רקע:
רבות נאמר ונכתב על מלחמת יום הכיפורים 1973, המלחמה שהיוותה ציון דרך מרכזי וחשוב בתולדות מדינת ישראל. התיעוד הרב שהצטבר עד היום היה בעיקר תיעוד מבצעי, היסטורי ומדיני. יש מעט מאוד תיעוד של מי שהיו במלחמה, שחוו אותה, שנלחמו בה, ולא סיפרו את הסיפור האישי שלהם, את החוויה שלהם; דור כיפור 73 ההולך ופוחת.
על הפרויקט:
בשנים האחרונות התחיל פרויקט תיעוד אישי בו מצטלמים לוחמי דור כיפור ומספרים את סיפור המלחמה מהזווית האישית שלהם. הסיפור שלהם מצולם ונערך בצורה מינימלית, ובעיקר עולה לאינטרנט ומופץ במדיות השונות. הצילום והעריכה מבוצעים על ידי מתנדבים בודדים שמגיעים לבית המרואיין ומנחים אותו כיצד לספר את הסיפור. הסרטים שעולים לרשת זוכים לעניין רב ולצפיות של עשרות ומאות אלפי גולשים.
הצילום והעריכה מתבצעים עם ציוד מקצועי ברמה גבוהה, וכל חומר הגלם נשמר. מדובר בחומר גלם חשוב ביותר ובעל ערך היסטורי רב.
חשוב לומר, שחיילי דור כיפור 73 הולכים ומתבגרים, ורבים מהם כבר אינם בין החיים, ועל כן יש חשיבות גדולה לביצוע הפרויקט ובמהירות המרבית.
קיום הריאיון ומתן האפשרות לספר את הסיפור פותח פצעים ישנים, ומהווה לא פעם סוג של טיפול למרואיין (ולעיתים גם למראיין).
בסופו של דבר, לא מעט פעמים, וכמו בנושאים רבים אחרים, הזווית האישית של החייל בשטח, מעניינת לא פחות (ואולי אף יותר) מהזווית הרחבה, המדינית, הצבאית וההיסטורית.
עתיד הפרויקט:
אנו מעוניינים להגדיל את היקף הפרויקט על מנת להגיע לכל חיילי דור כיפור 73 בהקדם האפשרי, וכמו כן לשלב גורמים מקצועיים, על מנת ליצור סרטים איכותיים, ערוכים וקצרים, שידברו אל קהל גדול יותר וצעיר יותר. כמו כן, אנו צופים, שלקראת שנת החמישים למלחמה בשנת 2023, יעלה מאוד הביקוש לחומרים מתועדים מסוג זה.
נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 30-03-2021 בשעה 08:09.
אלי נולד ברחובות בשנת 1948, גדל והחנך בבית של אנשי צבא קבע, בשנת 1965 התגייס לצנחנים, עבר את כל מסלול הצנחן עד סיום קורס מכים, בשנת 1967 התחיל קורס קצינים בבה"ד 1, תוך כדי הקורס פרצה מלחמת ששת הימים, בימי הכוננות חזר לחטיבת הצנחנים, הוצב בתאג"ד גדוד 202 שכבש את עזה, בקרב על עזה חילץ פצועים ועזר לתאג"ד בתפקודו, עם סיום הקרבות בחזית הדרום, הגדוד עלה ביום שיש לחזית הצפון והוטס במסוקים מרמת פורייה לאזור תל פרס בדרום הרמה, במסגרת צוות תצפיות, לאחר הנחיתה עלו לתל והקימו תצפית לכיוון סוריה.
בסיום המלחמה, חזר לבה"ד 1 וקיבל דרגת קצין, הוצב לגדוד 9 שריון בחטיבה 14 בסיני לתפקיד קמ"ן הגדוד, בהמשך יצא לקורס קמ"נים ושרת בגדוד במשך שנתים תוך כדי מלחמת ההתשה בתעלה, בהמשך הוצב ברמת הגולן בחטמ"ר 820 בתפקיד עוזר קמ"ן, בהמשך עבר להדריך בבה"ד 15 בקורס משקי מודיעין, בשנת 1971 עבר לרצועת עזה לתפקיד קמ"ן בנפת חן יונס ובהמשך קמ"ן מושל הצבאי של רצועת עזה האלוף יצחק פונדק,
השתחרר מהשרות בשנת 1971 ונסע לטיול בארצות הברית, לאחר החזרה לארץ הוצב בגדוד סיור 288 בתפקיד קמ"ן הגדוד, השתתף האימון ההקמה של הגדוד בשנת 1972, הימ"ח היה במחנה עופר והגדוד הי שייך לאוגדה 146 בפיקוד האלוף מוסה פלד, קצין האג"מ של האוגדה מושה ורבין האח של אלי,
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים 6/10/1973 התייצב בימ"ח, לאחר הכנת הכוחות הגדוד נעה על זחלים בציר גב ההר רמאללה שכם וביום א' 7/10/73 בצומת צמח קיבל מפות של רמת הגולן וסוריה, ביום ב' 8/10/73 הגדוד עולה לרמת הגולן תחת פיקוד חטיבה 205 בפיקוד יוסי פלד, באזור אל על הגדוד נפרס מגדר המערכת מערבה בשטח הפתוח תוך ניהול אש עם כוחות שריון עד כיבוש תל סקי שהיה מאויש על ידי כוח סורי, ביום שלישי 9/10/73 הגדוד מקבל פקודה לכבוש את תל פרס, טנק סורי BT 79 חסם את הציר העולה לראש התל, כוח רגלי בפיקוד יאיר כידן ואלי איגפו את הטנק וזרקו רימונים על הטנק שהושבת, הכוח המשוריין כבש את התל והתצפיות הוצבו, עם נסיגת הכוחות הסורים משטח רמת הגולן וכיבוש המובלעת הסורית, הגדוד נכנס למובלעת והציב תצפיות מודיעין לשטח סוריה, בהמשך הגדוד יצא לרמת הגולן להתארגנות, הגדוד קיבל פקודה לרדת לחזית הדרום על גבי מובילים ואוטובוסים, צלח את התעלה והצטרף לאוגדת שרון, נע בחיץ החקלאי צפונה עד פאתי איסמעיליה, באפריל 74 הגדוד חזר לימ"ח והשתחרר. בסוף שנת 1975 חזר לקבע והוצב בחטיבה 406 בעין יהב בתפקיד קמ"ן חטיבה ועבר לחטיבת אילת, משם עבר לפיקוד מרכז בפיקוד מושה וחצי בתפקיד ראש מדור פח"ע, בשנת 1977 עבר לתפקיד קמ"ן חטיבה 14 בסיני, בהמשך עבר לבסיס צאלים בתפקיד קמ"ן, בשנת 1982 בשלום הגליל היה עוזר קמ"ן גיס 479 בגזרה המזרחית, עבר לתפקיד סמח"ט בשדה תימן והשתחרר מצה"ל.
סיכום השרות:
ממלחמת יום הכיפורים 1973 קמ"ן גדוד סיור 288 שנלחם בדרום רמת הגולן בבלימת השריון הסורי, כיבוש תל סקי, כיבוש תל פרס ובהמשך נכנס למובלעת הסורית, לקראת סיום המלחמה הגדוד ירד לחזית הדרום לפעילות בחיץ החקלאי
לאחר במלחמה חזר לקבע ושרת בשורת תפקידים:
קמ"ן חטמ"ר 406 ערבה
קמ"ן חטמ"ר 512 אילת
מדריך בקורס קמ"נים
קמ"ן בחטיבת שריון 14 בסיני
מדריך מפקדות חטיבה באיל"ש בתחום אג"מ מודיעין
מדריך מפקדות אוגדה בתחום אג"מ מודיעין
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב "דור כיפור - אלי ורבין סא"ל בדימוס קצין מודיעין של גדוד סיור 288 במלחמת יום הכיפורים 1"
קבוצת דור כיפור הוקמה השבוע.
על ידי יעקב חורין ואנוכי.
הקבוצה הוקמה בעקבות מתכונת הראיונות האישיים, אני מחדד, אישיים שערך יעקב עם אנשי חטיבה 679.
