הנושא נדון פה לא פעם וגם חלק מהנקודות כבר הועלו. בכל זאת נראה לי שיש בו כמה חידושים.
http://jiss.org.il/he/henkin-egypt-military/

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תן לנו עוד....

בעבר היו פה דיונים, עם הרבה פרטים שמהם קשה להבין מה בעצם קרה.
התמצות שלך עשה הרבה יותר סדר בבלאגן.

השאיר בעיקר שאלות לגבי אפשרות שמטרת ההתעצמות ומימונה הם התערבות גדולה בתימן או במלחמה מול איראן, הקשורים לאוטוסטראדות ורכבת הנבנים - דרך סיני לעבר סעודיה,.
או שאכן מדובר בהגברת המוכנות לעימות פוטנציאלי מול ישראל, כשההמנעות מחיזוק תשתיות הגנה נועד כדי להרדים אותנו.

עניין אחד שהיה לי מוזר היה ההתייחסות לסד"כ של 1300 טנקים שבידי מצרים כ"פי 3 מהסד"כ הישראלי", שגם אם מתייחסים רק לטנקי מרכבה 3+4 מדובר בסד"כ נמוך מעט מזה הישראלי,
היה כדאי להסביר שמדובר בסד"כ הסדיר בלבד.

הזכרתי בהערות שיש כאלה באחסון וכן הלאה, ושהמספרים גדולים הרבה יותר אם כוללים כל החסנה יבשה וכל גרוטאה אחרת.
כמה בפועל יש במצב פעיל?
אין ממש מקורות גלויים אחרים, אז עובדים עם מה שיש, ולו בגלל ההנחה שלמקור מסויים יש אותה מתודה; אחרת נכנסים לצרות כשלוקחים במדינה אחת כמות שמקור מסויים סופר בשיטה אחת, ואז מחברים כמה מקורות אחרים לגבי מדינה אחרת - ובעצם אי אפשר להשוות ככה. לכן אין ברירה אלא להשתמש בדו"חות החימוש השיטתיים הקיימים, של ג'יינס ושל ה-IISS.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

חישוב פשוט של מספר החטיבות הסדירות, והיקף כל חטיבה - מבהיר זאת.
כנראה לכך ISS מתייחס.
אתה - מכיר היטב את צורת הפעולה של הצבא הישראלי - ולכן אין כל הגיון לקחת כל מספר בלי להבין מה משמעותו.


התייחסות למרכבה 3+4 כמקבילות לטנקי האברהמס והT90 - היא בהחלט סבירה.
גם אם לא תתייחס לכל גרוטאה (שבישראל רובן בכל מקרה כבר יצאו מהסד"כ, ומרכבה2 בדרך לאחר שיצאה מהסדיר) אלא רק לטנקי המרכבה3+4 שאין כל סיבה להתייחס אליהן כאל גרוטאות שכן אלו טנקים מהשורה הראשונה העולמית, שיוצרו בשנות ה90 וה2000, ומתקדמים כמו המקבילות שיש למצרים, או מעבר לכך,
תגיע לסד"כ הגבוה מהסד"כ המצרי.
מקורות אחרים - גרעו כבר את מרכבה2 מהסד"כ - והציגו את הסד"כ הישראלי בכ1500

אלא לפעיל.
פורסם בגלוי שצה"ל קיצץ את סד"כ השריון שלו בעשרות אחוזים בתקופת גנץ; פורסם בגלוי שבמבנה החדש של גדודי שריון, אחת מפלוגות השריון הלכה למילואים (ולפחות בחלק מהגדודים בסדיר יש שתי פלוגות שריון).
מעבר לכך, גם למצרים יש טנקים באיחסון. אין הגיון לקחת הערכה שמבוססת על שיטת ספירה א' ולהשוות אותה לשיטת ספירה ב': עם כל ההנחה שיש אי-דיוקים מובנים במקורות גלויים, אין ברירה אלא להשוות שיטה א' לשיטה ב'. IISS או ג'יינס הם מקורות טובים כי יש להם מתודה אחת; אז כשהם טועים, הם כנראה טועים באותה צורה לגבי כולם. אם אתה רוצה להעריך כמה יש לישראל בנפרד, תפדאל (עד שהמנהלים יבואו וימחקו דיוני סד"כ); אבל אלא אם יש לך יכולת דומה לעשות את זה למצריים, אזי אתה משווה תפוזים לתפוחים. אז נוח, לצורך הדיון, להשוות טנקי קו-ראשון, ולא כל טנק שנמצא באיזה ימ"ח - שלמצרים יש הרבה יותר מהם. אתה לא יכול להניח שלנו יש 1500 טנקים פעילים בהסתמך על שיטת ספירה מסויימת, ואז להסתמך על שיטת הספירה של ה-IISS ולהניח שלמצרים יש פחות (ספור דיביזיות ומחסנים ותקבל תוצאה הפוכה). האם זה בעייתי? בוודאי, ולכן ציינתי את הבעיות בהערת שוליים מפורטת. האם יש שיטה טובה יותר? אני בספק.

