לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 14-02-2020, 13:45
  orenp1 orenp1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.05.10
הודעות: 2,076
20 שנים ליציאת צה"ל מלבנון

המפקד האחרון של מוצב טייבה ברצועת הביטחון סאל, במיל שי שמש, מדבר לראשונה על ימי הנסיגה
ידיעות טבריה 14 בפברואר 2020

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


בגזרת מוצב טייבה נהרגו במהלך שנות שהותו של צה"ל ברצועת הביטחון חיילים רבים.
ב 13 באפריל 1993 יצאו מהמוצב כוח מפלוגת הפלחוד מגדוד 101 של חטיבת הצנחנים לסיור רגלי באזור הכפר קנטרה. הכוח עלה על מטען ממולכד ובאירוע
נפלו מפקד המוצב רב סרן אלעד-אפרים בן דוד,סגן משה ברי וסמל ראשון פיטר-פנחס רפפורט.

ב-24 במאי 1993 יצא מהמוצב כוח מפלוגת הפלחוד מגדוד 101 של חטיבת הצנחנים למארב באזור כבריחא.במהלך המארב אירעה תאונה מבצעית כשכוחותינו ירו על כוחותינו באירוע נפלו סגן עזרא אשר,
סמ"ר דביר יעקוב מור חיין,סמל אהוד חלמיש וסמל יעקוב גבאי

ב 3ביולי 1994 התחשמלו למוות שני חיילים מגדוד 12 של גולני , סמל ערן חודדה וסמל אביקם-אבי הופמן.
ב 28 באוגוסט 1997 כח מגדוד 13 של גולני ,שיצא מהמוצב כמה ימים לפני כן למארב בקרבת נחל הסלוקי, נתקל בשתי חוליות של מחבלי חיזבאללה.
בכוח הרג תחילה שני מחבלים ועוד שלושה מחבלים בסיוע מסוקי קרב.
צה"ל טיוח לאזור הנחל אש ארטילרית שהציתה דלקה.
חמישה לוחמים נהרגו , סמל ידג שמעון, סמ"ר רועי שוקרון, סמ"ר אורן זריף, סמל שומטו רסהון וסמל אושרי שוורץ.

ב30 בדצמבר 1998 יצא כוח מחלקתי מגדוד 51 של גולני למארב, ועקב שרשרת טעויות של מפקדיו נפתחה אש דו צדדית, בארוע נהרג אוהד זך.

נערך לאחרונה ע"י orenp1 בתאריך 14-02-2020 בשעה 14:05. סיבה: הוספת מידע
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 14-02-2020, 18:01
  orenp1 orenp1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.05.10
הודעות: 2,076
תפקידיו של המוצב
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי orenp1 שמתחילה ב "20 שנים ליציאת צה"ל מלבנון"

לאורך מרבית שנות קיומו של המוצב היו תפקידיו של המוצב, שהיה שייך לגדוד רכס רמים,הפגנת נוכחות, אבטחת האזור,סיוע לצד"ל ובעיקר בסיס יציאה של הכוחות ששהו בו , גולני או צנחנים, למארבים
במרחב נחל הסלוקי-יובל של נהר הליטני .
כמו כן יצאו ממנו הכוחות לסיורי שטח ולפתיחת צירים.
במוצב שהו באופן קבוע צוות של טנק,או שניים, שמידי לילה ערכו תצפיות על מרחב הסלוקי עם אמצעי לילה מיוחדים.

משער 188, על הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון, הובילה דרך לכיוון הכפר רב-א-תלתין ובצומת שנקראה על ידי החיילים "פרסק טייבה" פנתה הדרך צפונה אל עבר גבעה שעליה שכן מוצב טייבה.
המוצב היה מוקף סוללת עפר גבוהה ובכניסה אליו הייתה רחבה שבה עמדו טנקים ונגמשים, בתןך הסוללה היו תעלות קשר מבטון עם עמדות תצפית לכיוון , מזרח, צפון ומערב.
בקצה הצפון מערבי של המוצב שכן החמ"ל-עמדה פתוחה עם משכירי קשר ומשקפת.
במרכז המוצב היו חדר המפקד, מגורי החיילים בתוך בונקר, מגורי הגששים, מקלחות ומטבחון.