כאן המקום לחדד את המושג "אישי," להבדיל מראיונות מחקריים "הסטוריים," בהם לעולם עומדת שאלת "הרשומון," הרי בחוויות אישיות, סובייקטיביות שאלת הרשומון איננה קיימת. הראיון הוא סובייקטיבי טהור וכמובן שאין מופע טהור - הראיון אכן סובייקטיבי וברור שמתוך הסובייקט האובייקט עולה וקיים.
מהרגע שהכותרת היא "סובייקט" הרבה מכשולים נופלים. יגיד מי מהו סובייקט אחרי 47 שנה, כמעט חמישים שנים, ומה אמינותו - אין לשאלה מקום. הוא הוא הזכרון הסובייקטיבי האישי שהמרואיין מעלה גם אחרי כמעט חמישים שנה ואולי דווקא בגלל פער הזמן הגדול.
מעצם עובדת ההתחלה, נשמח לכל הערה, בכל דרך אפשרית - תגובות כאן ובאתרים או תגובות ישירות .
מילה לגבי הראיון הראשון עם סא"ל בדימוס אליהו ורבין.
הראיון ארוך וכביכול עם מעט "יום כיפור."
הראיון מאידך מתאר בהרחבה את היחסים המשפחתיים, ואת עובדת המודיעין בדרגי השדה.
מקום מרכזי בראיון הוא - המשפחה.
משפחת ורבין אבא ושני בנים בשרות קבע, וארבעה בני דודים.
ארבעת בני הדודים:
בן הדוד הראשון הוא אליק שמיר - מפקד טנדר הנוטרים שנהרג בקרב יאזור 1948
יבדל לחיים ארוכים אלי ורבין קרוי על שמו.
בן הדוד השלישי הוא גיורא שחר זכרו לברכה שנהרג בגדודו של אלי במלחמה - גדוד סיור 288
בן הדוד הרביעי יבדל לחיים ארוכים הוא ד"ר נחום ורבין שהיה הרופא במוצב המזח.
נערך לאחרונה ע"י יאיר כידן בתאריך 04-11-2020 בשעה 08:37.
דור כיפור 73 - יונתן פורת קצין סיור במלחמה ושליש גדודי בהמשך, מלחמת יום הכיפורים 1973
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
יונתן נולד וגדל בקיבוץ כפר בלום בגליל העליון. בשנת 1963 התגייס לצה"ל בתחילה בפלוגת בני משקים בנח"ל, לאחר סיום המסלול הדריך בגדוד 50 ובהמשך הלך לקורס קצינים במחנה סירקין. עם סיום קורס הקצינים הוצב בגולני. שרת תקופה בבסיס האימון החטיבתי, ובהמשך עבר לגדוד 51. סיים את השרות בשנת 1967 וחזר לקיבוץ. בפרוץ מלחמת ששת הימים לא היה מוצב ביחידת מילואים, עלה על אוטובוס והתייצב בהתנדבות בגדוד 55 חטיבת צנחנים מילואים. השתתף בכיבוש עלי מונטר במרכז רצועת עזה ושם נפצע. לאחר החלמה קצרה חזר לקיבוץ, והמשיך במילואים בחטיבה 55. בהמשך עבר לגדוד סיור אוגדתי 134 שכלל טנקים שוט קל ופלוגות סיור על גבי נגמשים ועבר קורס קציני סיור.
הימ"ח של הגדוד היה במחנה יפתח ליד פילון. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים בסביבות השעה 14:00 עברו מיגים מעל הקיבוץ, והחלה הפגזת אימים על רמת הגולן. לקראת הערב הגיע יונתן לימ"ח והחל לארגן נגמ"ש סיור. לא היה ציוד ונשק לנגמ"ש. בלילה ירדו לגשר אריק ושם קיבלו השלמות תחמושת וציוד. ביום ראשון 07/10/73 חנו ליד הגשר. הגדוד נלחם בפיקוד חנניה תבור בעצירת הסורים בצומת קצביה. הנגמשים עסקו בעיקר בחילוץ פצועים והספקת פגזים לטנקים. לאחר הגעת הגדוד לחושניה ביצע הספקת פגזים לטנקים. בהמשך השתתף בפריצה למובלעת הסורית, ועסק בחילוץ פצועים מהטנקים.
לאחר סיום המלחמה עסק בתצפיות במובלעת הסורית. בהמשך הגדוד עבר לחרמון. תוך כדי השהייה בחרמון הגדוד עבר שינוי, הטנקים עברו ליחידת שריון, ופלוגות הסיור הקימו גדוד סיור ומודיעין אוגדתי בפיקוד איתן סט מקיבוץ גדות. יונתן עבר לתפקיד שליש גדודי גדס"ר 134 ועסק בהקמת הגדוד מחדש וארגונו. לאחר שחרורו עבר לחטיבה שריון 847 והקים ביחד עם המג"ד אילן אשל בתפקיד שליש את גדוד טנקים 275. יונתן השתתף עם הגדוד במלחמת לבנון הראשונה 1982 בלחימה על ציר החוף. לאחר המלחמה עבר עם אילן אשל שפיקד על אגד תחזוקה למפקדת האגד.
השתחרר ממילואים בגיל 49.
כרמלה בר נץ נולדה וגדלה בקיבוץ משמרות. לאחר השרות בצה"ל הקימה משפחה עם זוהר בר נץ בקיבוץ איילת השחר. במלחמת יום הכיפורים זוהר גויס לצנחנים למשך כחצי שנה. כרמלה נשארה בקיבוץ עם 3 ילדים. פרוץ המלחמה "תפס" את המשפחה בתהליך הכנה לשליחות בארצות הברית. לאחר שחרורו של זוהר, תוך כשבועיים, יצאו לשליחות.
מראיינים: אורלי ויעקב חורין, צילום ועריכה: יעקב חורין.
דור כיפור - פרופסור - רפי קטן רופא בגדוד סיור 288 במלחמת יום הכיפורים 1973 בדרום רמת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
דור כיפור - רס"נ בדימוס פרופסור רפי קטן – היה אחד משני הרופאים בגדוד סיור 288 במלחמת יום הכיפורים 1973 בדרום רמת הגולן ובמובלעת.
פרופסור לרפואה, אונקולוג, רפי קטן נולד בצרפת ב- 1942 במהלך מלחמת העולם השניה כרפי קליין למשפחת רופאים ותיקה בצרפת בחבל אלזס.
על פי מסורת המשפחה שורשיה מגיעים לצרפת עוד מהתקופה הרומית שכעבדים הוגלו לחבל הריין בידי הרומים ולא העתיקו את מושבם מחבל הריין עד מלחמת העולם השניה.
כשהיה בן 10 חודשים ברחה המשפחה לשוויץ ושם שהתה עד סופה ושם החליטו לעלות לארץ ישראל בשנת 1949 כשהיה ילד בן שבע. המשפחה השתקעה בירושלים ושינתה את שמה למשפחת קטן.
חבלי הקליטה היו מהירים, רפי למד בבית ספר דתי יסודי והמשיך בישיבה התיכונית "נחלים". בסיום לימודיו התיכוניים התגייס לעתודה האקדמית ללימודי רפואה.
במלחמת ששת הימים היה בשנת לימודיו השישית כסייע בעבודה בביה"ח הדסה עין כרם.
לאחר הסמכתו שרת כרופא בגדוד התותחנים 405 ולאחר תחילת התמחותו בבי"ח ברזילי באשקלון הוצב באביב 1973 כאחד משני הרופאים לגדוד הסיור האוגדתי 288 של אוגדה 146 שהוקם אז, מתחילת ההקמה וכל תהליך הקמת ואימון הגדוד.
עם תחילת המלחמה היה רופא תורן בבי"ח ברזילי וללחימה עם הגדוד בדרום רמת הגולן הגיע בליל שני 8 אוקטובר.
