כתבת וידאו מרתקת:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

תקציר:

• 
  * טילי הים-ים , חוף-ים הופכים ליותר קטלניים, עם טווחים ארוכים יותר , מהירות גבוהה יותר, ועם תחכום רב יותר
  * טילים היפרסוניים בלתי אפשריים ליירוט כיום ומהווים גם הם איום משמעותי על נושאות מטוסים
  * כמעט כל טיל ים רוסי חדש הוא בעל מהירות על קולית (1-4 מאך)
  * טילים בליסטים נגד ספינות גדולות (DF-26 הסיני למשל) הם גם כן איום כבד על נושאת המטוסים שלא ברור עם לאמריקאים יש מענה אפקטיבי מולו (SM-3)
  * בשל שלל האיומים המתקדמים הללו, ספינות טילים ונושאות מטוסים כוללות אמצעי נגד מאוד יקרים שחלקם אגב כנראה בעלי אפקטיביות נמוכה (למשל פלנקס) - כל זה מייקר מאוד את עלויות הספינות וכן מאריך גם את זמן הבנייה והאינטרציה של ספינות חדשות
  *האם העתיד יכלול נשק לייזר רב עוצמה שמסוגל ליירט טילים על קוליים והיפר-סוניים ? וכן יוכל להתמודד עם מספר רב של מטרות ?
  האם שילוב של טילי הגנה יחד עם לייזר ואף חימוש נגד טילים הנורה מתותחים ימיים מהירים יהווה פתרון ? ואם כן באיזה מחיר ?
  * אפשרות נוספת שמוצעת בסרטון היא בנייה של יותר ספינות שטח זולות יותר שמחיר הקרבתן יהייה פחות כואב

א. איני זוכר את הניסוח המדויק, אבל פיזיקלית, יש יתרון לספינה גדולה. בניגוד לאינטואיציה, אם צריך מערכות במשקל מסוים A, ספינה אחת במשקל B תהיה מהירה ועם טווח ארוך משתי ספינות במשקל B/2, שכל אחת נושאת מטען מועיל A/2. כמובן שהיא גם תהיה זולה יותר לתפעול ולבניה.

דוגמא:
סטי"ל סער 4 מגיע ל-34 קשר (הייתי בסטי"ל במוזיאון חה"י, וחלק ניכר מהכלי הוא מנועים ענקיים)
נומ"ט קיטי הוק ששקלה פי 130 הגיעה ל-32 קשר, כשהיא לוקחת 5000 איש וכנף אוירית, עם טווח ושהיה עדיפים.

אז "ספינות השטח הזולות" כניראה יהיו איטיות (יותר זמן באזור המאוים) ועם טווח קטן (יצטרכו לתדלק לעיתים תכופות) ביחס לצי הקיים.

ב. לזאת צריך להוסיף יתרון לגודל: בנושאת מטוסים יש הרבה מתקנים שנדרשים מהמטוס הראשון וכמעט לא תלויים במספר המטוסים (תחזוקה, אורך מסלול, חילוץ והצלה, טיפול בחימוש, תקשורת, מעליות, מעוט וכבל עצירה וכו&#1523. מהנקודה הזו, כל טון שנוסף נותן תועלת מבצעית שולית גדולה.
ביחס לסופר-קרייר׳ז, נושאות שהן *חצי* מהגודל לוקחות אולי *שליש* מכמות המטוסים.

אז "ספינות השטח הזולות" גם יתנו פחות תפוקה (כשהן מרוכזות. יש להן יתרון כשאחת נפגעת, או כשהן מפוזרות: חצי עדיין עדיף על אפס).

היות והן עדיין יקרות משמעותית מטיל קרקע-ים, מה הועילו חכמים בתקנתם? קיבלנו כוח שאולי יותר עמיד, אבל הוא לא expendable ואין לו יכולת עדיפה מול מערך הגנה מתקדם.

ניקח את מערכת הפלקלנדס: לבריטים היו שתי נושאות מטוסים קטנות בדיחי של כ-46,000 טון סה״כ, עם 36 הריירים סה״כ.
אני מניח שהם היו מחליפים אותן בשימחה בנושאת ״מידוויי״ בת התקופה, שהיתה לוקחת 50-60 פנטומים, סקייהוקים ואינטרודרים.

הרי גם אם ״הרמס״ או ״אינבינסיבל״ היו טובעות, על 2000 המלחים שבהן, זה היה הפסד צורב.