וצריך להדגיש: אין ספק שאחרי קניית ה-T-90 יהיו למצריים יותר טנקים קו ראשון מאשר, לפי ההערכה הגבוהה, יש לישראל סימני 3 ו-4, וזה אפילו בהנחה שהם לא בונים אברמס אחד, ובהתעלמות מאפשרות עיסקת M1A2; אין גם ספק שיש להם דיביזיות קו שני פעילות, עם מיושנים יותר - שדרוגים של כל מיני טי והשד יודע מה עוד. על אלה בכלל לא דיברתי.

הנה הערת השוליים הרלוונטית:
"ההערכות אינן בהכרח מדויקות. כך למשל, ב-2010 טען הדו"ח שלישראל 3,501 טנקים, ואילו ב-2016 העריך כי לישראל יש כ-500 טנקים (ועוד כאלף באחסון); כיוון שלא נראה שישראל פירקה בשש שנים כ-10 אוגדות שריון פעילות, סדירות או מילואים (בממוצע היסטורי, לאוגדת שריון מערבית היו 200-350 טנקים), אפשר להניח שחלק ניכר מהטנקים בדו"ח של 2010 היו כאלה שהוצאו משירות פעיל לפני שנים. כך למשל כלל הדו"ח של 2010 לא פחות מ-387 טנקים מתוצרת סובייטית או שיפור שלהם, הגם שהעובדה שטנקים אלו הוצאו משירות דור קודם לכן לא הייתה מסווגת כלל. סביר להניח שתהליך דומה נכון גם לגבי צבא מצרים.

ייאמר כי בדו"ח של 2016 נכתב בטעות כי המספר הכולל ירד ל-2,710 (לעומת 3,723 ב-2010) אולם חישוב נפרד של מספרי הטנקים (בניכוי 200 טנקי טי-62 שנספרו פעמיים) מראה שמדובר בשגיאה. לאור העובדה כי סביב המחנות המצריים נצפו בתצלומי Google Earth בתאריכים שונים מסדרים של ארבע דיביזיות שונות ועוד כחמש חטיבות עצמאיות, סביר שהמספר עוד גדול מכך, לאור העובדה כי ישנם גם טנקים באחסון וטנקי אימונים של ההכשרות הצבאיות. תודתי לאלי דקל שהציג בפני את מיקומי המסדרים."

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כנראה ששמת לב - לכך שמתייחסים להערכות כאלו בספקנות.
נטייה להכליל את טנקי המגח שיצאו מפעילות לחלוטין, כאילו הם חלק מהסד"כ - משבש מאוד השוואות בינלאומיות מהסוג שאתה מדבר עליהם.

אם תסתכל על חטיבות השריון - רק טנקי מרכבה 2+3+4 נכללים שם,
וטנקי מרכבה2 נמצאים רק בחטיבות המילואים.
אחרי שחטיבת מילואים אחרונה שהתבססה על מגח נסגרה בימי גנץ - פתאום הסד"כ הרשמי התכווץ לחצי.
בפועל - מבט על מספר החטיבות והטנקים שלהם - היה מבהיר שמדובר בטעות גסה.
היות ויש הערכה ברורה לגבי היקף טנקים אלו - אין טעם להתייחס לגרוטאות שאולי נותרו באיחסון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH מעבר לכך, גם למצרים יש טנקים באיחסון. אין הגיון לקחת הערכה שמבוססת על שיטת ספירה א' ולהשוות אותה לשיטת ספירה ב'.

זאת בדיוק הייתה הנקודה שלי:
השוות את סד"כ הסדיר של ישראל - לכלל הסד"כ המודרני של מצרים - השוואה לא הגיונית בעליל.
להוסיף גרוטאות שנותרו משנות ה70לחישוב אינה הגיונית באופן דומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH וצריך להדגיש: אין ספק שאחרי קניית ה-T-90 יהיו למצריים יותר טנקים קו ראשון מאשר, לפי ההערכה הגבוהה, יש לישראל סימני 3 ו-4, וזה אפילו בהנחה שהם לא בונים אברמס אחד, ובהתעלמות מאפשרות עיסקת M1A2.

זה אכן - המידע שהיה צריך להדגיש.

הבעיה שלי עם ניתוחים קודמים של צבא מצרים - הייתה עודף פרטים שוליים (כאשר חלק מהם שגויים בעליל - כמו הפחתת הסד"כ של ישראל מ3700 ל500), והעדרו של סיכום.
כאשר הבנה מינימלית של המספרים הגולמיים - יכולה לספק נתונים סבירים יותר.
הניתוח שהבאת - סיפק סיכום מעולה, ופרט זה חרג לרעה.