נערך לאחרונה ע"י orenp1 בתאריך 14-02-2020 בשעה 18:09.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 23-04-2020, 17:36
  orenp1 orenp1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.05.10
הודעות: 2,076
מאמר בישראל היום 2020-04-23
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי orenp1 שמתחילה ב "20 שנים ליציאת צה"ל מלבנון"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

בחודש הבא ימלאו ודומה כי עדיין מדובר בפצע מדמם בחברה הישראלית. שנות שהייה ישראלית ברצועת הביטחון, איישו 18במשך את המוצבים במצטבר עשרות אלפי חיילים שצלקות לבנון נחרטו עמוק בנפשם. רבים מהם, כמו מקרב המשפחות השכולות, חשים תסכול על כך שהקרבתם וקורבנם אינם זוכים להכרה הראויה, נוכח סירובה העיקש של המדינה להכיר בתקופה זו כמלחמה. אמנם בשבוע שעבר דווח כי בעקבות פעילות בקבוצת הפייסבוק "סיפורים מלבנון", החליטו שר הביטחון בנט והרמטכ"ל כוכבי על הקמת ועדה שתבחן הענקת אות מיוחד ללוחמים ששירתו ברצועת הביטחון , אולם ההיסטוריה 2000 ועד הנסיגה במאי 1982מספטמבר מלמדת כי אין בכך כדי לברך על המוגמר.

במרוצת השנים שחלפו מאז, נעשו ניסיונות על ידי יחידים וארגונים - בראשם פורום "רצועת הביטחון - מלחמה ללא שם" - להביא לתיקון המעוות באמצעות פניות לחברי כנסת ולשרי הביטחון, בכללם ליברמן ואדריכל הנסיגה עצמו - ברק, אולם יוזמות אלה לא צלחו. הנימוק הרשמי לסירוב היה שמדובר בפעילות ביטחון שוטף בתקופה שבין המלחמות, זאת חרף ההיתקלויות היומיומיות, התקפות המוצבים התדירות, ירי הקטיושות על אצבע הגליל והעובדה שהלוחמים שהו לאורך כל התקופה בשטח אויב. באופן דומה סירבה ממשלת ישראל במשך יותר משלושה עשורים להעניק אות ללוחמי מלחמת ההתשה, עד שלב . למרות ההבדלים, ניכרים קווי דמיון 2003 סוף נכנעה בבין השתיים: שתיהן התחילו כמלחמות בעיקר מול צבאות סדירים, התרחשו בשטח אויב, התארכו לכדי מלחמות התשה שנויות במחלוקת שעיקר פעילות צה"ל בהן היתה הגנתית והתנהלו במקביל לשגרה בעורף הישראלי.

דומה שהגורמים להתנגדות הם בעיקר פוליטיים ופסיכולוגיים. שנות לבנון האחרונות של צה"ל צרובות בתודעה כרצופות כישלונות מבצעיים ואסונות, דוגמת אסון השריפה בסלוקי, אסון המסוקים ואסון השייטת ותמונות הנסיגה הבהולה, הרס המוצבים וחגיגות חיזבאללה. טראומת הבוץ הלבנוני המשיכה למשול בתתהמודע של מקבלי ההחלטות ובאה לידי ביטוי במדיניות ההבלגה שננקטה לאחר הנסיגה מול התגרויות חיזבאללה, בתוכניות המגירה לתרחיש מלחמה בצפון, ומעל לכל - באופן ניהול מלחמת לבנון השנייה. ההדחקה הרשמית של שנות רצועת הביטחון הובילה גם להזנחת הלמידה והפקת הלקחים. ידע רב שיכול היה להיות בעל ערך רב במלחמת לבנון השנייה, לא נוצל. במקום זאת התמקדו קברניטי המלחמה בהימנעות בכל מחיר משקיעה חוזרת ב"בוץ הלבנוני", כפי שהעידו בעצמם. מעבר לחשיבות ההיסטורית והערכית, הכרה בתקופת לבנון כמלחמה תעודד עיסוק מחקרי וצבאי בה. תהיה בכך תרומה יישומית עבור מפקדי ההווה והעתיד, הרלוונטית גם לאופי האיומים שצה"ל נדרש אליהם בהווה. כמו כן, הכרה כזאת תאיץ את הטיפול בעניינם של הלומי קרב רבים שלא קיבלו מענה. יהיה בכך גם משום תיקון העוול שנהגה ישראל ברבים מיוצאי צד"ל, אשר מבקשים אף הם להימנות שנים שיתף צד"ל 15עם מקבלי אות הלחימה בלבנון. במשך פעולה עם צה"ל, אולם בכירי צד"ל לא שותפו בסוד הנסיגה ונאלצו להעתיק את מגוריהם בןלילה לשטח ישראל לנסיגה הוא 20מחשש לנקמת חיזבאללה. ערב יום השנה הזמן סמלי לסגירת מעגל, אשר ייתכן שתביא הקלה מסוימת עבור כל אלה שהשאירו בארץ הארזים חלק מגופם ומנפשם