בקיצור, אם המשימה היא "זמינות מירבית לפריסה של 50-60 מטוסי קרב מתקדמים", אז הצי הקיים מיטבי.
אם המשימה היא "תהייה בכמה שיותר מקומות עם כמה מטוסים והרשם את האינדיאנים" אז אפשר לחשוב על מבנה אחר.

ואיך מביסים מערך הגנה מתקדם? כמו שחילות אויר מכופפים את כנף הטיל:
חמקנות (צוללות)
ל"א
טילים מונחים ארוכי טווח
מערך איסוף חזק

בנוסף למהירות, יש את בעיית הסיבוך והמשקל.
כשאתה מחלק כל מיני אמצעים בין 2 ספינות קלות יותר, אתה צריך ליצור הרבה מאוד כפילויות. במקום 2 מנועים לספינה יש לך 4 מנועים ל2 ספינות. אם אתה רוצה יכולת נגד ספינות מינימלית, אתה צריך לא 8 טילים לספינה אלא 16 ל-2 ספינות.

אואה, נושא מעניין
ראשית אני חושב ששוה להתייחס למקור, קוברט קאבאל הוא לדעתי סביר ביחס ליוצרי תוכן אחרים בתחום הביטחוני ביוטוב אבל עדיין מדובר בערוץ פופוליסטי ולא מקצועי שנוטה להיות מוזן מפרופרוגנדה רוסית, לעיתים סינית (כי זה מה שמביא צפיות משני הצדדים). בין היתר תראה שישנו מוטיב חוזר לפקפק בטכנולוגיה אמריקאית/מערבית לעומת אמל"ח מקביל או נגדי לה תוצרת רוסיה וסין.


בכל זאת, שניי הסנט שלי:
*ההתפתות הטכנולוגית היא הדדית. מול פיתוחים חדשים בטילי נ"ס ישנה השקעה רבה בתחום החיישנים ואמצעי ההגנה שהספינות נושאות, כמובן גם באמצעי יירוט לדוגמא אצל אמריקאים אתה יכול לראות כניסה לשירות של מערכת SM-6, שידרוגים ל-SM-2 ו-SM-3, מכ"מים שמשתפרים באופן קבוע, פיתוחים של מערכות ל"א AESA, קישוריות בין חיישנים שונים וכו'.
*הרוסים (והסינים) בהחלט הקדימו את האמריקיים בפיתוח והכנסה לשירות של טילים היפרסוניים מסוגים שונים. אני בהחלט בספק שאותם טילים היפרסוניים שמיועדים לנ"ס (זירקון?) הם בהכרח "בלתי ניתנים ליירוט". כמו כן, יירוט פיזי הוא לא האמצעי היחיד שיצטרכו להתמודד איתו, לוחמה אלקטרונית זה אמצעי נגד משמעותי גם כן.

*טילי נ"ס על קוליים שהרוסים אוהבים לא בהכרח עדיפים על מקביליהם התת-קוליים. יש לם יתרונות ברורים בקושי ליירטם וברכישה של מטרות ניידות (פחות זמן למטרה להתרחק ממקומה המשוער הראשוני), אבל זה בא על חשבון הזיהוי המוקדם שלהם מפרופיל הטיסה הגבוהה (כדי להגיעה לאותם מהירויות על קוליות), וחתימות RF וחום משמעותיות שנובעות בין היתר ממסה גדולה משמעותית ביחס לטילים תת-קוליים. כמו כן אתה צריך ספינה עם הרבה ברזל כדי לשאת אותם באותה כמות שסטי"ל קטנה יחסית (קורבטות, כמו סער) יכולת לשאת טילים תת-קוליים.
* DF-26 - לא בטוח שהוא קונבציונאלי? ואני לא מביין מאיפה ההנחה שSM-3 לא מסוגל נגדם. גם כמה מהם קיימים? 20?