המסקנות המתבקשות שעדיף שצה"ל ישמור איפשהו בראש את האפשרות למלחמה קשה בצבא מצוייד היטב. מה שכן חסר לי, הוא הרמה האמיתית של הצבא המצרי, והיא נראית איך לומר, בינונית למדי (תראו מה קורה בסיני). אני מזכיר שהצבא הסעודי שחמוש במיטב הדברים שכסף יכול לקנות מככב בסרטונים משפילים להחריד.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

מאמר מקצועי מאוד. האם בכוונה לא כתבת על פריסת שד"מ או שהדבר נשמט....

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אסטרטגיה שלדידה הוכיחה את עצמה מעל למשוער. הנחת העבודה שלי היא שמצרים מתעצמת קונבנציונלית לקראת היום שבו תפנה לטרנד החדש בשכונה, בניית פצצות גרעיניות. ברגע שתהיה בידה פצצה גרעינית, יאפשר היתרון הכמותי למצרים לסיים סוף סוף את פארסת 48' (56', 67' וכו') ולגאול את פלסטין, ולמצב עצמה שוב כמנהיגה הבלתי מעורערת של העולם הערבי.

אנחנו כל כך עסוקים בלספור טנקים ומחמיצים את התמונה הרחבה, מצרים, אלא אם תעבור שינוי רדיקלי היא מדינה עם תאריך תפוגה, מחסור חמור במים הוא עניין של זמן, עוני וכלכלה רקובה ומשוחתת, זה עניין של זמן עד שהלחץ הפנימי יגיע לסף קריטי, ואז השאלה היא לאן יופנה הזעם.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

מה הקשר? גרעין מצרי יגן מתקיפה גרעינית, ואולי גם מתקיפות חה"א בעומק מצרים, אך הארמיות המפוארות והמצוחצחות, עם הרק"מ המתקדם והמגוון, עדיין פגיעות לחמ"מ הישראלי המצוין והנפוץ.
בדיוק כפי שהארמיות הסובייטיות היו מושמדות בידי המערב במיקרה של מלחמת עולם בסוף שנות ה-80', למרות הגרעין הסובייטי,
וכפי שהדיוויזיות העיראקיות הושמדו ב-91' וב-2003.

ובכל מיקרה- אם מצריים נערכת לתרחיש עתידי רחוק, המהלך ההגיוני היה להחזיק נניח חצי או שליש מהכוח בסדיר ואת השאר במילואים, כך שהעלויות קטנות משמעותית, וניתן תוך שנים ספורות להגיע לכוח סדיר מלא (ע"י הגדלת מחזורי הגיוס ואימוני הקמה ליחידות חדשות- כפי שצה"ל עשה אחרי 73').
הסיבה היחידה שאני רואה לבזבוז שבהחזקת סד"כ סדיר איכותי, גדול ויקר היא פוליטית- יוקרה של מפקדי הצבא.

החשש הגדול שלי הוא שצה"ל שבוי בקונספציה של תרחיש הלחימה עיקרי חיזבאללה/איראן ומנוון את
עצמו מהתמודדות מול צבאות מודרניים מתמרנים שעל גבולנו. גם אם יש שלום, עצם העובדה שכוח כה
גדול נמצא על מפתן הדלת אומרת דרשני.
הלב של צה"ל צריך תמיד להיות יכולות התמרון לעומק של אוגדות משוריינות שיעבירו את הלחימה רחוק
מגבולות המדינה, מול כל תרחיש, מול כל סוג של אוייב.
השלום הישראלי מצרי דומה לשלום בין רוסיה למדינות ברית נאט"ו, יש יחסים, יש שגרירויות, אין חשש
למלחמה בפתח אבל אף אחד לא תמים וכולם נערכים.
כאשר אני רואה את הקיצוץ בצבא הסדיר בשל קיצור תקופת השירות הדיבורים על קיצוץ כוחות השיריון
אני מבין שתהליכי הניוון האלו מעמיקים שורש כי הם אומרים שצה"ל כולו מתכונן לתרחיש חיזבאללה-איראן
ולא לוקח בחשבון תרחישים נוספים.

וכל הכבוד לאלי דקל שלא מוותר, דופק בכל הדלתות ומחזיק את הנושא הזה בחיים, לפחות מבחינה
תקשורתית.

תודה רבה. מרתק ומחכים

https://news.walla.co.il/item/3115702

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...5050044,00.html

העם עני, רעב, מפגר השכלתית, חסר מקורות תעסוקה במשק,
מי שידו משגת השכלה גבוהה, לאחר השגת התואר נאלץ להגר מהמדינה למערב בגלל שאין עבודה
בתחומו במצרים, יש להם דליפת מוחות.

העם נבער, טיפש, מחוסר השכלה ובינה, מואכל בתקשורת שמשקרת אותו ואת מוחו
והעיקר מיליארדים שאין למדינה - הולכים על נשק, שאין למצרים מול מי להפעיל אותו.

