איש לא יעצור את בכר
איך זה שב-14 השנים האחרונות, לא הפיקוח על הבנקים וגם לא מחלקת המחקר בבנק ישראל הפיקו מחקר אחד ממשי בנוגע לשאלה מי הנפגעים האמיתיים מהעמלות הקבועות ומפערי הריבית, חובה וזכות, בבנקים
זאב קליין
16/5/2005



גם אם שר האוצר בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל החדש פרופ' סטנלי פישר צודקים בטענתם כי אין להחזיר את הפיקוח ואין להטיל איסורים מאיסורים שונים על הבנקים, צריך בכל זאת להכות על חטא.

הרי הבנקים בישראל, יותר מהבנקים בחו"ל, די חולבים את משקי הבית; ואילו הפיקוח על הבנקים די חסר אונים. הבנקים אצלנו גם מרוויחים יפה מעסקים קטנים ומבעלי המקצועות החופשיים, מה שקרוי בנקאות פרטית, רק משום שאין להם לאן ללכת; גם כאן הפיקוח על הבנקים נאלם דום. זה בסדר שהבנקים בישראל מרוויחים, כך לפחות יציבותם מובטחת. טוב שיש להם מרכזי רווח רבים, אבל זה מתפקיד הפיקוח על הבנקים לוודא שהחלוקה בין מרכזי הרווח של הבנקים תהיה מושכלת, הוגנת וצודקת, וכזו שניתן לשמרה לאורך זמן.

אפשר היה לעבור לסדר היום, אלמלא רווחי הבנקים היו מפרנסים את המשכורות הגבוהות של ראשי הבנקים, שאגב הם בחלקם הגדול יוצאי בנק ישראל ומשרד האוצר; גם כאן זה מתפקידו של הפיקוח על הבנקים להגן על לקוחות הבנקים הפרטיים ובעלי העסקים הקטנים, שלהם אין חלופות בבנקים בחו"ל או בשלוחות הבנקים הזרים שכבר פועלים בישראל. למשרדי עורכי דין ורואי חשבון ואדריכלים, אפילו הגדולים שבהם, המעסיקים 200 עובדים, אין יכולת להעביר את חשבונותיהם לבנקים בחו"ל, גם אם יימצאו כאלה שיסכימו לפתוח להם פיקדונות בנק. כושר המיקוח של לקוחות הבנקים הפרטיים שואף לאפס.

לפני כחצי שנה חשבנו שבנק ישראל, ביחד עם יו"ר ועדת הכלכלה דאז, ח"כ שלום שמחון, יצליחו לעשות סדר בעמלות הבנקאיות. חשבנו אבל טעינו. יו"ר הוועדה דאז שמחון היה לשר לאיכות הסביבה, ומאז לא השמיע את דברו. ואילו הפיקוח על הבנקים עשה מאז כמה רונדלים סביב סוגיית העמלות הבנקאיות, אבל הבנקים החזירו את כולם לנקודת האפס. העמלות ודמי הניהול עדיין גבוהים. איך זה שב-14 השנים האחרונות, לא הפיקוח על הבנקים וגם לא מחלקת המחקר בבנק ישראל הפיקו מחקר - ולו מחקר אחד ממשי - בנוגע לשאלה מי הם הנפגעים האמיתיים מהעמלות הקבועות ומפערי הריבית, חובה וזכות, בבנקים. מי באמת מפרנס את הבנקים ואת המשכורות היפות של הבכירים. האמת צריכה להיאמר, המפקחים הקודמים זאב אבלס ויצחק טל והמפקח הנוכחי יואב להמן לא ממש ראו במחקר בתחום הבנקאות את משאת נפשם. גם ראשי מחלקת המחקר בבנק ישראל בעבר - ליאורה מרידור, ליאו ליידרמן ואחרים - לא ששו לרקוד במשבצת שהיא בתחום האחריות של המפקח על הבנקים. נכון גם ששני הנגידים הקודמים, פרופ' יעקב פרנקל וד"ר דוד קליין, דיברו יפה על הצורך להכניס תחרותיות במערכת הבנקאית, ואילו תוצאת מעשיהם שואפת לאפס. עכשיו נותר לראות מה יעלה בגורל רפורמת בכר בבנקאות ובשוק ההון. מדיונים שקיים הנגיד החדש סטנלי פישר ברור כי הוא בעד יישום דו"ח בכר. אם יהיו שינויים בהמלצות, הם יהיו רק בשוליים. נכון לעכשיו איש לא יעצור את הרפורמה בבנקים. ישועה גדולה מהרפורמה לא ממש תצמח ללקוחות הפרטיים, בין השאר משום שרפורמת בכר לא נותנת מענה אמיתי לסוגיית השכר הגבוה של הבנקאים, לשאלת חלוקת מרכזי הרווח של הבנקים או לסוגיית העמלות ודמי הניהול הגבוהים שהבנקים גובים מלקוחותיהם. *

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

העמלות בבנקים אינם גבוהות והריבית בפק"מ עדיין גבוהה מהריבית על פק"מ בארצות הברית למשל.
אפילו יש בונוס מיוחד לפראייר הישראלי הממוצע שאוהב לשלם יותר: יתרת מינוס - דבר שלא קיים בכל מדינה אחרת ואם הוא קיים אז רק עד מסגרת אשראי קטנה מאוד ואי אפשר לחרוג ממה. בנק ישראל רוצה בצדק לבטל את הקטע היחודי של ישראל הזה שנקרא "יתרת מינוס" אבל זה כבר בלתי אפשרי. והכי מצחיק זה שהישראלי המפגר והפראייר לא רוצה לותר על האפשרות הזאת לשלם לבנק הרבה יותר. ומה בסוף? כולם בוכים ומקטרים כרגיל אבל מבזבזים חופשי חודשי בלי הגבלה.

תודה!