במהלך המלחמה טיפל ביחד עם עמיתו הד"ר עמנואל כהן בכל נפגעי הגדוד, נתקל בתופעת הלומי קרב, היה מעורב בחילוצי הנפגעים מסגול 351, ובקידום נגמ"ש התאג"ד שלו ללב הלחימה באום - בוטנא בהתקפת הנגד העיראקית ירדנית ב 19 לחודש לחילוצו של גיל טל ז"ל.
במהלך שהותו בהשתלמות רפואית בארצות הברית בהמשך פעילותו כרופא אונקולוג נתקל במאושפז מקנדה בשם רוי פאראן – איש הכוחות ללוחמה בטרור הבריטיים שנאשם ברצח הנער אלכסנדר רובוביץ ב- 1947
דור כיפור 73 – יצחק פלג קצין טנקים בחטיבה 179 נלחם ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים 197
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
יצחק נולד וגדל בצפון תל אביב. התגייס לצה"ל באוגוסט 1966 לחיל השריון. עבר את מסלול ההכשרה של איש צוות טנק השוט. בקורס מט"קים פרצה מלחמת ששת הימים 1967. בבית ספר לשריון הוקם גדוד טנקים על בסיס קורס מט"קים בפיקוד נתקה ניר ומוטקה ציפורי מח"ט. הגדוד ירד לשטחי כינוס באזור שבטה. בפרוץ המלחמה השתתף הגדוד בקרב על מתחם אום כתף. בקרב על כיבוש מתחמי החוץ הטנק נפגע, והקצין שפיקד על הטנק נהרג. יצחק, שהיה התותחן נפצע קל, שאר הצוות נחלץ מהטנק. לטנק נשלח צוות רפואה שפינה את ההרוג. על הטנק עלה מפקד חדש. הכוח נע לכיוון ג'בל ליבְּני, ומשם הכוח קיבל פקודה לנוע לאזור העמסה ומעבר לחזית רמת הגולן. בדרך שבק המנוע, הטנק על צוותו נשארו בשטח לבד מספר ימים. כוח טנקים שעבר בשטח חילץ את הטנק. המלחמה הסתיימה, והטנקים חזרו לבית ספר לשריון, משם ירדו לסיני להשלים את קורס המט"קים. משם עבר יצחק לקורס קצינים בבה"ד 1 וקק"ש. בסיום הקורס הוצב בתפקיד מפקד מחלקה בקורס מט"קים. הוא השתתף במבצע כרמה בירדן במסגרת כוח טנקים שביצע חסימה מדרום לעיירה. הכוח נתקל בטנקים ירדנים, והתנהלו חילופי אש שבהם נפגע הטנק בחזית אך לא הושבת. יצחק חילץ את הטנק לאחור.
לקראת סוף היום יצאו הכוחות בחזרה לישראל. לאחר תקופה קצרה של שירות בקבע השתחרר והוצב בחטיבה 179 שישבה בימ"ח כורדני, שבהמשך עברה למחנה פילון ליד ראש פינה וקיבלה טנקי שוט קל.
באזרחות התקבל לאוניברסיטת תל אביב. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים גויס לפני הצהרים והגיע לימ"ח בשעות הלילה. בימ"ח לא היו טנקים (נלקחו על ידי חטיבה 7). הגדוד נשלח למחנה נפתלי באזור צומת גולני, שם קיבלו טנקים. במשך הלילה הכינו את הטנקים בעזרת מלגזות שיוסי עמיר המג"ד גייס מקיבוץ מזרע. החלה להתקבל תחמושת. בבוקרו של יום א 07/10/73 הגדוד החל לנוע על הכביש דרך טבריה לעמק הבְּטֵחה, שם נעצרו לזמן קצר. על הטנק עלה הסמח"ט גדעון צימבל. הכוח קיבל פקודה לעלות לרמת הגולן בציר קורסי בני יהודה, ולתפוס עמדות בצומת אל על בדרום רמת הגולן. הכוח פרס בעמדות לכיוון צפון, וזיהה במשקפות טנקים סוריים באזור רמת מגשימים. לפנות ערב נעו לכיוון רמת מגשימים. בלילה נתקלו בטנקים סוריים שרובם הושמדו. למחרת, יום ב 08/10/73 החלו להתקדם צפונית מערבית לרמת מגשימים. אחרי הצהרים נתקלו במתחם נ"ט סורי. בחילופי האש נפגע הטנק של יצחק באזור מקלע המפקד, ואיציק נפצע בידיים ובראש. חובשים שהגיעו לטנק טיפלו באיציק ובטען קשר שנפגע אף הוא, שהושכבו באלונקות על התמסורות. רק בבוקר פונו ברכב לתאג"ד שהתמקם במחנה אל על ומשם לבית חולים העמק בעפולה.
לאחר החלמה ושיקום וחזרה לחיים אזרחיים, עבר איציק ליחידת אבטחה של חיל האויר במסגרת המילואים, ומשם השתחרר סופית.
קישורים מומלצים:
גדוד 278 - יוסי עמיר - גיוס; הגעה למיצר אל-על; בלימת הסורים - חטיבה 179:
דור כיפור - צביקה צור בקרב על העיר סואץ 24/10/73 לקח פיקוד על פלוגת חרמ"ש כסמל, קיבל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
דור כיפור 73 - צביקה צור רס"ן בדימוס, סמל סיור שלקח פיקוד על פלוגת חרמ"ש בקרב על העיר סואץ במסגרת גדוד 433 חטיבה 500 וקיבל על כך את עיטור העוז 22/12/2020
צביקה נולד וגדל בקיבוץ גבת. התגייס לצה"ל בשנת 1970 לסיור שריון ביחידת הסיור של חטיבה 7, השלים מסלול עד סיום משקי סיור. השתחרר במאי 1973 והוצב בגדוד סיור דרומי 189. הימ"ח היה במחנות רפיח. בפרוץ המלחמה התייצב בימ"ח. לא היה מקום בנגמשים, ואת הימים הראשונים של המלחמה "בילה" באוטובוס שנסע אחרי הגדוד. באחד הימים נאמר שמחפשים לוחמים להקים פלוגת חרמ"ש על גבי זחל"מים, וצביקה הצטרף לצוות הפלוגה שהוקמה. תפקידו היה סיוע למ"פ בהפעלת הקשר. הפלוגה הצטרפה לגדוד 433 חטיבה 500 שלחמה בגזרה המרכזית על ציר חת"ם. במשך הימים הפלוגה ניסתה להשיג את הטנקים, אבל הזחל"מים התקשו לנוע בחולות. הגדוד צלח את התעלה על גשר הגלילים בלילה שבין 17-18/10, נע דרומה ועסק בהשמדת בסיסי הטילים של המצרים. בחניוני הלילה הפלוגה אבטחה את הטנקים. בתאריך 24/10/73 הגדוד הגיע לפאתי העיר סואץ וקיבל פקודה להיכנס לעיר. לאחר כניסה שקטה, החלה פתאום אש כבדה על הזחל"מים ונפגעו חיילים ומפקדים. בזחל"ם נפצע המ"פ ומפעיל מקלע 0.5. צביקה הבין שלפלוגה אין מפקד, ולקח פיקוד. הוא השתלט על ניהול הלחימה, ועבד מול המג"ד נחום זקן. הפלוגה המשיכה בתנועה עד מקום העצירה של הגדוד בתוך העיר. לפנות ערב הגדוד יצא לשטח הכינוס ממערב לעיר. למחרת צביקה, כמ"פ אירגן פלוגה משולבת של נגמשים וזחל"מים. לאחר מספר ימים מונה מ"פ חדש לפלוגה שמיד נפצע בפעולה לאורך תעלת המים המתוקים, וצביקה חזר לתפקיד זה. לאחר מספר ימים הגיע מ"פ קבוע, וצביקה התמנה לסמ"פ. בהמשך הגדוד חזר לשטח סיני עד השחרור בפסח 74. חטיבה 500 הפכה לחטיבה סדירה ופלוגת החרמש המשיכה בגדוד כיחידת מילואים. הפלוגה השתתפה במלחמת לבנון הראשונה 1982.
בחורף 74 קיבל צביקה את עיטור העוז מהרמטכ"ל על תפקודו בקרב בעיר סואץ, והוענקה לו דרגת קצונה. השתחרר ממילואים בסביבות גיל 50.
