בעקבות סופרים ובלוגרים למיניהם שטוענים לחשיפת מידע מסווג רציתי לשאול מה צריכה להיות מדיניות מערכת הביטחון בנידון?

מצד אחד, ישנה גישת ההתעלמות על מנת שלא לעודד מפיצי מידע נוספים ו\או מתן אימות בעקיפין לטיב המידע המופץ.

מצד שני, כאשר בלוגר מסוים טוען ששר ביטחון לשעבר שימש כגורם להדלפת מידע (לכאורה) נשאלת השאלה האם כן צריך להתערב ואף לתבוע אותו בטענה להוצאת דיבה וכד' ובכך לסדוק מעט את הגישה הראשונה.

נקודה נוספת היא לנסות ולבדוק מיהם אותם גורמים שמדליפים חומרים מסווגים באמצעות מחלקת ביטחון מידע על מנת לפקח או למנוע את המצב.

באופן מעט קונספירטיבי, אולי בכלל מערכת הביטחון דווקא מנצלת את הבלוגרים והכתבים מחו"ל בשביל להפיץ דיסאינפורמציה...אבל כשהמילה של ליברמן עומדת מול מילה של בלוגר עם אינטרס מוצבר אשר לו "מקור בכיר" אנונימי אז אני מעדיף להאמין לליברמן.

יש לך דוגמה להביא, לבלוגרים כאלה?

זה לא כל-כך משנה איך קוראים להם...רבים פה בפורום יודעים בדיוק על איזה בלוגר אני מדבר.

יש כמה סיבות לעניין:
1. רוב המקורות הללו, לא נחשבים בד"כ לאמינים. מדינה לא צריכה להתייחס לכל אידיוט.
2. למעבר למישור המשפטי יש כמה חסרונות - אנחנו נותנים פרסום בחינם לאנשים האלו, עו"ד זה עסק יקר ומדינת ישראל תצטרך להביא הוכחות בשביל לנצח (ולא תמיד זה אפשרי בכלל).

הערה נוספת בקשר לפרסומים בכלל:
כיום יש מעט מאוד עיתונאות רצינית בארץ ובעולם, חלק ניכר מהכתבות על מערכות נשק למשל, הם יותר כתבות PR עם קשר לא חזק למציאות (שלא לדבר על כתבות ממקור רוסי).
לגבי הדלפות של פוליטיקאים, יש בעיות אחרות - פוליטיקאים הם אנשים שטובים בלשקר, אז יש סיכוי סביר שההדלפה תהיה בצורה שתקדם את הפוליטקאי ולא תמיד עם קשר לאמת. החלק הבעייתי השני הוא שפוליטיקאים לא מכירים את המצב בשטח (בישראל זה לצערנו נכון לפעמים גם לגנרלים).
לדוגמא אם המודיעין הסובייטי היה מדבר עם שר ישראלי לפני מלחמת ששת הימים, אין סיכוי שהוא היה מקבל מידע אמיתי על מצבו של צה"ל, פשוט כי השרים לא ידעו ולא בטחו בצה"ל.

אם תתייחס ו/או תפעל כנגד בלוגר שכזה, אתה רק תיתן תוקף לדבריו. עדיף לך לנסות לגלות את המדליפים ולטפל בהם בשקט.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מדליפים יש ותמיד יהיו. השאלה האם בכלל מנסים לגלות את המדליפים? או שמא זה חלק מגישת ה"אל תתייחס"?

א. הבלוגרים לא צריכים לעניין אף אחד.
ב. הרבה יותר חשוב הינו זהות המדליף: יכול והוא עשה זאת ב"עידוד" גורמי בטחון.
ואם לא, אז כדאי / רצוי למצוא אותו.