*"יקר" זה עניין סובייקטיבי. האמריקאים כבר שנים מפעילים צי ענק של ספינות עם מאה או יותר מיירטים פר ספינה (AEGIS). הרוסים והסינים? פחות
*תותחי לייזר, כאשר הם יגיעו לבשלות מוחלטת, כנראה יחליפו את ה'נוקמנים' של העולם, אבל הם לא תחליף לטילים מיירטים בין היתר בגלל טווח קצר, העובדה שהם מצריכיים ליין-אוף-סייט בין התותח למטרה (בניגוד למיירטים בעלי ביות אקטיבי) ואין יכולת להעסיק יותר ממטרה אחת בו זמנית.
*בעיקרון שילוב בין מספר אמצעים תמיד היה הפיתרון בהגנה כל כלי שיט. התשובה לשאלת המחיר היא כנראה: מה שהאמריקאים מסולגים להחזיק והרוסים/סינים פחות.
*זו אפשרות סבירה שזה יקרה מהרבה סיבות, לא רק מאיום של טילים מזרחיים. מבחינה לוגיסטית זה מתבקש מיבות ברורות. מבחינה טכנולוגית הרי הכיוון הכלל עולמי הוא לספינות מתוחכמות יותר (אוטונומיה של תת-מערכות וכו') שדורשים פחות אנשי צוות, לצד מטוסים שעושים יותר בחבילה אחת (F-35) ומעבר לשימוש בכטב"מים.


סה"כ צריך לזכור שהאיום כאן הוא א-סימטרי - הצי האמריקאי נמצא ב-OVERMATCH מוחלט מול יריביו, מספר מוגבל של טילי 'וונדרוואפן' לא הולך לשנות את המשוואה הזו באופן משמעותי. הצורך הלוגיסטי ופיתוח של דוקטירניות עתידניות (שאוהבות מילים כמו "ביזור", שילוב" וכו') הם גורם הרבה יותר משמעותי, לדעתי.

הבעיה היא (והאמריקאים מכירים בזה) שאין להם יכולת לתחזק את מבנה הצי הנוכחי לטווח הארוך. ז"א הם הולכים לצמצם את הצי בעתיד הנראה לעין בצורה משמעותית. השאלה היא איך בדיוק ומהן החלופות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

השארת יותר מהספינות שנבנו בארה"ב - משמעה פחות שכר לחיילים, ופחות הוצאות,
תוך הגברת ההסתמכות על בעלות ברית
מדיניות הגיונית בתקופת שלום.

כיום יש 12 קבוצות תקיפה מבוססות נושאות מטוסים, מתחלקות ל6 ציים.
2 ציים - מיועדים לשמור על חופי ארה"ב,
ואחד לדרום אמריקה (צי חדש יחסית, מול איומים פחותים),

אחד לאזור המפרץ הפרסי (גם הוא חדש יחסית, אבל העיקרי שפועל בזירת מלחמה בעירק ואפגניסטן, ומול איום מלחמה עם איראן),
אחד לאפריקה ואירופה,
ואחד למזרח ודרום אסיה (איום מלחמה עם סין וצפון קוריאה).

אני חושב שקודם צריך לדבר על מספרים ואחרי זה על גודל.
אם לדוגמה יש צורך בהבאת מספר טייסות לשטח אויב, ויש צורך ביכולת לעשות זאת ב6 מוקדים בו זמנית, אז למדינה יש צורך ב-12 נומ"טים ) חצי בים וחצי בנמל.
רק אחר כך צריך לבדוק מה סדר הגודל של הנומ"ט בהתאם לתקציב, מבחינת משקל ויכולות. לכן אין הרבה הגיון בבניית 24 נומ"טים קטנים כתחליף ל-12 גדולים. זה יותר יקר, ופחות יעיל.

מילא לפזר טייסות בין יותר נומ"טים כדי להגדיל את השרידות, אבל זה מייקר את הצי, לא מוזיל אותו.

מעניין לציין שבדיוק כעת יש יתרון לביזור: עמידות למחלות.

יש שתי נושאות מטוסים אמריקאיות במזרח הרחוק:
התיאודור רוזוולט נמצאת בגואם עם מאות מלחים חיוביים לקורונה
הרונלד רייגן ביפן, עם שני מלחים חיוביים

https://www.thedrive.com/the-war-zo...diness-concerns

אם הרייגן תושבת, זו המקבילה המבצעית של פרל הרבור או מבצע מוקד: הכוח העיקרי של הצי האמריקאי באוקיינוס השקט מושבת.

כמו שנאמר פה מקודם, ביזור לא יעזור בצורה משמעותית מספיק.
כאשר אתה מחלק ספינה אחת ל-2 קטנות, אתה לא יוצר 2 ספינות עם 50% מהצוות, אלא בערך 70% מהצוות כל אחת.

אם צריך פריסה של שדות תעופה צפים, כדי להעביר מטוסים מארה"ב לפריסה במדינה X (שם יש שדה תעופה יבשתי, ללא מגבלות קיבולת קיצוניים),
לא צריך שהנומ"ט תהיה בגודל מקסימלי.