לא, מצרים אינה מתכוננת למחמה מול ישראל למי שבקיא במעמקי העניין.
מצרים לא רק שאינה חולמת להיות מסוגלת להתמודד מול ישראל - את הלקח היא למדה כאשר מאזן
הכוחות נטה הרבה יותר לטובתה ב- 73 וגם אז לא הצליחה.
היא הבינה שאין לה סכוי אז, ועל אחת כמה וכמה כיום.
ישראל היא מעצמה אזורית, גם גרעינית! מצרים אינה מפנטזת עוד על מלחמות בישראל.

מעל לכך מצרים כיום מחזיקה יחסים טובים וחזקים (גם חשאיים) ולא רק, מול הממשל הישראלי ורואה
בישראל שכנה, שניתן להרוויח מיחסי שכנות טובה עימה - הרבה יותר מאשר מיחסי שכנות עוינים.

לא מובן (לי) כאדם חושב, מדוע השלטון המצרי מכלה משאבים שאין לו, על צבא מיותר עבור מצרים
של היום, במקום להשתמש במשאבים הדלים בכדי לפתח את המדינה, אבל כל אחד והשקולים שלו.
מצרים אינה מדינה חכמה (כנראה).

ולמען האמת מתרבות ערבית לא ממש ציפינו למעבר.
עומק מחשבתי רדוד, והסתכלות לעתיד שאינה קיימת.

רוח הדברים של תגובתך מזכיר מאוד את הגישה שהיתה נפוצה בארץ עד לחודש אוק' 73. ההיסטוריה הוכיחה פעם אחר פעם שמדינה מאותגרת כלכלית תעסוקתית ופוליטית, פונה לעתים למלחמה כדי לאחד את השורות בעם ולהסיח את הדעת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כשלמשך שנה ב2012-2013 אפשרות כזו של מלחמה לא נראתה בכלל בלתי אפשרית.
לאחר שבמשך שנים המודיעין התריע על כך שתהיה בדיוק הפיכה כזו
וההפיכה תוביל לסכנת מלחמה בין 2 המדינות.

למרות שכרגע השלטון לא עויין לישראל,
זה לא יכול להשתנות.

וגם הנשיא שנרצח לאחרונה בתימן הדגים,
שהעובדה שנשיא הוא היום בצד אחד,
לא מונע את אפשרות מעברו לצד השני.

אין לי בעיה "לקבל" לשם הדיון עצמו כרגע, את התזה שהנך מציג, כאפשרות שלה המצרים מתכוננים,
במיוחד אם נתייחס לאינטלקט האפסי שיש למצרים כמדינה, אז זה גם ראלי (איכשהו).

ואם כך, שינסו.
ישראל של היום חזקה מהם קונוונציונאלית ביחס של 1 ל- 10 "סדר גודל".
יחס האבדות של מטוסים ינטה 1 ל- 100 בפועל.
יחס האבדות בקרקע 1 ל- 10 בפועל.


ובמקרה שנדבדה, ויהיו קשים רציניים במלחמה קונוונציונאלית מול מצרים הערבית,
ניתן לאדות את שלושת הערים הגדולות שם ב- 15 דקות בתור פתיח להעברת המסר
עבור מה ומי שישאר שם עדיין חי לאחר מכן.

ראש מימן בהספק 500 מגה טון מעביר מסר אפקטיבי בדקות בודדות לאומה שלמה.
כדור האש נראה למרחק מאות קילומטרים.

אז אתה עדיין מפחד ?
או מוכן להרגע.


האיום הממשי היחידי על מדינה כישראל, הוא מנשק לא קונוונציונאלי.
כל עוד אין למי מאויבותיה של ישראל הנוכחיות, או העתידיות, את הדבר הזה, אנחנו יכולים להיות
רגועים. ואפילו מאד.

שכן כל מהלך אלים בין ישראל למי משכנותיה באזור, הוא משחק "לא כוחות", מול מי שיש לו את נשק
יום הדין באופן חד צדדי. כרגע רק לישראל יש.

כיום הגורם הבא אחרי ישראל שמנסה להשיג היא איראן, ברגע שהמודיעין הישראלי יזהה ניסיון לפריצת
דרך לפצצה, תכינו את הצימידן למילואים, כי יוצאים למלחמה.
לא אולי, לא ליד, אלא וודאי.
לישראל תוכנית מוכנה מאד ברורה בנושא הזה, איראן תותקף בכל מחיר. אלו אינן ססמאות ריקות
של ראש הממשלה.

אני חוזר - בכל מחיר. גם במחיר של שמוש גרעיני אם נזדקק לו, משום ששואה שניה לא תהיה
לעם היהודי. ממשלת ישראל מודעת לגודל המשמעות, ויודעת את העבודה היטב.
תורת המשחקים ברורה כאן לכל בר דעת.

מציע לחברי הפורום להעמיק בסוגייה המכונה:
הבעיה הגדולה של מצרים בעת הנוכחית.