בהנחה שמערכת הביטחון עודדה בלוגר כזה או אחר לפרסם נתון מסווג, זה סותר את מה שרשמת בסעיף א, דהיינו, הבלוגר כן מעניין מישהו ועל כן רואים בו ערוץ להעברת דיסאינפורמציה.
עדיף להעביר דיסאינפורמציה בערוץ בו יש קהילה גדולה של צופים: (עיתונות מובילה וכו') ולא בבלוגר מסכן שיושב בצפון מערב ארה"ב...

לפני כמה חודשים הוא צוטט בסוכנות הידיעות המקורבת למשמרות המהפכה. תרגום גוגל חלקי מפרסית:

The strange coverage of the Persian section of the Voice of Israel, a moment after the terrorist attack in Tehran

an American analyst, pointing to the unusual resumption of the Israeli radio program after a shuttered month covering ISIL attacks in Tehran

Richard Silverstein, an American analyst and journalist, wrote in an article about the attack on ISIL-affiliated elements in Tehran last Wednesday to cover the news coverage of the closed-ended Persian Voice of Israel on the events in Tehran.

In the analysis, Silverstein wrote: "The broadcast of the Persian Voice of Israel was suspended almost a month ago as a result of the change in the news model." Meanwhile, the Menashe Amir, the Persian-language editor of this news section, opposed the closure of plans, but just moments after the terrorist attacks in Tehran, the Farsi Voice of Israel, sponsored by the War Department of the regime, suddenly abandoned its program. .

The American analyst insists that this interplay in Israel can not be a coincidence.

בשנת 2010, בעקבות דיווח (שגוי) של סילברסטיין על כך שהאסיר שהתאבד בכלא ישראלי הוא הגנרל האיראני עסגרי, הודיעה גם ממשלת איראן על מותו

אין ספק שהוא טועה לא פעם ומביך את עצמו. כנראה מוזן מדיסאינפורמציה שמביכה אותו - אגב, דרך מעניינת להילחם בהם היא על ידי הזנת שקרים במזיד את הבלוגרים.
עם זאת, לא פעם הבלוגרים חושפים שמות של קצינים שטרם אותר לפרסום שמם - לא כזה קשה כי כל פעם שמפקד שייטת 13 מתחלף עושים עליו כתבת יח"צ עם כל פרט על החיים שלו ומאוד קל להתחקות אחר השם...

ראו כתבה ב"ניו יורק טיימס".

גם יכול להיות ניסיון להזנתו במידע כוזב על מנת לפגוע באמינותו...
עם זאת, לכאן או לכאן הכל ספקולציות ולא הייתי ישר קופץ למסקנות קונספירטיביות, על אף סבירותן המסוימת.

1.
https://www.mako.co.il/culture-week...6f86c141006.htm
2.
https://www.richardsilverstein.com/...her-fraudsters/

אני בטוח שהוא קורא את האשכול הזה ומתעצבן עד כמה מקורותיו "האמינים" האכילו אותו בשטויות

ראה חשוב להבין שתקרית ענת קם הייתה יוצאת דופן מבחינה זו שזהות המדליפה והיותה תחת חקירה נחשפו לציבור. ברוב המקרים מדובר ב תקריות שעפות מתחת לרדאר ואף אחד לא יודע עליהן

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

כנגד אזרח זר הנמצא במדינה זרה וכותב משם אין מה למדינת ישראל מה לעשות. מה שצריך לעשות זה לנסות לאתר את המדליף בארץ. בדרך כלל הייתי ממליץ להתעלם מהם כיוון שאמינות המידע שלהם לא ברורה, אלא אם קיימת איזושהי הוכחה לנכונות הדברים כמו מסמכים שפורסמו ואז המדינה צריכה להתייחס לזה כמו כל פרסום זר אחר.
לגבי תביעת דיבה נגד סילברסטיין זה רעיון רע, א. משום שלא בטוח שלמדינת ישראל יש זכות עמידה בנושא זה וב. משום שעל מנת לנצח היא תצטרך להוכיח שסילברסטיין ידע שבן אליעזר לא מדליף לו ולא בטוח מסוגלת לכך.

אולי זה:

https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.6007850