25-06-2017, 11:10
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.12
הודעות: 216
|
|
|
התקפת אל-קעידא בניירובי 2013 ותפקוד איש ה-SAS
הסיפור הבא הובא במסגרת עלון שבת לבני נוער לקראת החופש הגדול.
אותי מעניינים היבטים צבאיים של תפקוד האיש ה-SAS - האם עסקו באירוע הזה בפורום ?
http://www.olam-katan.co.il/%D7%9E%...%A8%D7%90%D7%94
אבינועם הרש
אף לא אחד מעשרות המחבלים ששרצו בקניון בניירובי חשד שהאזרח התמים שהיה על אזרחי ובסך הכול ניסה ליהנות מהחופשה שלו הולך להיות חתום על אחד מהסיפורים הפסיכיים ביותר שתקראו בשנה האחרונה.
בספטמבר 2013 פרצו חמישה עשר מחבלים לקניון 'וסטגייט' בניירובי, קניה, באחת ממתקפות הטרור המפורסמות ביותר שידעה המדינה: שישים ושבעה הרוגים, מאתיים פצועים ואדם שקיבל את החלטת חייו, ועל הדרך אפשר לומר שכתב מחדש את סיפור עצמתו של היחיד.
איך שלוחם הקומנדו, שהיה כאמור בחופשה, קירב לשפתיו את האספרסו הרותח, נפתחו בקניון שערי גיהינום: מתקפה משולבת רובי סער ורימונים של חברי ארגון הטרור א-שבאב החריבה את עולמם של מאות וגרמה לאחד ממופעי ההרואיות הגדולים שנראו בעולם בעשור האחרון.
לוחם הקומנדו, שהשתייך ליחידת SAS הבריטית (שבזמנו שימשה השראה לסיירת מטכ"ל) לא בזבז זמן וברגע אחד נהפך למכונת המלחמה המטורפת שאומן להיות: הוא תפס מחסה, הוציא את הגלוק האישי שלו, 'הוריד' מחבל אחד והצליח לחלץ בעצמו שני שבויים שהסתתרו מהתופת. בואו נגיד שבשלב זה הוא כבר קיבל את הצל"ש שלו – חייל בחופשה, אב לילדים, שהחליט לסכן את חייו רק כי גאוות היחידה שלו מחייבת.
הייתי רוצה להקפיא את הרגע הזה שבו החליט חייל הקומנדו שהוא לא מסתפק בהצלה אחת אלא מוכן שוב ושוב להקריב את נפשו בשביל אדם אחר שהוא איננו מכיר; בכל חופש גדול אני נזכר באיש שעשה דברים לא כי מישהו חייב אותו אלא כי הוא חייב את עצמו
חשבתם שכאן נגמר הסיפור? תחזיקו חזק, ממריאים: לוחם הקומנדו חזר לקניון (מה נסגר, בן אדם? קיבלת את החיים במתנה – שב תנוח – יש לך יופי של סיפור לנכדים), שוב התעמת עם המחבלים ושוב יצא וממש לבדו הצליח להציל עוד חמישה. לא נלאה אתכם בפרטים, רק נאמר שבסך הכול חזר לוחם הקומנדו לקניון 12 פעם(!) והציל לבדו מאה איש.
תגיד, בן אדם, רציתי לשאול אותו, מה העניין? נמאס לך מהחיים? אתה רוצה להתאבד? יש דרכים אלגנטיות יותר מאשר להסתכל לסטטיסטיקה בלבן של העיניים ולחטוף כדור. אתה בחופשה, בן אדם! אף אחד לא מצפה ממך להסתכן. לא נשלחת בשירות הוד מלכותה. ואם כבר נכנסת, החטפת, הצלת וניצלת – שחרר. למה שוב ושוב ושוב?
הייתי רוצה להקפיא את הרגע הזה שבו החליט חייל הקומנדו שהוא לא מסתפק בהצלה אחת אלא מוכן שוב ושוב להקריב את נפשו בשביל אדם אחר שהוא איננו מכיר; לבודד את שניית המחשבה הזאת ולהניח אותה על שולחן הניתוחים; לפרק אותה ולראות מה גורם לאדם לקבל שוב ושוב החלטה גורלית כזאת.
מן הסתם הוא היה עונה לי: יש בחיים דברים שגדולים יותר מהמרחב ומהנסיבות, מהמדים ומהגבולות. רגעים שבהם האדם מגלה מי הוא ומה הוא באמת. שבהם הוא מבודד את הגורמים ואת הלחצים שמוכתבים לו ומגלה שבמגרש נשארו רק הוא וההחלטות שלו, רק הוא והאישיות שלו. ובסוף האדם יודע שמהמערבל הזה יוצא מאה אחוז הוא ....
זה מה שהופיע בוויקיפדיה בגרסה העברית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...%99%D7%99%D7%98
וזה מה שהופיע בגארדיאן
https://www.theguardian.com/world/2...l-attacks-kenya
וזה כנראה האיש
תודה
_____________________________________
"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