צילום ועריכה: חורין
תמונות בסוף הסרט התקבלו מצביקה צור וחורין
דור כיפור 73 - חנהל'ה ברימר קיבוץ איילת השחר 22/12/2020
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
דור כיפור 73 - חנהל'ה ברימר קיבוץ איילת השחר
חנה נולדה בקיבוץ איילת השחר. את מלחמת השחרור 1948 עברה בגיל 7, במלחמת סיני 1956 הייתה בת 15, במלחמת ששת הימים 1967 הייתה נשואה לאלישע, איש מילואים בצנחנים ולהם שלושה ילדים. במלחמת יום כיפורים 1973 חנהל'ה פעלה בצוות של עובדים סוציאליים שהוקם במועצה האזורית הגליל העליון ללוות את הקיבוצים בזמן המלחמה. הגורם המרכזי שעזר להתמודד עם התקופות המאתגרות של המלחמות היה מבנה הקיבוץ ומוסדותיו, צורת הארגון והלינה המשותפת ויכולת הקהילה להתמודד עם מצבי משבר. לאחר סיום המלחמה גיסה איציק (בעלה של אחותה עדינה) עלה על מוקש ברמת הגולן ונפצע קשה מאוד. חנהל'ה עזרה לאחותה בתהליך ההתמודדות עם הפציעה והשיקום. בנם של חנהל'ה ואלישע, רביב, טיס חיל האוויר, נפל בתאונה בשנת 1986. חנהל'ה המשיכה למלא תפקידים ציבוריים בקיבוץ ובאזור.
אחת מהתובנות המרכזיות של חנהל'ה ממלחמת יום הכיפורים 73 שיש להגיע להסכמים מוסדרים עם שכנינו.
דור כיפור 73 - נרי קריידן מקיבוץ כפר בלום מספר על מלחמת יום הכיפורים 1973 דצמבר 2020
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
נרי קריידן נולד בשנת 1942 בבנימינה בזמן בו הגרעין האנגלו בלטי, שלימים נקרא קבוץ כפר בלום, היה בהכשרה בגבעת הפועל.
בסיום בית הספר בתיכון עמק החולה בכפר בלום, התגייס לנחל בני משקים ועשה את מסלול הטירונות במחנה 80 ואת מסלול קורס המכי"ם בשבטה. בתום הקורס נשאר בשבטה להדרכה עד סוף השרות והמעבר למילואים.
את שרות המילואים עשה בחטיבה המרחבית 769, שהמטה שלה היה בקרית שמונה.
מלחמת יום כיפור תפסה אותו בזמן שהיה בבריכת השחייה יחד עם שני ילדיו. היה זה בשעה 13:50 כשלפתע ראה שני מיגים חולפים ביעף מעל כפר בלום בדרכם לקריית שמונה. לפתע רעדה האדמה, רמת הגולן כאילו נעלמה מעוצמת הרעש הנוראי של ההפגזות, וכשהביט צפון מזרחה ראה אותה מלאה בענני עשן, ומוצב החרמון עולה באש.
זו הייתה פתיחת המלחמה של נרי.
ביום ראשון מוקדם בבוקר עלה על אוטובוס שהסיע את חיילי החטיבה לראש פינה, הוריד אותם על הכביש הראשי, ושם המתינו לעלות למשאיות לרמת הגולן. התחנה הראשונה הייתה גשר הפקק, לשם הגיעו כשאין להם מדים ומעט מאוד נשק, והיה עליהם להגן על הגשר. כשהגיעו לגשר חטפו הפגזה כבדה ולא היה להם היכן להסתתר אלא מתחתיו.
בשלב הבא הגדוד הוצב בתל פארס כשעל הכוח שלו שמנה 20 לוחמים, קצין ונרי כסמל היחידה, היה לתפוס את מוצב 115 שהיה הרוס לחלוטין מהפגזות הצבא הסורי.
מוצב 115 שוכן לרגלי תל פארס, מזרחית לתל על גדר המערכת.
במוצב לא היה שום דבר שהיה יכול להגן עליהם מהפגזות, וגם לא אוכל ושירותים. בשלב ההתארגנות מצאו מנות סיניות מטנקים סורים שרופים ליד המוצב, וככה עברו את הימים הראשונים.
נרי והיחידה שלו שהו במוצב 115 את כל תקופת המלחמה, וכפי שנרי מספר, תקופה ארוכה עד תום תקופת הגיוס למילואים באותו מוצב.
מחוויות המלחמה של נרי, זכורים לו הקומנדקרים שירדו מהרמה, ובתוכם גופות הלוחמים, ומטוסי הסקייהוק שנפלו האחד אחרי השני מפגיעת טילים ולא ראו מצנח יורד לקרקע.
מראיין ומצלם יונתן פורת כפר בלום, עורך חורין
דור כיפור 73 - יונתן פורת קצין סיור במלחמה ושליש גדודי בהמשך, מלחמת יום הכיפורים 1973
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
יונתן נולד וגדל בקיבוץ כפר בלום בגליל העליון. בשנת 1963 התגייס לצה"ל בתחילה בפלוגת בני משקים בנח"ל, לאחר סיום המסלול הדריך בגדוד 50 ובהמשך הלך לקורס קצינים במחנה סירקין. עם סיום קורס הקצינים הוצב בגולני. שרת תקופה בבסיס האימון החטיבתי, ובהמשך עבר לגדוד 51. סיים את השרות בשנת 1967 וחזר לקיבוץ. בפרוץ מלחמת ששת הימים לא היה מוצב ביחידת מילואים, עלה על אוטובוס והתייצב בהתנדבות בגדוד 55 חטיבת צנחנים מילואים. השתתף בכיבוש עלי מונטר במרכז רצועת עזה ושם נפצע. לאחר החלמה קצרה חזר לקיבוץ, והמשיך במילואים בחטיבה 55. בשנת 1969 עבר קורס קציני סיור מילואים והוצב בסיור של חטיבה 37 בכורדני, תעסוקה מבצעית ביצע במוצב המזח בתקופת ההתשה ובהר דוב, בהמשך עבר לגדוד סיור אוגדתי 134 שכלל טנקים שוט קל, פלוגות סיור על גבי נגמשים ופלוגת ג'יפים,
הימ"ח של הגדוד היה במחנה יפתח ליד פילון. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים בסביבות השעה 14:00 עברו מיגים מעל הקיבוץ, והחלה הפגזת אימים על רמת הגולן. לקראת הערב הגיע יונתן לימ"ח והחל לארגן נגמ"ש סיור. לא היה ציוד ונשק לנגמ"ש. בלילה ירדו לגשר אריק ושם קיבלו השלמות תחמושת וציוד. ביום ראשון 07/10/73 חנו ליד הגשר. הגדוד נלחם בפיקוד חנני תבור בעצירת הסורים בצומת קצביה. הנגמשים עסקו בעיקר בחילוץ פצועים והספקת פגזים לטנקים. לאחר הגעת הגדוד לחושניה ביצע הספקת פגזים לטנקים. בהמשך השתתף בפריצה למובלעת הסורית, ועסק בחילוץ פצועים מהטנקים.
לאחר סיום המלחמה עסק בתצפיות במובלעת הסורית. בהמשך הגדוד עבר לחרמון. תוך כדי השהייה בחרמון הגדוד עבר שינוי, הטנקים עברו ליחידת שריון, ופלוגות הסיור הקימו גדוד סיור ומודיעין אוגדתי בפיקוד איתן סט מקיבוץ גדות. יונתן עבר לתפקיד שליש גדודי גדס"ר 134 ועסק בהקמת הגדוד מחדש וארגונו. לאחר שחרורו עבר לחטיבה שריון 847 והקים ביחד עם המג"ד אילן אשל בתפקיד שליש את גדוד טנקים 275. יונתן השתתף עם הגדוד במלחמת לבנון הראשונה 1982 בלחימה על ציר החוף. לאחר המלחמה עבר עם אילן אשל שפיקד על אגד תחזוקה למפקדת האגד.