נערך לאחרונה ע"י orenp1 בתאריך 23-04-2020 בשעה 17:58.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 29-04-2020, 09:16
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,284
מאמר בבלוג על הכוונת על הסדרה "מלחמה ללא שם"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי orenp1 שמתחילה ב "20 שנים ליציאת צה"ל מלבנון"

חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה | מאת גל פרל פינקל
חלק מהמאמר מצורף


חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה | מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הסדרה שיצרו מתי פרידמן וישראל רוזנר "מלחמה בלי שם", אודות השהייה בלבנון, מטלטלת. מלחמה שנשכחה, ואסור לשכוח את לקחיה. משום שהחזבאללה נשאר אויב מתוחכם ומר כשהיה.

מתי פרידמן וישראל רוזנר, יוצרי "מלחמה בלי שם", סדרת הטלוויזיה המשודרת ב"כאן" אודות השהייה בלבנון,שירתו בעצמם בלבנון. הראשון כלוחם בפלוגת הנ"ט של הנח"ל, והשני בפלוגת סיור בשריון. הסדרה שיצרו מרתקת.
בשקט, מבלי להתלהם, ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי מתואר סיפורה של הלחימה בלבנון, על הרגעים הקשים והכואבים (הפרק הראשון נפתח באסונות צור הראשון והשני), ההצלחות המבצעיות הטיוחים והשקרים.
כשצופים בסדרה קשה להימנע מהשוואות עם "מלחמת וייטנאם", סדרת המופת הדוקומנטרית שיצרו קן ברנס ולין נוביק על המלחמה. אף שפרידמן ורוזנר לא פירקו את כל 18 השנים שבם לחם צה"ל בלבנון לגורמים כמו בסדרה של ברנס ונוביק, הרי שהסדרה שיצרו אודות הווייטנאם שלנו מטלטלת לא פחות.
שנות השמונים ה"עליזות"
אחד המרואיינים הבולטים בסדרה הוא האלוף (מיל.) משה קפלינסקי, שבראשית שהיית צה"ל בלבנון פיקד על סיירת גולני. בפרק הראשון הוא נשאל מי היה האויב? "קראנו להם תמיד מחבלים", השיב קפלינסקי. כשאויב נתפס כחבורת חובבנים עם מקלעים, ולא כאנשי גרילה מיומנים, ההתנהלות היא בהתאם, וכך גם כמות הנפגעים לכוחות צה"ל.
מטרת צה"ל אותן שנים, הגנה על יישובי הצפון, היתה כנראה נכונה לשעתה. ארגוני המחבלים השקיעו מאמצים ניכרים לחדור לישראל ולא פעם גם הצליחו בכך. מפקדי גדודים כמו בני גנץ מהצנחנים, גדי איזנקוט מגולני, ושמואל אדיב מגבעתי, פיקדו אז על שורה של היתקלויות מטווחים קרובים על גדר המערכת (אדיב נהרג באחת מהן).
אלוף פיקוד הצפון דאז, יוסי פלד, הוביל קו לוחמני שבמסגרתו ביצעו גדודים ויחידות מובחרות פשיטות מעבר לקו האדום, שסימן את גבול רצועת הביטחון עם מדינת לבנון הריבונית. מעבר לקו שלט חזבאללה, ולכן פעולות חוצות קו אדום הצריכו אישור של הדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר.
חלק גדול מהפעולות הללו הטיל פלד על סיירת גולני, עליה פיקדו אז אמיר מיטל וארז גרשטיין. בספרו "מלחמה ללא אות" (הוצאת משרד הביטחון, 2005) תיאר תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, בעצמו מפקד סיירת גולני לשעבר, את אחת הפשיטות כדוגמה בולטת.
במבצע, כתב, "פשט כוח של גולני, בפיקוד המח"ט גבי אשכנזי, על בסיס של החזבאללה שאותר בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל־חמרא שברמת נבטיה. כוח הסיירת, בפיקודו של ארז, שהוביל את המבצע, התגנב עד שהגיע ממש מתחת לאפם של השומרים. אז פתח באש וחיסלם" (עמוד 29).
