התגובה המיידית הספונטנית להופעה פומבית של אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, הינה מבוכה. התאווה להתנצח עימו נעלמת. ההתנצחות איתו מיותרת. ברק, יותר משהוא משדר הנמקות מבוססות, מדיניות, שבהן הוא חולק על נתניהו, הוא מותיר אחריו צעקות, כמעט עד אובדן עשתונות, ובעיקר גידופים כלפי נתניהו.


דומה כי ברק רק ממתין בקוצר רוח לבקשה להתייצב באולפן הטלוויזיה (עם בטן מלאה) כדי לגדף את נתניהו. לצרוח. כמדינאי ותיק, כמעט אין אצלו הנמקות מבוססות או התבטאויות שהן תוצאה של שיקול דעת מיושב, אפילו הססני, כיאה למי שהיה ראש ממשלה. מה ייגרע ממנו אם יאמץ לעצמו סגנון שונה?
למרבה הצער שלו (ושלנו), הזירה של ברק איננה אולם הפרלמנט בווסטמינסטר, אלא ה"הייד פארק" הישראלי. ואצלנו, כידוע, שולטת הרטוריקה הפרועה. נראה שלדעת ברק כדאי להיטמע בזירה הזאת, ולא ללכת נגד הזרם. מוטב לחקות את התנהגותם הפרועה של ח"כים מן הספסלים האחוריים. הרי אצלנו, במיוחד בתקשורת, "זה הולך" טוב מאוד. התוצאה היא גסות רוח ממש מצד ברק. זאת, כאשר הוא מכנה את השרים חברי הקבינט המדיני־ביטחוני "מטומטמים".
מה מציע אהוד ברק כחלופה מדינית וביטחונית? אין לדעת. ברק החדש לא מתווכח. הוא ממתין בקוצר רוח להתייצב באולפני הטלוויזיה רק כדי לגדף את נתניהו
יש מן התמימות בהבעת המשאלה כי מי שאין לשלול ממנו את חלקו החשוב בביצור ביטחון המדינה, יקרין שיקול דעת עתיר ניסיון, וישמיע את משנתו הפוליטית, החלופית לזו של נתניהו ומחנהו הפוליטי. אבל מה מציע אהוד ברק? זה זמן ששמו מככב בבורסת השמות של מי שהיו רוצים לבלוט בצמרת רשימה חדשה או ותיקה להנהגת המדינה. הכל סקרנים לשמוע אם החליט לחזור, ומתי.
גם סקרנים לשמוע מפיו של מי שהיה שר הביטחון והרמטכ"ל כיצד מחסלים את מתקפות הטרור של חמאס על מתיישבי עוטף עזה. האם לכבוש את הרצועה? כיצד מיירטים את עפיפוני הנפץ? אולי נוצר בראשו של ברק רעיון מקורי שלא מצוי ברשותם של שרי הקבינט. ייתכן שמצויה דרך למימוש מטרה כה חיונית. אבל איננו יודעים מה הוא מציע אחרת.
אולי ברק סבור שלא כדאי להרים טלפון לנתניהו ומתוך דאגה כנה לשלום המדינה להציע לו את שיטתו הצבאית, החלופית, לשיתוק חמאס. אבל למה בכלל להציע, מי ישמע לו? הרי בין כה וכה, לפי שיפוטו, שרי הקבינט בראשות נתניהו "מטומטמים".
סביב אהוד ברק סובבים לפחות עוד שני כוכבי לכת, השונים מאוד מסגנונו: רב־אלוף (מיל') בני גנץ ורב־אלוף (מיל') גבי אשכנזי. כמו ברק, הם מחוזרים ואולי אף מחזרים אחר מילוי משבצת ה"ביטחוניסט" הנחשקת על ידי ראשי מפלגות. לא מן הנמנע שגם הם מציעים את עצמם לישיבה בלשכת ראש הממשלה. אבל גם שניים אלה, ולא רק הם, נוהגים כברק: מתעלמים ממתן מענה לשאלת היסוד: "מהי החלופה שאתם מציעים לאומה?"
ישראל היום