כתבה מהבוקר:
http://z.ynet.co.il/short/content/2...xternalurl=true

הבעיה של מצרים, שהיא בדרך יציבה וברורה לקריסה כלכלית.
בקצב הזה, הצרה שלהם תהיה לפתור את סוגית האכלת 100 מיליון התושבים.

במצב שכזה, האפשרות לשקול (אפילו כתאוריה) את הלחימה במדינה שכנה כמו ישראל,
הופכת לשאלה בלתי מעשית (גם אם יש רצון לכך). בלי אוכל המשק אינו מתפקד, והצבא אינו
מסוגל ללחום.

ישראל יושבת מן הצד בשקט, רואה את מצרים קומלת בתהליך גסיסה כלכלי איטי (אחרי שסוריה
קרסה) ואין לה הרבה מה לעשות. כל עצות שישיא שלטון ישראל לשלטון המצרי נוכח המצב,
בכללן הצעה להקטין את ההוצאה המיותרת לחלוטין שנשפכת שם על בניית צבא יקר ומתקדם
שאינו מיועד להילחם בשום איום רלוונטי על מצרים, והסתתו לטובת קידום הכלכלה התפתחותה
כמו גם מצבו של העם, נתקלות על אוזן אטומה ולמען האמת טיפשה. אלו שכנינו ועם זה יש לנו
עסק (לטוב ולרע).

בשל התנהלות שכזו הפער בין ישראל לשכנותיה רק הולך וגדל ככל שהזמן עובר, משמע עובד
לטובת ישראל ולא להפך.

ישראל גדלה, מתרבה, מתחזקת, מתעצמת, נבנית, התוצר שלה גדל משנה לשנה, הטכנולוגיה
נעה קדימה, המעמד בזירה הבינלאומית הולך ומשתפר וההכרה בה הופכת לעובדה מוגמרת
כמי אשר לא הולכת להעלם מפה לעולם (אלא אם בדרך מדינה אחרת רוצה להתאבד בתהליך).

בעוד 50 שנה מדינות ערב הסמוכות לגדרותיה של ישראל, לא יראו מצב טוב יותר ממה שהן
נתונות בו היום, משום שאין קטליזטורים כל שהם אשר נותים לכך תקווה. הן תמשכנה לשרות בביצה
אסלמיסטית קיצונית, במאבקי הישרדות פנימיים של שלטונות רקובים ונבובים, לא יהנו מדמוקרטיה,
ההשכלה לא תצמח והמעט שכן בורח ויברח משם כמו היום.

אי שלם של פרימיטיביות, דריכה במקום, והתדבקות לתזות שאבד עליהן הקלח לפני 1000 שנה
ופסו מן העולם, חוץ מבפינות חשוכות כמדינות ערב.

ישראל רק מתרחקת ונוסקת מעלה לעומתן, ובשלב בו בזירה יכננו טכנולוגיות לייזר ויכולות ממלחמת
הכוככים אי שם בעוד מספר עשרות שנים, המאבק יהיה משול לזה של אדם מול נמלה ברחוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nec_000 ואם כך, שינסו. ישראל של היום חזקה מהם קונוונציונאלית ביחס של 1 ל- 10 "סדר גודל". יחס האבדות של מטוסים ינטה 1 ל- 100 בפועל. יחס האבדות בקרקע 1 ל- 10 בפועל. ראש מימן בהספק 500 מגה טון מעביר מסר אפקטיבי בדקות בודדות לאומה שלמה. כדור האש נראה למרחק מאות קילומטרים. אז אתה עדיין מפחד ? או מוכן להרגע.

אני מת לדעת מאיפה המספרים האלה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

איזה מהם ?

יחס אבידות המטוסים 1 - 100 למשל ?

מבלי להכנס לנתוני מלחמות 67 ו- 73 שיצביעו על יחס כזה רק בשל יכולות הטיסים ורמת אימונם,
או על הידוע לנו על איכותו ומקצועיותו של חיל האויר המצרי לעומת הישראלי כיום,
הרי שבעת המודרנית הנושא הרבה יותר פשוט מכך, לא צריך להכנס לעומק:

כאשר מטוסי F-16 מצריים המרכיבים (כיום) את עקרו אם לא כולו של חיל האוויר המצרי (הם תוצרת
ארה"ב ובשליטת ארה"ב) מנועים במערכת המחשב המובנת בהם, מלשגר נשק כנגד מטרות בלתי
מורשות, כגון מטוס אמריקאי או ישראלי, מה הנך סובר יהיה יחס האבדות ?

1-100 זה משום שיתכן, ותהיה אבדה לחיל האוויר הישראלי מסיבה אחרת - כגון תאונה,
או כגון נפילה לכלי נ"מ/מטוס מצרי שאינו מיצור אמריקאי.