מיטל נהרג שנה אחר כך, כמג"ד בפשיטה על מפקדתו של אחמד ג'יבריל בנועיימה, וגרשטיין נהרג כמפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) ב־1999, כשהשיירה שבה נסע עלתה על מטען.
המבצע הבולט ביותר של התקופה היה מבצע "חוק וסדר", פשיטה שביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקוד שאול מופז, במאי 1988 על בסיס החזבאללה בעיירה מיידון. כחמישים פעילי חזבאללה נהרגו שם. אבל דווקא הארגון היה זה שהפנים טוב יותר את הלקחים מהפעולה.
זרז נוסף, ציינו בסדרה, היתה המכה שספג הארגון שנה קודם לכן, כשהפלוגה המסייעת בגדוד 51 בגולני הדפה ביעילות את ההתקפה שיזם על מוצב שומריה, והרגה כשמונה־עשרה מפעיליו.
ממחבלים ללוחמי גרילה
מאז ועד לנסיגת צה"ל מלבנון הארגון נמנע מלהקים בסיסי פעולה בכפרים לא מיושבים, והחל לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית השיעית בדרום לבנון. בנוסף הארגון נמנע מהקמת מאחזי פעולה קדמיים גלויים, שיהוו מטרה לתקיפת צה"ל. במקום זה הארגון הפעיל חוליות זריזות, קטנות ומיומנות, שידעו לזהות את נקודות התורפה והוחלשה של צה"ל, ולפגוע בו ביעילות בדיוק בהן. בעוד צה"ל הולך ושוקע באינתיפאדה הראשונה ביסס עצמו חזבאללה כארגון הבולט והחזק בדרום לבנון.
צה"ל מצדו יצא למבצעים כמו "תשובה מהירה" באפריל 1990, שמיצב את סיירת גבעתי כיחידה איכותית. כוח מהסיירת (ומגדוד שקד) בפיקוד מג"ד שקד, רס"ן אייל שליין, יוצא סיירת מטכ"ל שפיקד קודם לכן על הסיירת החטיבתית, נע בלילה והתמקם במארב במרחב שבין הכפרים משע'רה, עין אל־תינה והעיירה מיידון. בשתי הזדמנויות זיהה הכוח ופגע בחוליות פעילי חזבאללה והרג שישה מהם. לאחר מכן נסוג הכוח בהצלחה לקו המוצבים של צה"ל.
אבל למרות הצלחות מבצעיות שכאלו, פעולת מיידון סימנה את השינוי בטיב האויב שמולו ניצבת ישראל, ולקח לצה"ל חמש שנים עד שהפנים אותו.
"צריך להרוג"
בראשית 1995 חל שינוי מהותי, עם מינויים של שני מפקדים בכירים, הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק ואלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין. "היה לי זמן להתכונן לפיקוד צפון ובניתי תכנית איך נלחמים בגרילה", סיפר לוין בסדרה.
הרמטכ"ל ליפקין־שחק הגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון כמלחמה, על כל המשתמע מזה, ולוין, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוביל בפיקוד הצפון קו התקפי שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים מיוחדים. "צריך להרוג", אמר לוין.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
במקביל הוקמו בית הספר ללוחמה נגד גרילה ויחידת אגוז, בפיקוד סא"ל ארז צוקרמן, יוצא שייטת 13, שהתמחתה בלחימה בלבנון. תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, שהיה מפקדה השני של יחידת אגוז, אמר בסדרה שהצבא החל "להיכנס לתוך המאחזים של חזבאללה, למאהלים, לעמדות שלהם", ולפגוע בהם בשטחם. מאז ועד לנסיגה בשנת 2000 הרגו לוחמי אגוז עשרות מחבלים.
אבל לא רק יחידות מובחרות רשמו הצלחות מבצעיות. לוין שחרר חבל גם לגדודי חטיבות החי"ר וחלקם, כמו גדוד 890 של הצנחנים בפיקוד דרור וינברג, יוצא סיירת מטכ"ל שנהרג לימים כמח"ט חברון, פעלו גם מעבר לקו האדום.
