18-06-2017, 18:14
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
|
|
אז אתה מודה ששיקרת בכוונה?
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "מה יהיה? לא ברור שכמפקד בגין היה אחראי לפעולות אנשיו?"
ידעת שהוא לא ירה במכונת-יריה.
ידעת שהוא אף העביר הנחיה לא לירות על יהודים,
בכל זאת - שיקרת באופן בוטה.
האוניה יצאה לפני שאותו איחוד נעשה,
ואותו איחוד למעשה גם לא הושלם באותו הזמן - הגדודים פעלו בדיוק כפי שפעלו לפני כן, באותו מנגנון פיקודי, ובאותן גזרות.
השבעה הכללית שתוככנה כאקט סימלי להקמת צה"ל - בוצעה שבועיים לאחר מכן. פירוק הפלמ"ח, נעשה חודשים רבים לאחר מכן.
ובנתיים, אספקת הנשק והתחמושת לגזרת ירושלים לא הגיעה בהיקף הנדרש.
והחיילים שלחמו בגזרה זו, נהרגו גם בשל מחסור זה.
ולמחסור זה - היה חלק בכישלונות בגזרה.
כך שבהחלט היה צורך בנשק שהספינה הגיעה,
אלא אם לדעתך - כן היו תחמושת ונשק, שלא הועברו לירושלים במכוון.
ואם לא היה בהם צורך - ממילא לא היה מניע לא להעבירם.
העברת הציוד והאנשים בחוף כפר ויתקין - לא התבצעה כמרד ע"י אנשי אצ"ל, אלא ע"י אנשי פלי"ם.
משמע, היא בוצעה - במקום ובאופן שהממשלה קבעה שבו היא תתבצע.
אלא שבשלב מסויים - אנשי הפלי"ם סירבו פקודה: הוציאו ספינותיהם משימוש, וסירבו להמשיך בפריקה, כך שלא ניתן היה לבצע את החלוקה שסוכמה.
ואז הגיעה האולטימטום - אף הוא, בניגוד מפורש לחלוקה שסוכמה, ובאופן שמנע אפשרות להעברת פקודות מסודרת ויזם ישירות את ההידרדרות.
בסופו של דבר - התחמושת והנשק פוצצו,
לא הגיעו לירושלים,
והמערכה על ירושלים הסתיימה בהפסד.
הפסד שעד היום אנחנו סובלים ממנו.
העיקר שאתה מרוצה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
אופן התנהלות הממשלה מרגע הקמת המדינה ועד תקופת הסכם השילומים בהחלט הייתה מנוגדת לחלוטין לטענות על גולאגים ומחנות ריכוז, והיסח לבריה"מ מצד בן גוריון ומפא"י וודאי לא היה קרוב או אוהד. ודי לציין שבן גוריון שקל ברצינות את הרעיון להצטרף ללחימה בקוריאה לצד ארה"ב.
|
מה שבן גוריון שקל בלבו, זה יפה, אך בפועל - באותה תקופה ארה"ב ובעלות בריתה החרימו את ישראל בדומה לבריה"מ, וחיזרו אחרי מצרים כמותה.
הגורם המכריע בשינוי המדיניות האמריקאית, וזה שהוביל לביטול "חוסר ההזדהות" של ישראל - היה עיסקת הנשק המצרית,
לא הרהוריו של בן-גוריון.
גם מהצד השני - התקררות היחסים בין ישראל לבריה"מ תחת שלטון סטאלין, דחפה את ישראל לידי המערב ולא בחירה אידאולוגית כלשהי.
כפי שאמר אז משה שרת: "איננו יכולים למחוק עצמנו ממפת העולם על יד נעילת שערים לפני נציגים הרוצים לבוא בקשר עמנו". בהתייחסו לכך שהסובייטים לא רצו בקשר כזה.
מותו של סטאלין - העלה אפשרות של התחממות מחדש של יחסים אלו,
ורק העיסקת הנשק - שהובילה לעיסקה מקבילה בין ישראל לצרפת - הורידה סופית אפשרות זו מהפרק.
|