באדיקות בעשורים האחרונים. הפרשנות שאתן לדברי נתניהו אינה מעידה כי אכן הוא התכוון לכך, אך חדי העין הבקיאים בשיח הגרעיני, יוכלו לעשות את ההקשר המתאים. כך גם הביון האיראני מנגד, שלא מחכה לפרשנויות של עיתונאים ישראלים.
הנחה נוספת בטרם אתחיל בניתוח היא שהדברים שאומר ראש הממשלה, בין בעל פה מול המצלמות, או בין בחשבונות שלו ברשתות החברתיות נכתבים בקפדנות, עם תשומת לב רבה לבחירת המילים, ההקשרים ורצף הדברים. אם ראש ממשלה מכהן אומר או כותב דברים, יש להם משמעות רשמית.
הנאום הראשון אליו רצוי לשים לב הוא זה שנתן ראש הממשלה בעת בטקס האזכרה הממלכתי לדוד ופולה בן גוריון שנערך בתחילת חודש דצמבר 2016. בנאום שכולל הרבה "בין השורות", מתבלטים שני מסרים עיקריים שניתן להבין מתוך הדברים כי הם מיועדים איראן.
מסר ראשון: יש לנו יכולת להשמיד אתכם אם תאיימו עלינו
ציטוט רלוונטי: "הכוח הצבאי שלנו חייב להיות חזק דיו כדי להדוף כל אויב, או כל אויבים במשותף. הוא חייב להיות מסוגל להעביר את המלחמה לשטחו של האויב, כפי שנעשה כמובן בקדש ואחר כך גם במלחמות אחרות, והוא חייב להיות מסוגל לאיים בהכחדה על כל מי שמאיים להכחיד אותנו."
בפסקה זו, ראש הממשלה משתמש במונח "איום בהשמדה" [באנגלית: annihilation] בהקשר של כוח צבאי. אם בוחנים את עולם אמצעי הלחימה, ישנו רק סוג נשק אחד שהמונח השמדה מתייחס אליו והוא נשק גרעיני. אם מקבלים טענה זו, אזי ראש הממשלה מבהר את העמימות ומגלה כי לישראל יש יכולת גרעינית. יש לציין שיכולת גרעינית צבאית היא רק לצורך התקפה.
בצמוד לשימוש באיום בהשמדה, ראש הממשלה משתמש במונח "על כל מי שמאיים להכחיד אותנו". המדינה היחידה שמאיימת בצורה רשמית להשמיד את ישראל בשנים האחרונות היא איראן, שגם פיתחה תשתית להשגת נשק גרעיני, לפחות עד 2009 לפי האו"ם. יש כאלו שטוענים שהיא מעולם לא חדלה לפתח תשתית זו.
מי שישים לב, יראה כי ראש הממשלה משתמש באיום רק כנגד מי שמאיים על ישראל. פרשנות לצמידות המונחים בסדר הזה יכולה להעיד על גישת "אי שימוש ראשון" של ישראל. בשיח הגרעיני ההתייחסות היא למונח No first use - כלומר, מדינה גרעינית מתחייבת שהיא לא זו שתפתח ראשונה במתקפה גרעינית, אלא רק כנגד מתקפה גרעינית של האויב. הצהרה מסוג זה נתנו גם סין ורוסיה בעבר כלפי ארה"ב.
אם מקבלים את הטענה, המטרה בהצהרה כזו מצד ישראל נועדה להוריד את מפלס האיום הגרעיני עם אירן. כלומר, ישראל לא תשתמש ראשונה בנשק גרעיני המיוחס לה, אלא רק אם וכאשר איראן תשתמש בה נגדה. (יש גם דיון סביב הדקויות של המשמעות במונח שימוש. האם זה כאשר יש סימנים ודאיים לשימוש בצד השני, או רק שהטילים באוויר. לא אכנס לדיון הזה כאן. להעמקה אפשר לקרוא באתר armscontrol).
לתפיסת ה-No First Use יש גם משמעות מבחינת בניין הכוח הגרעיני של המדינה, בשונה מגישת MAD שמייצרת בניין כוח אחר.
ביי ביי 'דוקטרינת בגין'
אם מקבלים את הניתוח עד כה, אזי הרובד העמוק יותר של הפסקה הזו מצד רוה"מ טומנת השלמה עם איראן גרעינית. המונח "כל מי שמאיים להכחיד אותנו" אומר כי ראש הממשלה פונה למדינה עם יכולת גרעינית (היא יכולה גם להיות מדינת סף כפי שמייחסים לאיראן). לא משנה אם לאיראן, יש או אין בפועל נשק גרעיני, אלא האם יש בידי ישראל יכולת לעצור את התגרענות איראן.