שיאה של הגישה ההתקפית שהוביל לוין היה במבצע "ענבי זעם" באפריל 1996. כוחות מיוחדים הוחדרו לעומק לבנון, במטרה לפגוע בחוליות שיגור רקטות במגע ישיר והכוונת אש מדויקת. קצין ששירת אז בסיירת נח"ל, עליה פיקד חן ליבני, סיפר לי כי כוח מהסיירת הוחדר בחשאי לעומק השטח והכווין אש מדויקת, לעבר משגרי קטיושות, כשהוא ממוקם בעורפם של פעילי החזבאללה. היה זה, אמר, "קונצרט של אש שהסתיים ברגע".
אירוע כפר כנא, כפי ששיחזר בסדרה לראשונה שר הביטחון נפתלי בנט, שהיה אז מ"פ ביחידת מגלן, קטע את המבצע באיבו. גם כך, הרגו הכוחות כשבעים פעילי חזבאללה ופגעו ברבים נוספים.
ללוין לא היו אשליות שהחזבאללה ייעלם, אבל לתפיסתו הוא יהיה מוחלש וזניח בחשיבותו. לצערו, אמר, קשרו לו את הידיים ומנעו ממנו לנצח. נכון, תמיד יהיו גנרלים שיסבירו כי לו שומעים בקולם בזמן היו יכולים לנצח. זוהי הגרסה הצבאית לאמירה של מאמן הפוטבול האמריקני הנודע, וינס לומבארדי, לפיה "לא הפסדנו. המשחק נגמר לפני שהספקנו לנצח".
במקרה של לוין קשה שלא לחשוב שיש בדברים משהו. הישגיו בפיקוד הצפון היו מרשימים. ממשלות ישראל, משמאל ומימין, בחרו שלא לתרגם אותם למדיניות כוללת.
לחתוך הפסדים וללכת
בסדרה סיפר מפקד יק"ל לשעבר, תא"ל (מיל.) גיורא ענבר, על האירוע שהוריד לו את האסימון. במאי 1995, סיפר, הרג כוח מסיירת צנחנים, בפיקוד רס"ן יוסי בכר, שבעה לוחמי חזבאללה וחזר בשלום.
בתגובה ירה הארגון קטיושות על קריית שמונה. הישיבה בלבנון, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הפשיטות היעילים של צה"ל בלבנון, "הפכה מנכס לנטל אדיר". כשנשאל האם חלק את התובנה שלו עם מפקדיו, הוא הודה שלא.
הוא לא היה היחיד שחשב כך. בראיון ל"כאן" סיפר אלוף (מיל.) יאיר גולן כי כשהיה מ"פ בצנחנים, ב־1986, לאחר היתקלות מוצלחת ברכס הרפיע, בה "הרגנו שני מחבלי אמל", ביקש ממנו ראש מטה פיקוד צפון, תא"ל עוזי לבצור, לכתוב לו מה צריך לדעתו לעשות עם אזור הביטחון. גולן הגיש לו מסמך בו המליץ "שנצא מאזור הביטחון, נשאיר שם את צד"ל אבל נוציא אותו מהמוצבים. שיחיה חזרה בכפרים".
עשור מאוחר יותר, סיפר גולן, כינס אלוף פיקוד הצפון, לוין, את המפקדים הבכירים בלבנון, ובהם הוא עצמו. בישיבה, אמר גולן (שפיקד אז על החטיבה המזרחית ביק"ל), "הסברנו להם שהביטחון מתפורר". בעצם, אמרו הקצינים ללוין, צריך לחתוך הפסדים וללכת. לוין, שהבין שלא יוכל לנהל את המערכה כפי שרצה, קיבל את דעתם וסיכם את הדיון "באופן הבא – צריך לצאת למבצע התקפי נגד חיזבאללה, להכות בו כדי שלא יגידו שברחנו ואז לצאת חזרה לגבול הבינלאומי".
הרמטכ"ל ליפקין־שחק אפשר ללוין להציג את משנתו לדרג המדיני, אבל שם נמנעו מלקבל החלטה ולמעשה השאירו את צה"ל בלבנון עוד כארבע שנים.
בפועל, במשך רוב תקופת השהייה בלבנון לא בחן הדרג המדיני והצבאי הבכיר את כדאיותה של רצועת הביטחון ביחס למטרה שלשמה הוקמה. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, טען בשעתו כי החזבאללה מתמקד בפגיעה בכוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון ולא בניסיונות לחדור לישראל במטרה לבצע פיגועים בישובים. רק כשנכשל בכך, ירה על יישובי הצפון. הוא צדק, אבל התובנה הזו חמקה מעיני הקברניטים.
עד עתה לא ברור מדוע נמנעה ישראל לממש את הצעתו של הסנטור ג'ורג' אייקן, מימי מלחמת וייטנאם: "בואו נצא משם ונגיד שניצחנו" (גם לאייקן לא הקשיבו). ישראל נסוגה מלבנון לבסוף רק במאי 2000, לפני עשרים שנים, כתוצאה מהחלטתו האמיצה והחכמה של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק.