השתחרר ממילואים בגיל 49.
צילם וערך חורין
דור כיפור 73 - נרי קריידן מקיבוץ כפר בלום מספר על מלחמת יום הכיפורים 1973 דצמבר 2020
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
נרי קריידן נולד בשנת 1942 בבנימינה בזמן בו הגרעין האנגלו בלטי, שלימים נקרא קבוץ כפר בלום, היה בהכשרה בגבעת הפועל.
בסיום בית הספר בתיכון עמק החולה בכפר בלום, התגייס לנחל בני משקים ועשה את מסלול הטירונות במחנה 80 ואת מסלול קורס המכי"ם בשבטה. בתום הקורס נשאר בשבטה להדרכה עד סוף השרות והמעבר למילואים.
את שרות המילואים עשה בחטיבה המרחבית 769, שהמטה שלה היה בקרית שמונה.
מלחמת יום כיפור תפסה אותו בזמן שהיה בבריכת השחייה יחד עם שני ילדיו. היה זה בשעה 13:50 כשלפתע ראה שני מיגים חולפים ביעף מעל כפר בלום בדרכם לקריית שמונה. לפתע רעדה האדמה, רמת הגולן כאילו נעלמה מעוצמת הרעש הנוראי של ההפגזות, וכשהביט צפון מזרחה ראה אותה מלאה בענני עשן, ומוצב החרמון עולה באש.
זו הייתה פתיחת המלחמה של נרי.
ביום ראשון מוקדם בבוקר עלה על אוטובוס שהסיע את חיילי החטיבה לראש פינה, הוריד אותם על הכביש הראשי, ושם המתינו לעלות למשאיות לרמת הגולן. התחנה הראשונה הייתה גשר הפקק, לשם הגיעו כשאין להם מדים ומעט מאוד נשק, והיה עליהם להגן על הגשר. כשהגיעו לגשר חטפו הפגזה כבדה ולא היה להם היכן להסתתר אלא מתחתיו.
בשלב הבא הגדוד הוצב בתל פארס כשעל הכוח שלו שמנה 20 לוחמים, קצין ונרי כסמל היחידה, היה לתפוס את מוצב 115 שהיה הרוס לחלוטין מהפגזות הצבא הסורי.
מוצב 115 שוכן לרגלי תל פארס, מזרחית לתל על גדר המערכת.
במוצב לא היה שום דבר שהיה יכול להגן עליהם מהפגזות, וגם לא אוכל ושירותים. בשלב ההתארגנות מצאו מנות סיניות מטנקים סורים שרופים ליד המוצב, וככה עברו את הימים הראשונים.
נרי והיחידה שלו שהו במוצב 115 את כל תקופת המלחמה, וכפי שנרי מספר, תקופה ארוכה עד תום תקופת הגיוס למילואים באותו מוצב.
מחוויות המלחמה של נרי, זכורים לו הקומנדקרים שירדו מהרמה, ובתוכם גופות הלוחמים, ומטוסי הסקייהוק שנפלו האחד אחרי השני מפגיעת טילים ולא ראו מצנח יורד לקרקע.
מראיין ומצלם יונתן פורת כפר בלום, עורך חורין
דור כיפור 73- אורי אבני סא"ל בדימוס מקיבוץ כפר בלום סמג"ד גדוד מרגמות כבדות מלחמת יום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
אורי אבני בן כפר בלום, יליד 1940 מבין חמשת הילדים הראשונים בגרעין האנגלו בלטי שהיה בהכשרה בבנימינה ולימים נקרא קבוץ כפר בלום.
אורי למד בכפר בלום ובאיילת השחר, ובשלב מסוים עבר ללמוד בבית ספר כדורי.
התגייס לחיל התותחנים, ולאחר קורס קצינים עבר לשרת בצנחנים במסגרת גדוד הסיוע לחטיבה 80 שהייתה חטיבת מילואים בפיקודו של אהרון דוידי.
המלחמה תפסה אותו בשעה שעבד בתורנות שבת בקטיף ורדים בחממות בכפר בלום, היה זה בשעה 13:50 שלפתע ראה שני מיגים חולפים מעל ראשו וממשיכים לכפר גלעדי וקריית שמונה, ואז הבין שפורצת מלחמה.
באותה תקופה היה אורי סמג"ד מילואים בחטיבה וחיכה לג'יפ שיאסוף אותו לימ"ח ברמלה.
משם יצא עם הלוחמים באוטובוסים לאזור מטעי כפר גלעדי בעמק החולה, כשהזחלמים עם מרגמות ה 120 ושאר הציוד הגיעו על זחלים לשטח ההתארגנות במטעי כפר גלעדי.
הגדוד שעמד לרשותו היה בהמתנה, ולא קיבל משימה לביצוע, ואורי על דעת עצמו וביוזמתו, אחרי כיום וחצי של ישיבה במקום, פנה למח"ט גולני לבדוק אם זקוק לסיוע ארטילרי בעיקר בעשן בשעה שגדוד 51 תוקף את מוצב החרמון שנכבש על ידי הסורים ביום הראשון.
מח"ט גולני נענה לפנייתו של אורי, ואורי עם יחידתו עלה לאזור המזבלה במג'דל שמס, שם מיקם את היחידה והחל מפגיז את החרמון ב 600 פגזי עשן לטובת סיוע גדוד 51 שניסה לכבוש את החרמון - אך כשל.
עברו 14 יום עד שבתאריך 21/10 החל ניסיון הכיבוש השני תחת שם "מבצע קינוח" שגם בפעילות הזו היחידה של אורי השתתפה במתן סיוע לגדוד 51 שעלה פעם שנייה על החרמון והפעם הצליח לכבוש אותו.
באותם 14 יום של התארגנות לקראת המבצע לכיבוש החרמון היחידה של אורי יחד עם כוחות שריון טיהרה את העיר קונטרה ואת חן ארנבה והגיעה למובלעת הסורית לאזור תל שמס.
הגדוד של אורי נשאר באזור החרמון כשאורי מפקד על הגזרה הצפונית ושם אחרי כ 180 יום סיים את המלחמה ואת שרות המילואים במלחמת יום הכיפורים.
אורי השתתף במלחמת ששת הימים כשהיחידה שלו לחמה בגזרת עזה, שם גם נודע לו על נפילת אחיו ברוך, שהיה חובש וניסה לעזור לחלץ פצועים בלחימה באל עריש.
במבצע ליטני היחידה שלו סייעה ללוחמים.
במלחמת שלום הגליל לא נקרא לשרות כי היה עם גבס כתוצאה מצניחה, ובשלהי המלחמה התנדב לשרת בחטיבה בתקופה בה היו השיחות להפסקת האש, אז גם עבר טבילת אש קשה מאד, כשירו על הג'יפ בו נסע, והקשר מאחור נפצע קשה ומת כעבור כמה שעות.
בסיום שירותו במילואים ולאחר כל המלחמות שעבר, הגיע אורי למסקנה שעליו לתרום מיכולתו בתחומים בהם הוא בקיא וכך גם עשה.
הקים שלושה גדודי תותחנים בשבטה.
קיבל פרס ייעול על המצאה של טעינה הידראולית לתותחי ההוביצר.
התנדב להדריך בקורסים.
נענה לבקשת הנח"ל לשרת כסגן מפקד הנח"ל.
היה בוועדת הבטחון של התק"מ והקים את המדור לחיילים בודדים.
התנדב לשרת כמפקד מוצב החרמון למשך שנתיים ומאז מרצה בקורסי מפקדים בפו"מ ומעביר הדרכות לקבוצות מטיילים שמגיעים לגזרת החרמון ועושה זאת עד היום.
דור כיפור 73 - אבי פרץ מקיבוץ כפר בלום איש חיל הים מניצולי אסון המשחתת אח"י אילת 12/0
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
ראיון עם אבי פרץ, איש חיל הים
יליד ירושלים שנת 1947, דור שמיני בארץ.
תושב כפר בלום מזה עשרים שנה.
אבי למד בירושלים ובשנים האחרונות ללימודיו עבר לבית ספר ימי המכשיר קדטים לשרות בחיל הים.