יחס האבדות בקרקע 1 - 10 ?
אותה נעילה קיימת במחשבי בקרת האש של טנקי האברמס המרכיבים את עקרו של חיל השריון המצרי.
אלו אינם מורשים לשגר פגז כנגד טנק אמריקאי או ישראלי. או נעילה מקבילה ישנה במסוקי האפאצ'י
האמריקאים (שיש ברשות המצרים).

מי שזוכר מה אירע לאנשי עזה במערכה של 2011 ו- 2014, עת ניסו להפעיל טיל נ"מ אמריקאי
שהוברח לרצועה, במטרה ליירט מטוס ישראלי. הם גילו שהטיל אינו משגר כנגד מטרה המוגדרת לו friendly.

זאת מעבר לחשיפת אמצעי הלחימה הללו (מטוס/טנק) לאמריקאים (או הישראלים) שמקבלים מהם את
המידע הנחוץ בשליפה מרחוק. backdoor. קרי שמטוסים כאלו ממריאים, כל ה DATA מוזרם לגורם
אמריקאי (או ישראלי בעת הצורך) מרחוק. ישראל תדע על מתקפת פתע כשהמטוסים המצריים יצאו
מהדת"קים שלהם, ותהייה התראה של שעה מראש.

כשמטוסי F16 מצריים יחלפו מעל קו הגבול הישראלי, "באורך פלא" כל מערכות הנשק יהיו בלתי פעילות,
משמע שלא תתאפשר גם הפצצת קרקעית של מטוס מצרי מעל טריטוריה ישראלית.

בהנפת מתג יכולים האמריקאים "לכבות/להשבית" חלקית או באופן מלא, את הכלי מרחוק.

אלו יתרונות השליטה מרחוק ליצרן הכלי, בעת שכל המערכות הפכו לממוחשבות.
כל מדינה שמקבלת נשק מודרני אמריקאי משנות ה- 80 ואליך, סובלת "ממגבלה" זו.
כל מדינה שמקבלת נשק רוסי מאז שנות ה- 90, אותו הדבר.

סוד כמוס ?
יש שיאמרו שכן. יש שיאמרו שאף אחד אינו פראייר, והידע הזה מוכר וידוע לכל גורמי הביטחון
שזהו עיסוקם.

שוב הנני חוזר,
אין שום חשש ממצרים. מכל אחת מהסיבות לפי המדרג העולה הבא:
א. כי אין להם שום אינטרס או כוונה להלחם בישראל בעת הזו. הם השכילו להבין שישראל
אינה אויב אלא שכן חזק וחכם שעדיף להיות חברים שלה.
ב. גם אם יעשה הדבר לאינטרס שלהם בעתיד, ברמה הקונוונציונאלית, הם בנחיתות שקשה לתאר
במילים. הפוסט הזה מעביר רק נתח קטן מהתמונה.
ג. היה ונתבדה, מה שנקרה long shot סיכוי אחד למיליון וכל המנגנונים הללו לא יעבדו,
תמיד יש את נשק יום הדין שיש לישראל ואין אותו למצרים (וגם לא יהיה למצרים).
כך שהכרעה בלית ברירה במלחמה בעייתית לישראל, תהיה מושגת במחיר כואב למצרים
במונחי אבדן אנושי.

יש עדיין מי שבתנאי תורת המשחקים הללו - מפחד או חושש ?

הם לא טובים כמוהו.
אני די בטוח שאפשר לירות מאברמס על מרכבה בכיף בלי שום התראות. כנ"ל לגבי יתר המערכות.

אם אתה רוצה לנתח את זה לעומק כמו שצריך ממליץ לך לקרוא את ARABS AT WAR ספר מעולה של חוקר צבאי אמרקאי שמסביר בדיוק למה שכנינו לא ממש מצליחים להעמיד צבאות נורמליים אבל מצליחים להעמיד אחל'ה אירגוני טרור.

ואני בניגוד אליך מאוד מודאג מה יקרה לכל הארסנל המפואר הזה ביום שמצרים תקרוס, ואלא אם כן יהיו בה שינוים מרחיקי לכת היא תקרוס. כל כך הרבה נשק גם בידים לא מקצועיות יכולה לעשות נזק בלי מתקבל על הדעת. השאננות הזאת אינה במקומה ומאפיינת את הלך הרוח של המצרים רצים יחפים.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

אני במקומך הייתי פחות יהיר ויותר מלומד כמו גם יודע מול מי הוא מתכתב.
הכותב מולך בכיר בתעשיות הבטחוניות בישראל, שיודע דבר או שניים בתחום,
מה טנק אברמס עושה או לא עושה עם בקרת האש שלו, ומה תואם בהקשר הזה
בין האמריקאים אל מול מערכת פיתוח טנק המרכבה, והתאום שנוצר.

תשאיר את תום קלנסי מחוץ לפורום, הוא אינו רלוונטי לדיון.