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 28.4.2020)



_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 29-04-2020, 09:32
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,790
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "מאמר בבלוג על הכוונת על הסדרה "מלחמה ללא שם""

החלטתו האמיצה והחכמה של אהוד ברק שעודדה את ערפאת לפתוח באינתיפדה השניה, על כל השלכותיה עד היום.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 29-04-2020, 19:22
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,790
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי Nargila Dwarf שמתחילה ב "במבט אחורה וכל זה..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Nargila Dwarf
במבט אחורה וכל זה וכיו׳׳ב.
ואם לא היינו יוצאים, לא הייתה אינטיפאדה שנייה?
היציאה מלבנון יצרה שינוי רחב ועמוק.

פחות הרוגים, חיפוש כוון חדש, פחות כסף שנשפך., ועוד.
ובאותה נשימה - הפקרת צד׳׳ל, עידוד ערפאת וחיזבאלה וכו׳

ועוד המון דברים, לא בהכרח טובים או רעים.

צריך לזכור - כל המידע הקיים מצביע על כך שערפאת ניתח את הנסיגה בצורה כזו שניתן יהיה להעתיק אותה לשטחים. הוא לא לקח בחשבון את ההבדלים המשמעותיים בין המקרים.

השאלה היא לא האם היה צריך לצאת, כי אם איך לצאת. לצאת כמו שיצאנו בבריחה מבוהלת זה ממש לא טוב (אפילו אם זה התרחש בגלל התמוטטת צד"ל).
אפשר לצאת חד צדדי, וחכם יותר. לדוגמה:
לפני התמוטטות מובלעת ג'זין זה היה יותר קשה, כי היה צריך להחזיק את כל עמק עיון עם השטחים השולטים עליו בשביל לשלוט על הציר, אבל מרגע שג'זין התמוטטה, לא היתה שום סיבה לא לכווץ את צד"ל לכפרים הנוצריים - במזרח - קליעה, דיר מימס, קילא. במערב - עין אבל, רמיש, עייתא א-שעב וירון. אלה היו כפרים יותר ידידותיים, פחות חיזבאללה יצאו משם, ובהתחשב בסד"כ האמין של צד"ל זה היה גם ריאלי לביצוע, ומאפשר לצה"ל לתת סיוע באש, כולל שטוחת מסלול, משטחנו

איך יוצאים? עושים "ענבי זעם 2" שבחסותם מפנים את המוצבים, מעתיקים את צד"ל לגזרה החדשה שלו, ובסיומו מחזירים את צה"ל לגבול ומכריזים על נצחון.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 30-04-2020, 21:37
  משתמש זכר Nargila Dwarf Nargila Dwarf מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 11.01.14
הודעות: 1,020
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "[QUOTE=Nargila Dwarf]במבט..."

ערפאת החמיץ עד כמה צהל התכונן לעימות. החליט להכנס לעימות כשצהל לא מפוצל בין השטחים ללבנון. אולי לא היה לו אכפת.

אני לא יודע מספיק כדי לטעון נגד האפשרות שכתבת. אין ספק שלצד׳׳ל הגיע יותר.
אני מאוד סקפטי (חח) לרעיון שאפשר היה להגיע לאיזון ושקט מול חיזבאללה תוך שמירה על כח ידידותי בתוך לבנון.
אם תרשה לי קצת ׳אם ואם ואם׳ - הציני שבי אומר שהיינו מקבלים מובלעות צד׳׳ל תחת לחץ בלתי פוסק. וחיזבאללה עם תירוץ לתקוף כי צד׳׳ל קיים.
במצב כזה האינטרס של צד׳׳ל להגיע להבנות עם חזבאללה. זה לא רע, אבל לא בהכרח לטובתנו.