המשמעות של אמירה כזו מצד ראש ממשלת ישראל היא שהוא מקבל שיש מדינה אחרת בסביבת ישראל שמסוגלת לאיים על ישראל בנשק גרעיני. בזאת, נתניהו מבטל למעשה את 'דוקטרינת בגין' בה נוקטת ישראל משנות ה-60 עת חיסול מדעני הגרעין הגרמניים במצרים, שנות ה-80 עם חיסול הכור העירקי ועד שנות ה-2000 עם חיסול הכור הסורי המיוחס לישראל (ואולי עוד כמה מבצעים עלומים שיתפרסמו בעתיד).
את האמירה של נתניהו בהקשר זה מגבה גם ההחלטה של ישראל להצטייד בצוללות, אשר על פי מקורות זרים נועדו בין היתר גם לצורך יכולת 'מכה שניה' גרעינית. לפי פרסומים זרים, הצוללות הישראליות כוללות יכולות לשגר טילי שיוט גרעיניים מסוג פופאי מתוצרת רפאל.
עבור אלו שאינם בקיאים בשיח הגרעיני, נאמר כי המונח 'מכה שניה' נועד לשמש ככלי הרתעה בפני איום גרעיני. כלומר, הצוללות במקרה זה משדרות מסר שמי שיתקוף אותנו בגרעין (ינקוט במכה ראשונה), יושמד על ידי תקיפת נגד גרעינית ישראלית המיוחסת לצוללות (מכה שניה). כלומר, אם מדינת ישראל מחזיקה ב'דוקטרינת בגין', למה היא צריכה צוללות למכה שניה? הרי מדובר בגישות מנוגדות.
דוקטרינת בגין טוענת שישראל תדאג שלא תהיה מדינה גרעינית בסביבתה. (מומלץ גם לקרוא את הניתוח הקצר והקולע של דוקטרינת בגין מצידו של ניסים סלמה). לפחות כזו שיכולה לאיים עליה באיום ממשי. ואילו הצטיידות בצוללות עם יכולת מיוחסת של שיגור טילים גרעיניים משדרת שישראל משלימה עם מדינות גרעיניות במזרח התיכון. בהקשר הנאום המדובר, הכוונה היא לאיראן.
(הערה: התייחסות לפקיסטן. לפקיסטן יש נשק גרעיני והיא מדינה מוסלמית. אבל, ישראל לא תופסת את פקיסטן כאיום קיומי. ולכן, ניתן לטעון שדוקטרינת בגין לא תופסת עליה. עם זאת, אפשר גם לטעון מנגד שישראל נכשלה לסכל את ההתגרענות הפקיסטנית, ולכן החריגה אותה מהדוקטרינה. קיימים פרסומים זרים שטוענים שאי שם לפני כמה עשרות שנים ישראל חברה להודו במטרה לנסות זאת, ונכשלה).
לסיכום, אם מקבלים את הניתוח עד כה, אז רוה"מ למעשה נוקט בנאומו בגישה דיפלומטית המתייחסת לאיראן כאל מדינה גרעינית עם יכולת להשמיד את ישראל. הוא מבטל בכך את דוקטרינת בגין, והחלטתו לרכוש צוללות חדשות מגרמניה מסתדרת עם תפיסה זו.
יתרה מכך, השימוש באיום גרעיני מצידו של ראש הממשלה לכאורה כלפי איראן, מצדיק לא רק את קיומו המיוחס של נשק גרעיני ישראלי, כי אם גם את קיומו של נשק גרעיני איראני. באיום על מדינה אחרת בנשק גרעיני, אתה מצדיק מבחינה חוקית את הזכות שלה להגנה עצמית המעוגנת באמנת האו"ם (Article 51). מדינות אחרות, כמו מצרים, טורקיה, סעודיה או סוריה, יכולות גם הן להשתמש בדברי ראש הממשלה כדי להצדיק פיתוח נשק גרעיני בעתיד על בסיס לוגי דומה.
מסר שני: אנחנו פתוחים לכינון יחסים דיפלומטיים עם איראן
ציטוט רלוונטי: "לכן אני מגיע מכאן למרכיב השלישי בתפיסתו של בן-גוריון - לא רק כוח צבאי וכוח כלכלי, אלא כוח מדיני. בגלל טבעת החנק הערבית סביבנו, בן-גוריון יזם בריתות פורצות דרך עם מדינות מעבר למעגל הראשון – עם אתיופיה, עם טורקיה, עם איראן, עם אחרות, ומה שהתחולל במדינות הללו במהלך השנים הללו אינו מבטל את נכונות תפיסתו בדבר הצורך בבריתות. כל מדינה זקוקה לבריתות, מעצמות-על זקוקות לבריתות, כל שכן מדינה קטנה כמו מדינת ישראל."
ניתן לפרש פסקה זו של דברי ראש הממשלה ככזו שמאותת לאיראן שיש מקום למשא ומתן. סדר הדברים בנאום רוה"מ מתחיל באיום כנגד איום, ואז עובר לנוסח מרוכך יותר שמשאיר את היד מושטת למו"מ מול איראן. אם מקבלים את הניתוח עד כה, אזי נתניהו מכוון למצב של הרתעה הדדית שתחתיו ניתן יהיה להגיע לחיים משותפים במזרח התיכון יחד עם איראן.
הבחירה בבן גוריון - לא מקרית
יש גם משמעות בבחירת הטקס. תחת כהונתו של בן גוריון התנהלו מגעים הדוקים עם איראן בתקופת טרום המהפכה. השימוש בהקשר בן גוריון מאותת לאיראן שאפשר להגיע לברית משותפת כפי שהיה בזמנו עם בן גוריון.
הנאום ניתן בטקס לזכרו של בן גוריון. אני טוען שאין זו מקריות. מדובר בנאום נדיר, חריג, שמהווה סימן לשינוי גישה בקשר ליחסים עם איראן. ראש הממשלה בחר דווקא את בן גוריון. זהו סמל לעוגן, לשורשים, לעוצמה, לכך שמדינת ישראל עשתה הכל לתקומתה. ותעשה הכל להמשיך להתקיים - גם תחת איום גרעיני.
סיבה נוספת היא שאין מקום מתאים יותר לאיים על מדינה אחרת בגרעין מאשר ממקום מושבו של אבי הגרעין הישראלי - בן גוריון הוא זה שלקח את ההחלטה להקים את הכור הגרעיני בדימונה.
זאת ועוד, ניכר שראש הממשלה בחר בשלהי תקופתו של אובמה ותחילת תקופתו של טראמפ, ובמקביל לאישור תקציב הביטחון של ארה"ב בקונגרס הכולל תמיכה ניכרת באמצעי ההגנה האווירית של ישראל ורכישת הטייסות החמקניות של מטוס ה-F-35. כל אלו סימנים לעצמתה של ישראל ולשינוי בטון האמריקאי במזרח התיכון, שלפחות על פי דעות מסוימות לא נוטה לטובת טהרן.
הושטת היד למו"מ עם איראן בתזמון הזה, תחת כסות הטענה שגם בן גוריון עשה זאת, מאותת לאיראן שנתניהו מבין את השינויים המתרחשים במזרח התיכון וכי הוא מחזיק בכוח פוליטי מספיק כדי לעשות מעשה אמיץ כמו שעשה בן גוריון בזמנו. בן גוריון נחשב, עד נתניהו, לראש הממשלה ששרד הכי הרבה זמן על כס השלטון ועשה כמעט כל שרצה לקידום האינטרסים של המדינה.
הדברים בקזחסטן
לאחר שאמר את הדברים בנאום לזכרו של בן גוריון, נתניהו חזר על דברים בסגנון דומה בביקורו בקזחסטן בחודש דצמבר 2016. במסגרת ביקורו במדינה הגובלת עם איראן, שיגר ראש הממשלה מסר לנשיא איראן רוחאני : "אנחנו נמרים, לא שפנים. אם איראן תתקוף את ישראל היא תשים את עצמה בסיכון", נכתב בדברים שצוטטו באתר timesofisrael.
אין ספק כי הנאום בטקס האזכרה לבן גוריון יחד עם הדברים העוקבים בקזחסטן שהיו מיועדים לאיראן חריגים בדיפלומטיה הישראלית. בייחוד כאשר הם מגיעים מראש ממשלה מכהן. עד היום מדינת ישראל הרשמית נמנעה מאיום ישיר בהכחדה של מדינות אחרות - מסר שיכול להתפרש רק במובן אחד - שישראל מחזיקה בנשק יום הדין. הוא נשק גרעיני. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