בהמשכו של אותו דיון מעניין שהתפתח לנו בנושא המצרי ומדוע אין לחשוש ממנו,
אותו הדין תקף גם לזירה של ערב הסעודית, היה וביום מן הימים תהפך בעל כורחה לאויב ישראלי.
כל הנשק שם זה אמריקאי למהדרין.

ישראל חששה הוא ממדינות להם נשק שאינו אמריקאי, ו/או נשק בלתי קונוונציונאלי.
בסל הזה כלולות כיום איראן, סוריה, ושלוחתה חיזבלא.

כל דיון על מצרים, סעודיה, או אפילו ירדן, מנותק מידע רלוונטי.

היית יושב בשקט ולא מפרט יכולות כאלו או אחרות של מערכות בק"ש של טנק של אויב פוטנצאלי. אז חלאס.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

הנך טועה בהנחת המוצא. תפעיל את הראש ותגיע להבנה מדוע כן כותב. הנחת המוצא "שמי שיודע שותק" שגויה מיסודה. חשוב לנו מאד שהסביבה קוראת כאן.

אז היית אומר שאתה טרול מהתחלה. 500 מגהטון...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

טעות סופר, צריך היה להיות כתוב "קילוטון".
בשל מניעת אפשרות עריכה לאחר כמה דקות, נמנע מלתקן עוד ביום שהפוסט נכתב.

קראתי שוב את שניסחת,

והנני חייב לתהות על המשפט הבא ואצטט:
"אני די בטוח שניתן לירות מטנק אברמס מצרי על טנק מרכבה ישראלי".

עתה נכבדי הכדור עובר למגרשך, קרי שחובת ההוכחה וההסבר עליך:

על בסיס מה "אתה די בטוח".
וארחיב את השאלה, מהי רמת הבטחון שלך ? 50% ? 70%....

במטותא הסבר לנו הקוראים,
מהיכן קביעותיך, ועל בסיס איזה רקע מקצועי וקרייריסטי העלתה אותן לפנינו.
קדימה, מחכים.

ואני גם קורא למנהלים להתערב.

קורה אחד משנים, או שאתה מדבר שטיות, ואתה טרול, או שאתה מברבר את עצמך לדעת, ואתה עדין טרול.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

גם אני לא רואה תרחיש שבו מצרים באמת מתכננת 'מזימת על' במחשכים, אבל-
הנתונים שאתה מציג ללא שום תימוכין או אחיזה כלשהי במציאות (יחס 1-100 וכו') מעלים בי תהיות האם אתה חי בסרט "מצור ימי 1" או 2" .
צה"ל לא נבחן במלחמה קונבנציונלית כבר איזה 40 שנה (היו מעט שינויים מאז, יש שיגידו שזה "סוד כמוס" אבל אנחנו לא פראיירים פה בפורום הזה) ככה שממש לא ברור לי כיצד השמש זורחת לך מהת*ת במלא הדרה.
אתה מדבר על הפלות פצצות מיימן כאילו מדובר בדבר של מה בכך והשמדת ערים שלמות מה נסגר איתך תגיד?

מעניין,
ובמה הסרקזמיסט מתעסק אם יותר לשאול ?
כך שמבין (ולו משהו), בסוגיה הנדונה לפנינו (חוץ מבסרטי קולנוע בהם הבנו כי יש לכבודו הבנה והרבה כנראה).

שתף אותנו, קדימה... אל תתבייש:
במה תוכל לתרום לנו מפועלך בתחום הביטחון, או מידיעותיך הפדגוגיות או ההשכלתיות הרלוונטיות
לתחום ?
ככה שנבין כולנו כן, אם חוץ מסרקזם ופופוליזם זול וילדותי, יש לכבודו משהו (מועיל) לתרום לנו.


סגנון ניסוחך מסגיר את גילך.
אל תחלק לאחרים ציונים. באמת שקטונת.

ראשית, תודה על המחמאה! אני אכן חובב קולנוע מושבע ומתרגש שבעתיים לקראת בואו של "הג'די האחרון"- סרט ההמשך ל"הכח מתעורר"! (מומלץ בחום).

שנית, לא ברור לי מי מינה אותך לדובר הרשמי של הפורום. "שתף אותנו", "ככה שנבין כולנו", "לתרום לנו" וכו'.
שים לב לכך שזו חריגה מנושא האשכול- עצם הדבר שאתה מנסה לעשות, ללא הצלחה יתרה. מכיוון שאין לך ולו דבר אחד בכדי לתמוך בטענות המופרכות שלך מלבד 'בטחון מקלדתי', אתה עושה רבות על מנת להסיט את הנושא מבלי לתת תשובות פעם אחר פעם. לתופעה חברתית זו יש מונח משפטי מקצועי שנקרא "ספקנות חיצונית" אני כמעט בטוח שאת המונח הגדיר לראשונה רונלד דוורקין בספרו
Law's Empire- Ronald Dworkin 1986
תוכל לעיין בעמודים 78-86 בכדי לקרוא את הערך המדובר. אני בטוח וסמוך שלאיש בכיר במערכת הבטחון יש אפילו גישה אלקטרונית מהבית למאגרי מידע שכאלו. או שמא כמו שר הבטחון הנוכחי- הכדורים היחידים ששרקו לך ליד הראש היו כדורי טניס*.