ובקשר לענבי זעם, ודין וחשבון ודומיהם - המבצעים האלה לא השיגו לנו כלום לפחות משתי סיבות:
1. לדרג המדיני ולצהל לא היתה אסטרטגיה או תכנית ליום שאחרי. קיוו לטוב.
2. צהל הוכיח שוב ושוב אי שליטה באש שעלתה לנו בתמיכה בינ׳׳ל וקיצרה את המבצעים.
ישראל וצהל לא טובים בזה.
_____________________________________
Sing while you may
- The Legendary Pink Dots


נערך לאחרונה ע"י Nargila Dwarf בתאריך 30-04-2020 בשעה 21:40.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 06-05-2020, 12:33
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,615
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "[QUOTE=Nargila Dwarf]במבט..."

ציטוט:
איך יוצאים? עושים "ענבי זעם 2" שבחסותם מפנים את המוצבים, מעתיקים את צד"ל לגזרה החדשה שלו, ובסיומו מחזירים את צה"ל לגבול ומכריזים על נצחון.


ושבוע אח"כ החיזבאללה מרכז מאמץ ותוקף כפר חלש יחסית של צד"ל, וישראל נאלצת לעזור בארטילריה ובתקיפות מהאויר, ואז החיזבאללה יורה על קרית שמונה, והעיתונות עם האופוזיציה לועגים להכרזת הניצחון מלפני שבוע וחצי. כפי שקרה אחרי המבצעים הגדולים בלבנון.

לטעמי, עדיף היה לעשות מבצע, ובלי להכריז דבר לפנות את המוצבים. להמשיך בפעילות ניידת לפי המצב בשטח.
אין הישג ציבורי לטווח קצר. אין נזק מדיני וציבורי לטווח ארוך. הרבה פחות נפגעים, לטווח ארוך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 29-04-2020, 11:00
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 9,193
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "מאמר בבלוג על הכוונת על הסדרה "מלחמה ללא שם""

גל מה עשית? ראיינת חבורה של קצינים שהיו גורמי מפתח בזמנו אבל כעת נראה שהם מעלים טיעונים ע"פ האג'נדה שלהם כיום (חלקם פוליטיקאים) ולא ע"פ מה שבאמת היה אז.
רוצה את האמת? דבר עם החיילים ועם הקצינים הזוטרים כפי שהדברים משתקפים בשתי קבוצות הפייסבוק (לבנון בשנות השמונים ולבנון בשנות התשעים).
דוגמה קטנה: הרבה חיילים ומפקדים של שנות התשעים חולקים על הפיסקה הזו "במקרה של לוין קשה שלא לחשוב שיש בדברים משהו. הישגיו בפיקוד הצפון היו מרשימים. ממשלות ישראל, משמאל ומימין, בחרו שלא לתרגם אותם למדיניות כוללת"
שורה תחתונה: גם לקצינים הבכירים ולפיקוד צה"ל כולם ביחד וכל אחד בתורו לחוד היה חלק בפוליטיזציה של השהות בלבנון ולא רק לדרג המדיני.
מינפו או לא מינפו ואיך? שיבואו קודם כל בתלונות לעצמם, היה להם 18 שנה להבין מה המשמעות של השהייה בלבנון ומה המשמעות של היציאה מלבנון.

אגב, הרוב"צ ניראה כמו SP66 שהיה בשימוש מאד גדול אז, מה אומר אדון D9?
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 29-04-2020 בשעה 11:46.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 03-05-2020, 10:05
  mars_man mars_man אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.10
הודעות: 320
מסקנות שלי מהשהות של צה"ל בלבנון
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "מאמר בבלוג על הכוונת על הסדרה "מלחמה ללא שם""