את שירותו הסדיר עבר בחיל הים כשרוב השרות היה על המשחתת אח"י אילת במקצוע מוכ"מ, האיש הצופה על המכ"מ באוניה.
מלחמת יום הכיפורים תפסה אותו בהיותו בתפילה בבית הכנסת בישוב עומר, לשם עבר לגור אך לא נקרא לשרות, ולכן גם לא היה במלחמה אלא נשאר בעורף.
את השרות שלו עשה על המשחתת אח"י אילת עד הפיגוע הנורא במשחתת באוקטובר 1967, כמה חודשים אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים.
המשחתת נעה במסלול קבוע בין נמל חיפה לקראת המים הטריטוריאליים כ 30 קילומטר מנמל פורט סעיד, כשבערב אחד חטפה ארבעה טילי ים-ים, שיש לשער שהופעלו על ידי הצבא הרוסי.
אבי נפצע וחולץ יחד עם שאר הניצולים, ולאחר החלמה קצרה שירת עוד תקופת מה ושרותו בסדיר הסתיים ואבי חזר הבייתה.
אבי המשיך לשרת בחיל הים בתקופת המילואים במסגרת תפקידו כמוכ"מ על רכב ממונע בחופי הארץ וחלק מהזמן בסיני ליד התעלה.
מאז האירוע הנורא, אבי לא שירת יותר על הים.
דור כיפור 73 - ראיון עם דינה פורת חברת כפר בלום אישה ואם בעורף בתקופת כל המלחמות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
דינה נולדה בבוסטון בשנת 1945, עלתה ארצה בשנת 1948עם משפחתה בהיותה בת 3 לקיבוץ אפיקים. שם חיכתה לה המשפחה מצד אמה שעלתה לפניהם והיו חברי הקיבוץ.
מיד לאחר בואם יצאו לבנימינה להיות עם חבריהם מקיבוץ כפר בלום שהיו בפינוי בתקופת מלחמת השחרור.
לקראת סיום המלחמה הגיעו לכפר בלום יחד עם האימהות והילדים להתחיל חיים חדשים בקיבוץ שלהם.
דינה עברה את כל המלחמות, בתחילה את מלחמת סיני בשנת 1956 ואחר כך את מלחמת ששת הימים, את מלחמת ההתשה ואת מלחמת יום הכיפורים, אז כבר הייתה אמא לשלושה ילדים. בנה הרביעי נולד שלוש שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים.
דינה מטבעה לקחה תמיד אחריות, ובכל מקום בו הייתה לקחה פיקוד על הנעשה בסביבתה.
יורם, בעלה של דינה השתתף בכל המלחמות במילואים, כך שדינה נשארה להתמודד עם ילדיה עם עזרה של אחותה הגדולה וחמותה.
דור כיפור 73 - לאה בארי מקיבוץ איילת השחר אחות בקיבוץ לקראת סוף הריון ובעל מגויס במלח
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
לאה אחות בצוות המרפאה של הקיבוץ בהריון מתקדם, אמא לשני ילדים ובעל טנקיסט מגויס. בימים האחרונים של המלחמה ילדה בן בבית חולים צפת. לאה מתארת את התמודדות האישית ואת ההתארגנות של הקהילה בזמן המלחמה
מראיינים אורלי וחורין צילם וערך חורין
דור כיפור 73 – אבינועם לבנון מקיבוץ כפר בלום קצין מבצעים בגדוד הנדסה בגולן במלחמת יום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
ראיון עם אבינועם לבנון 25 בינואר 2021.
אבינועם לבנון נולד בשנת 1949 , בן קבוץ כפר בלום.
עבר את המסלול החינוכי של כל בן ובת בכפר בלום וכשהגיעה שעתו להתגייס , הוצב בחיל ההנדסה למרות שרצה לשרת בשריון.
מלחמת יום הכיפורים תפסה אותו כשישב בבית חולים בילינסון ליד אחיו יאיר שנפצע קשה מאד במלחמת ההתשה והיה אמור לעבור ניתוח.
בשמעו את הסירנות , הבין שהמלחמה פרצה והגיע לימ"ח של הגדוד בקרית מוצקין.
אבינועם שירת בגדוד כקצין מבצעים וחודש לפי המלחמה הגדוד עבר אימון רציני מאד לקראת מלחמה כולל תרגיל ברמת הגולן, כך שהגדוד יצא למלחמה מאד מאורגן ומוכן להבדיל מיחדות אחרות שהתארגנו תוך כדי תנועה.
הגדוד של אבינועם שירת תחת פיקודו של דן לנר שהיה מפקד אוגדה 210.
אבינועם שירת בתקופת המלחמה כ 7 חודשים כאת רוב התקופה עבר בשרות במובלעת ברמת הגולן בשטח הסורי.
עד שחרורו משרות במילואים שירת במבצע ליטני, במלחמת לבנון הראשונה ובתקופת האינפדות.
השתחרר ממילואים בגיל 45.
מראין וצילום יונתן פורת
עריכה והנגשה חורין
דור כיפור 73 - דוד שחר מקיבוץ כפר בלום רגם מרגמות 81 מ"מ במחלקה שפרסה בצפון רמת הגולן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
דוד שחר חבר כפר בלום.
יליד 1939, נולד בחיפה.
את רוב ילדותו עבר במגזר הדתי כשהשנים הראשונות אחרי שהוריו התגרשו היה במוסד הנקרא בית דיסקין בירושלים.
את שנות נערותו עבר בקיבוץ סעד עד גיוסו לצה"ל עם הגרעין שלו שיועד לנח"ל.
את הטירונות עבר במחנה 80 ואת קורס המכים בבית דרס.
דוד שחר עבר קורס רגמים ובהמשך שירותו היה רגם .
עם שחרורו מהצבא הסדיר שירת במילואים בחטיבה המרחבית כרגם, כך גם במלחמת ששת הימים ולאחר מכן במלחמת יום הכיפורים בה ישב בגזרת צומת וסט עם סוללה בת 4 מרגמות 81 במגמה לשמור ולחסום את התקדמות הצבא הסורי.
אלברט בן הרוש - אבי בר-אל - מ"פ טנקים בקרב על העיר סואץ בגדוד 433 חטיבה 500 , דור כיפ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
אלברט עלה לישראל עם המשפחה בשנת 1954 גדל בבית של 21 ילדים שגדלו והתחנכו בקרית אתא. התגייס לצה"ל במאי 1967 בתקופת ההמתנה של מלחמת ששת הימים, שבה בעיקר סייעו הטירונים במשימות שונות. בסיום המלחמה חזר למסלול טנקיסט וסיים קורס מט"קים. הוא הוצב בגדוד 82 חטיבה 7, משם יצא לקורס קצינים שבסיומו הוצב בחטיבה 188 בגדוד 53 ברמת הגולן. אלברט השתתף בתקריות אש ברמת הגולן וצבר ניסיון קרבי. בשנת 1970 השתחרר מצה"ל, ואחרי שנה עבר קורס מפ"ים כאיש מילואים. בהמשך התנדב לשרת במג"ב. בפרוץ המלחמה בערב יום כיפור קיבל הוראה להתייצב בבית ספר לשריון בג'וליס, שם קיבל משימה להפוך אנשי צוות שחזרו מחו"ל לפלוגת טנקים. הוא בנה פלוגה של 11 טנקי שוט קל. ביום ג' 9/10/73 ירד לסיני על זחלים והגיע לרפידים, משם נשלח לגדוד 433 בפיקוד נחום זקן בחטיבה 500. הגדוד השתתף בקרבות בגזרה המרכזית, ובהמשך בקרב הבלימה וההשמדה של חטיבת הטנקים המצרית שנעה צפונה לאורך האגם המר הקטן והגדול לכיוון אזור הצליחה שנוהל על ידי אוגדת ברן. בקרב נפגע הטנק, הצוות נחלץ ואלברט החליף טנק. הגדוד צלח את התעלה, עבר את תעלת המים, ונע דרומה לכיוון ג'בל ז'נפה תוך השמדת בסיסי טילים. בין התאריכים 20/10-23/10 הגדוד נע דרומה במסגרת חטיבה 500 עד לעיר סואץ. בבוקר 24/10/73 גדוד 433 קיבל פקודה להיכנס לעיר. הפלוגה של אלברט כללה 4 טנקים ונעה בטור מאחורי פלוגת החרמ"ש על נגמשים. בתוך העיר הבחין אלברט בכחמישים חיילים מצרים עומדים ברחוב וצופים בטור הטנקים, ופתח עליהם באש. מיד אחר כך המצרים פתחו באש לאורך כל השדרה, והגדוד נכנס לקרב קשה רב נפגעים. אלברט קיבל כדור שפגע בגרונו ולא יכול היה לדבר, אך עם זאת הצליח לתפקד וניהל את הפלוגה בעזרת פתקים שכתב לתותחן ששידר ברשת הקשר. כשהכוח חבר למג"ד בכיכר שמוליק אביטל, קמב"ץ הגדוד עלה על הטנק ולקח פיקוד. אלברט פונה לנגמ"ש שנע לבד לכיוון היציאה מהעיר, בדרך נפגע מפקד הנגמ"ש וצנח מת לתוך הנגמ"ש. אלברט החליף אותו והגיע בערב לתאג"ד שפרס ביציאה מהעיר. משם הוטס לארץ ואושפז בבית החולים מאיר בכפר סבא, שם טופל ופגש את המשפחה. לאחר מספר ימים עבר לשיקום בבית לוינשטיין, ותוך כמה ימים יצא הביתה. לאחר כחודש חזרה אליו יכולת הדיבור, והוא חזר לגדוד, והדריך מקצועות טנקים וקצינים שעברו לשריון. בחורף 74 השתחרר וחזר למשמר הגבול.
אלברט בן הרוש - אבי בר-אל - מ"פ טנקים בקרב על העיר סואץ בגדוד 433 חטיבה 500 , דור כיפ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
אלברט עלה לישראל עם המשפחה בשנת 1954 גדל בבית של 21 ילדים שגדלו והתחנכו בקרית אתא. התגייס לצה"ל במאי 1967 בתקופת ההמתנה של מלחמת ששת הימים, שבה בעיקר סייעו הטירונים במשימות שונות. בסיום המלחמה חזר למסלול טנקיסט וסיים קורס מט"קים. הוא הוצב בגדוד 82 חטיבה 7, משם יצא לקורס קצינים שבסיומו הוצב בחטיבה 188 בגדוד 53 ברמת הגולן. אלברט השתתף בתקריות אש ברמת הגולן וצבר ניסיון קרבי. בשנת 1970 השתחרר מצה"ל, ואחרי שנה עבר קורס מפ"ים כאיש מילואים. בהמשך התנדב לשרת במג"ב. בפרוץ המלחמה בערב יום כיפור קיבל הוראה להתייצב בבית ספר לשריון בג'וליס, שם קיבל משימה להפוך אנשי צוות שחזרו מחו"ל לפלוגת טנקים. הוא בנה פלוגה של 11 טנקי שוט קל. ביום ג' 9/10/73 ירד לסיני על זחלים והגיע לרפידים, משם נשלח לגדוד 433 בפיקוד נחום זקן בחטיבה 500. הגדוד השתתף בקרבות בגזרה המרכזית, ובהמשך בקרב הבלימה וההשמדה של חטיבת הטנקים המצרית שנעה צפונה לאורך האגם המר הקטן והגדול לכיוון אזור הצליחה שנוהל על ידי אוגדת ברן. בקרב נפגע הטנק, הצוות נחלץ ואלברט החליף טנק. הגדוד צלח את התעלה, עבר את תעלת המים, ונע דרומה לכיוון ג'בל ז'נפה תוך השמדת בסיסי טילים. בין התאריכים 20/10-23/10 הגדוד נע דרומה במסגרת חטיבה 500 עד לעיר סואץ. בבוקר 24/10/73 גדוד 433 קיבל פקודה להיכנס לעיר. הפלוגה של אלברט כללה 4 טנקים ונעה בטור מאחורי פלוגת החרמ"ש על נגמשים. בתוך העיר הבחין אלברט בכחמישים חיילים מצרים עומדים ברחוב וצופים בטור הטנקים, ופתח עליהם באש. מיד אחר כך המצרים פתחו באש לאורך כל השדרה, והגדוד נכנס לקרב קשה רב נפגעים. אלברט קיבל כדור שפגע בגרונו ולא יכול היה לדבר, אך עם זאת הצליח לתפקד וניהל את הפלוגה בעזרת פתקים שכתב לתותחן ששידר ברשת הקשר. כשהכוח חבר למג"ד בכיכר שמוליק אביטל, קמב"ץ הגדוד עלה על הטנק ולקח פיקוד. אלברט פונה לנגמ"ש שנע לבד לכיוון היציאה מהעיר, בדרך נפגע מפקד הנגמ"ש וצנח מת לתוך הנגמ"ש. אלברט החליף אותו והגיע בערב לתאג"ד שפרס ביציאה מהעיר. משם הוטס לארץ ואושפז בבית החולים מאיר בכפר סבא, שם טופל ופגש את המשפחה. לאחר מספר ימים עבר לשיקום בבית לוינשטיין, ותוך כמה ימים יצא הביתה. לאחר כחודש חזרה אליו יכולת הדיבור, והוא חזר לגדוד, והדריך מקצועות טנקים וקצינים שעברו לשריון. בחורף 74 השתחרר וחזר למשמר הגבול.
דור כיפור - סא"ל בדימוס גידי פלד - "מברג שוטר" היה קמב"צ גדוד 77 במלחמת יום כיפורים 1
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
סגן גידי פלד ביום כיפור היה קצין המבצעים של גדוד 77 בחטיבה 7 וככזה היה חמישי בטנק המג"ד אביגדור קהלני.
גידי בן שכונת נווה מגן ברמת השרון – שכונה המכתיבה ציפיות גבוהות לבניה בגיוסם, נושר מקורס טייס וכשנדרש לשרת בחיל חימוש פונה פניה אישית לאלוף אברהם אדן, "ברן" הדואג להצבתו בשריון.
בגמר מסלול הכשרה - מקצועות, מט"ק (מפקד טנק,) קורס קצינים וההשלמה המקצועית קק"ש (קורס קציני שריון,
הוא מוצב כסגו משנה "ירוק" לגדוד 77 בחטיבה 7, גדוד "הצמ"פ (אימוני צוות, מחלקה, פלוגה,) היושב ברפידים, בפלוגתו של אלי גבע. פלוגתו של אלי פלוגה וו "ווספה," הייתה מיועדת לגרירת גשר הגלילים ועברה אימונים דקדקנים למטרה זו.
בראש השנה 1973 הועלה גדוד 77 בטיסה לרמת הגולן כחלק מפעולות התיגבור שננקטו בפיקוד צפון. הגדוד התחמש במחנה ירדן בטנקי גדוד המילואים של חטיבה 188.
כגדוד שסיים את אימוניו היה גדוד השריון 77 ברמת כשירות, אימונים ומוכנות מהגבוהות שישנן.
מיד בעליה לרמה"ג נכנס הגדוד למערכת סיורים יסודית להכרת רמת הגולן.
המלחמה תפסה אותו בשבת כיפור סמוך לשעה 1400 כשהיה עם מפקדו בקבוצת פקודות אצל מח"ט 7 יאנוש בן- גל במחנה נפח, בתקיפת מטוסים.
מרגע זה התחיל עבור גידי "יום אחד ארוך."
תודעת ומודעות המלחמה התחדדה בו למראה פרות הרוגות ופצועות ברפת קיבוץ עין זיון שפונה אותו בוקר ועבר הרעשה ארטילרית, ובמראה טנקי השרמן המיושנים שגם הם גוייסו למלחמה.
קורות גדוד שריון 77 פורטו וידועים בקרב הבלימה המפואר שניהל באזור תל חרמונית, ולאחר מכן בפריצה לסוריה (לימים "המובלעת") באגף הצפוני - דרך בית ג'אן.
גידי איננו זוכר את הקרב למהלכיו אלא כדבריו "אנקדוטות."
בסמוך לאחר סיום המלחמה מונה למפקד פלוגה חי"ת שישבה בתל ענתר. אותו זמן ניהלו הסורים מלחמת התשה מסיבית – ארטילרית בעיקרה על כוחות צה"ל שבמובלעת, זאת בצרוף חורף קשה בוצי ומושלג. היותו פלוגת טנקים עצמאית מבודדת חשפה את פלוגתו לפעילות נ"ט רגלית סורית בנוסף לתקיפות הארטילריה הכבדה על התל. גידי מגדיר את תקופת היותו מ"פ כפיסגת פעילותו כמפקד.
כשנשאל מדוע איננו חותם קבע השיב למי שהיה אז כבר מפקד אוגדה 36 יאנוש בן גל – "המפקד, כבר ארבע שנים לא קראתי ספר."
כקצין מילואים עבר מסלול פיקוד - מ"פ, ק. אג"ם חטיבה ומג"ד.
כמפקד גדוד היה עליו להתמודד עם פלוגת מפקדה "מנופחת," ועם מצב תעסוקות תובעני - 80-100 ימי מילואים בשנה, תעסוקות רוויות משימות בעזה וג'נין. כדבריו – הגדוד משתחרר מתעסוקה והחיילים מקבלים צוו ביד לתעסוקה הבאה.
תובנות העיקרית מכיפור – "אי הפחד מהמלכות."
דור כיפור - ד"ר חיה קטן, אשת רופא גדוד הסיור 288 ד"ר רפי קטן במלחמת יום הכיפורים 1973
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
ד"ר חיה קטן, הייתה ביום כיפור - אמא לשלושה ילדים, אשתו של רופא צבאי ד"ר רפי קטן – אחד משני הרופאים הקרביים בגדס"ר 288, רופאת קיבוץ חפץ חיים, אחת משתי הרופאות היחידות במחלקת הילדים בבי"ח ברזילי (מתוך צוות של שמונה,) אחראית על חדר מיון חירום – בית ההארחה של הקיבוץ - רופאה בתורנות של 24 שעות.
חיה קטן, בת למשפחה חרדית שורשית בירושלים, (לפחות דור שמיני מצד אמא,) פרצה גבולות מסורתיים והלכה ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בהדסה.
במסגרת חברותה בתנועת הנוער עזרא הכירה את מי שיהיה אישה – רפי קטן לימים פרופסור רפי קטן.
בימי ההמתנה הדרוכים לפני ששת הימים הייתה בהריון מתקדם עם בנה הבכור. גם היא וגם רפי, הופעלו כסטודנטים לרפואה כסייעים רפואיים.
לכשהוצב רפי ששרת בקבע בבי"ח ברזילי עקרה משפחת קטן לקיבוץ חפץ חיים כשחיה היא רופאת הקיבוץ, ורופאת ילדים בבי"ח ברזילי.
בשבת כיפור היה עליה לפנות חולה קשה לבי"ח קפלן - וכך נכנסה לתודעת המלחמה והייתה הראשונה בקיבוץ השקוע בתפילות יום כיפור לתודעה זו.
המלחמה מצאה אותה כאחראית על תחומים רבים בנוסף להיותה אמא לשלושה ילדים. רופאת הקיבוץ המרוקן מגברים. אחת משתי רופאות יחידות בבי"ח ברזילי כשכל שאר הרופאים גוייסו, אחראית להפעלת חדר מיון חרום בבית ההארחה של הקיבוץ היה ויידרש. תפקידים שהעמידוה בתורנות מתמשכת של 24 שעות ביממה.
לפחות שבועיים לא היה לה מושג היכן נלחם גדודו של רפי.
עיקר ההכרות שלה עם חוויותיו של רפי מהמלחמה הם כיוון שכרופאה שיתף אותה במקרים בהם טיפלו שני התא"גדים של גדוד הסיור.
בסוף דצמבר 2020 רואין פרופסור רפי קטן, והראיון עם אשתו ד"ר חיה קטן התעכב עקב סגרי הקורונה ומועלה היום 15/02/2120
הראיון עם פרופסור רפי קטן:
דור כיפור 73 - רן ניב, חבר כפר בלום מכונאי טנקים בחטיבה 179 שלחמה ברמת הגולן במלחמת י
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
רן למד בבית ספר מקצועי והלימודים הובילו אותו לחיל החימוש כמכונאי טנקים.
במלחמת ששת הימים היה בחטיבה 200 בדרום כסמל טכני, ובמלחמת יום הכיפורים היה תחת פיקוד אוגדה 210 בצפון.
שבוע לפני המלחמה החזיר ציוד במחנה פילון אחרי שכל הטנקים היו מזוודים ומוכנים עבור חטיבה 179, אך כשגוייס בשבת כל הטנקים והרק"מ נלקחו על ידי חטיבה 7 והם נאלצו לקבל טנקים וציוד ממחנה נפתלי.
את כל המלחמה עבר תחת אוגדה 210 במסגרת חטיבה 179, ובתום הקרבות ברמת הגולן, החטיבה עברה לחזית הדרום ונלחמה בצד המערבי של תעלת סואץ.
שירת כשבעה חודשים, כשבמסגרת השירות עשה הסבה לטנקי טי 62, טנקי שלל שעברו לשירות חיל השריון.
וכל השאר יסופר בראיון ובסיפורו האישי של רן.
IL חיפוש תמונת דמות דור כיפור 73 - גאולה לפיד מקיבוץ איילת השחר נמצאת באוסטרליה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
גאולה וחרות לפיד היו בשליחות עם הילדים באוסטרליה. גאולה מתארת את חווית המלחמה מהגלות הרחוקה, וכן את המבט על ישראל והקיבוץ לאחר החזרה ארצה בתחילת שנת 1974
לייבלה שוורץ סא"ל בדימוס נלחם ברמת הגולן כמ"מ סיור בגדס"ר 134 תחת אוגדה של האלוף דן ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יעקבH שמתחילה ב ""דור כיפור" - דור לוחמי יום כיפור 1973 סיפוריים אישיים"
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תקציר הראיון עם סא"ל לייבלה שוורץ שנלחם ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים כמ"מ סיור בגדס"ר 134 תחת אוגדה 210 בפיקודו של האלוף דן לנר.
לייבלה נולד בשנת 1947 במחנה עקורים באירופה בדרכו לארץ ישראל עם משפחתו. המשפחה הגיעה ישירות למושב שדמות דבורה, שם חיכתה להם דודתו עם משפחתה שכבר היו בעלי משק חקלאי.
לייבלה למד בבית הספר החקלאי כדורי ולקראת סוף הלימודים התארגן גרעין שיצא להקים את האחזות חציבה שכעבור זמן הפכה למושב חציבה שלייבלה היה ממקימיו.
ביולי 1965 גוייס עם חברי הגרעין לנח"ל, עבר טירונות, קורס מכי"ם בשבטה וקורס קצינים בסירקין.
במלחמת ששת הימים נלחם בסיני באום כתף ובמיתלה
בתום המלחמה עבר קורס קציני סיור בשריון כתוצאה מלקחי המלחמה שבה הוחלט להגדיל את כמות הקצינים בפלוגות הסיור החטיבתיות.
בשנות ה 70 עבר תעסוקה מבצעית במסגרת כיבוש ג'בל רוס שלימים נקרא הר דב, אז כבר היה משובץ לפלוגת סיור חטיבתית במסגרת חטיבה 37 לימים חטיבה 179.
מלחמת יום הכיפורים תפסה אותו במושב חציבה כשהצליח בכוחות עצמו להגיע למחנה יפתח, להצטייד ולצאת לחזית.
את רוב המלחמה עבר במסגרת ליויי החפ"ק של סגן מפקד הוגדה ורק לקראת סוף המלחמה הצטרף לגדוד שישב בתל ענתר במובלעת הסורית.
אחרי זמן במושב חציבה חזר לשדמות דבורה להקים את ביתו.
ראשי
צ'אט
04-11-2020, 05:24
מצב כלאיים