*הביטוי במקור שייך לדוברות מפלגת הליכוד-
https://www.themarker.com/news/1.2948034

אני לא אגיב יותר לנושא באשכול זה- אני מוותר ונותן לך לומר את המילה האחרונה.

אין לנו מושג מי אתה חושב שאתה, לאור צורת ההתבטאות שלך באשכול כרגע זה כבר לא מעניין אותנו. כבר העפנו מפה "בכירים" ו"ענקים" ואם תמשיך באותה צורת התבטאות, אתה תטוס מכאן כמו טיל. אל תתנצל ואל תתפלסף, פשוט תרגיע את עצמך ומהר. לא תינתן התראה נוספת בעניין.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

https://www.calcalist.co.il/world/a...3727085,00.html

נכון שלכאורה זה למטרות אזרחיות - אבל ככה מתחילים לרכוש ידע וציוד. ראו את מקרה הכור בבושהאר.
30 מיליארד דולר זה לשעבד 12 אחוז מהתמג - זה פשוט בלתי נתפס

כש80% מהסכום הוא בעצם הלוואה?
ובדרך יהיו גם הרבה עבודות תשתית שיספקו היום תעסוקה למקומיים,
ומחר חשמל זול שעשוי לספק עוד תעסוקה?

לגבי בעיית זליגת המידע והחומרים שהיא אכן מאוד מסוכנת,
הבעיה העיקרית תהיה מציאת כח אדם מיומן: המצרים הם ממש לא האיראנים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9....90.D7.93.D7.94

הלוואות מחזירים עם ריבית - ותן לי לנחש שהרוסים יצמידו לזה גם ריבית קצוצה. ריבית הבנק המרכזי ברוסיה היא כיום 8.5 אחוז
אבל זה לא הענין. למצרים יש אלטרנטיבות זולות יותר לייצור אנרגיה :ייצור גז טבעי וייבוא גז טבעי (תמר, ליויתן) ולהמשיך ולפתח מתקני הנזלה
הבחירה בכורים גרעיניים היא ראויה לדיון מעמיק מעבר לפן הכלכלי מסחרי.

ואם תבחן את האינפלציה במטבע הרוסי - תגלה שהיא מצדיקה את הריבית.
https://d3fy651gv2fhd3.cloudfront.n...a/interest-rate
מעבר לכך - המצב במצרים גרוע בהרבה.
https://d3fy651gv2fhd3.cloudfront.n...t/interest-rate
עבודות תשתית ישלמו היום משכורות לעובדי התשתית, והתשלום יתבצע בעתיד.
עתיד שבו סיסי לא יהיה בהכרח בשלטון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 אבל זה לא הענין. למצרים יש אלטרנטיבות זולות יותר לייצור אנרגיה :ייצור גז טבעי וייבוא גז טבעי (תמר, ליויתן) ולהמשיך ולפתח מתקני הנזלה הבחירה בכורים גרעיניים היא ראויה לדיון מעמיק מעבר לפן הכלכלי מסחרי.

האלטרנטיבה הזו לא בהכרח טובה יותר.
עד היום מצרים הסתמכה עליה יותר ויותר - והתוצאה הייתה שדילדול במאגרים הביא את מצרים לקריסה כלכלית והפיכה.
גרוע מכך - מצרים חייבת מט"ח, וייצוא אותו הגז בדיוק - הוא מקור מט"ח חשוב.
לכן סביר מאוד להשתמש בחלק מרווחי הגז - כדי לפתח לו אלטרנטיבות.
באופן אידאלי - הכור היה נבנה קרוב יותר לישראל ומשמש גם לייצוא חשמל.
אבל המצב באזור זה כיום - לא מאפשר זאת.

הפרוייקט באל-דבעה מפגר באיזה דור אחרי לוח הזמנים המקורי שלו.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

באתר האינטרנט "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם מחקר העוסק בשיפור הגדול שחל בתנאי השירות של המשרתים בצבא המצרי. במאמר נטען שהדימוי של החייל המצרי כחייל שצרכיו מעטים ועלות אחזקתו נמוכה הוא דימוי מיושן. היום רוב המשרתים בצבא זוכים לשפע של הטבות, הן בשכר הן בתנאי שירות, שאזרחים רבים במצרים אינם יכולים להרשות לעצמם. אם תימשך מגמה זו של שפע הטבות למשרתים בצבא, העם עלול לשנות את יחסו האוהד לצבא, ולראות בו טפיל שגוזל את פרנסת האזרחים (חקלאות, בנייה, מסחר ותעשייה) וחי על חשבונם.
ניתן לקרוא את המאמר בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200611