הבעיה העיקרית של צה"ל היתה חוסר היכולת ללמוד ולהשתנות מהר. כל שאר הבעיות נובעות מעובדה זו.
צה"ל עסק בהגנה ורק הגיב לאיומים המשתנים (וכשאתה מגיב - בהגדרה זה תמיד באיחור).
גם מה שמציגים בתור הצלחות של צה"ל (פעילות יחידת אגוז למשל), הן למעשה משחק במגרש הביתי של חיזבאללה, דבר פחות חכם לעשות כאשר אתה הצד עם היתרון הטכנולוגי ורגיש לאבידות.
ברגע שצה"ל נמנע מלהפעיל את היתרון הגדול שלו (חיל האויר) מפחד הקטיושות על תושבי הצפון, הוא היה במלחמת שחיקה מול אויב אכזר וחכם (ונתמך ע"י מדינות - איראן/סוריה), שלא היה סיכוי לנצח בה, ומה שאהוד ברק הבין - כלל לא היה חשוב למדינת ישראל לנצח בה (בשונה מהמצב ביהודה ושומרון).
למרות כל זה, צריך גם להסתכל על הישגי צה"ל בשהות בלבנון:
1. מניעת חדירות לצפון (בשנים בהן זה היה איום).
2. הכלת המצב בעלות נמוכה יחסית (כלכלית/חיי אדם) גם אחרי עליית חיזבאללה.
3. אפשור חיים אזרחיים תקינים רוב הזמן בצפון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 13-05-2020, 12:02
  Jaguar890 Jaguar890 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.02.16
הודעות: 421
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "מלחמה בלי שם"

האמת אני צופה ומתעצבן כמה קצינים בכירים מנסים לשכתב את ההיסטוריה, פתאום גיורא ענבר נזכר שלא היינו צריכים להיות שם, שאול מופז בכלל מיתמם על השהות שלנו, וגם קפלן מציק גירסה רכה לאירועים שקראו סמוך לבריחה משם.
אתמול בכתבה של אלון בן דוד זה הגיע ממש למלחמת גנרלים. ציקו כינה את התפקוד של יקל שערוריה ובני גנץ טען שמלבד גיפ אחד שום דבר לא נשכח בשטח...
אותי זה מקומם
כל השהות בלבנון לפחות בעשור האחרון 1990-2000 הייתה מיותרת ונבעה מניוון מחשבתי של הרמה הממונה, לא היה שום קשר בין הגנה על הצפון לבין שהות בעיישיה ששם רק שמרנו על התחת שלנו. מצד שני אין מה להיות גאים גם באופן שזה הסתיים כל תנועת המחאה שקמה והבריחה העלובה משם הציתה גל של פופוליזם זול שלא הסתיים עד היום. מי שצועק יותר מקבל.
המסקנה שלי כלוחם פשוט ששירת שם היא שצהל הוא גוף משימתי שאסור לו להתעסק באסטרטגיה. הוא לא טוב בזה, נקודה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 22-05-2020, 19:29
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,790
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי vitaman שמתחילה ב ""אני החייל שנאבק במחבל שחדר למוצב סוג'וד ויצא חי""

לא מפתיע שזה ג'רי את מופז
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 02-06-2020, 13:37
  vitaman vitaman מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 03.01.09
הודעות: 1,318
20 שנה: אנחנו עדיין משלמים את מחיר הבריחה מלבנון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי orenp1 שמתחילה ב "20 שנים ליציאת צה"ל מלבנון"

"...התודעה המהדהדת והמונח המעצב היו "אסון" – אסון המסוקים, אסון הסלוקי, אסון השייטת. אגב, אין אצלנו "אסון הל"ה", "אסון החווה הסינית" או "אסון החרמון". המושג הזה מתמצת את הוויית הנסיגה כולה. אסון פירושו בזבוז חיים הנובע ממחדל של רשלנות או טיפשות. תודעת אסון היא ראשיתה של תבוסה, שסופה מנוסה כמעט באין רודף. בחינה של תחושת ה"אסוניות" שלובתה בעקבות שלושת האירועים הללו מלמדת שהיה לה קשר קלוש ביותר ללחימה בלבנון ולדילמה האסטרטגית והטקטית שעמדה לפנינו. "אסון המסוקים" היה תאונה אווירית כמו זו שהתרחשה בבקעת הירדן, תאונת הנ"ד. כך גם "אסון הסלוקי". "אסון השייטת" היה אירוע מבצעי, אכן לא מוצלח, אך צבא כצה"ל ויחידה כשייטת 13 היו צריכים להתעשת, להפיק לקחים ולהגביר פעילות, וזה מה שנעשה בפועל."


https://www.makorrishon.co.il/opinion/233319/
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 22:11

הדף נוצר ב 0.47 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר