בנט פתח את קמפיין הבחירות שלו אתמחול. שיא של עולים להר, עמידה איתנה על התוואי המקורי של מצעד הדגלים והצהרות רהב אינסופיות.בצד הערבי חושקים שפתיים.


ברור שהממשלה לא מסוגלת לתפקד. מצעד האיומים נמשך: זועבי, קארה, שאשא, אבודחרה, - סחט כפי יכולתך. כל בר דעת מבין שלתקציב אין כל סיכוי לעבור בצורה שכזו (פשוט אין מספיק כסף כדי להענות לדרישות של כולם).

למרבית האירוניה הדבר היחיד המחזיק את הממשלה הוא המשחק בין בנט ללפיד: מי יישבר ראשון ויפרק את הממשלה. אם השמאל אזי בנט ראש ממשלת המעבר ואם השבר יחול בצד ימין אזי לפיד... זאת הסיבה היחידה שקארה ואוירבך מחד ופריג' וגנאים מאידך עדיין שם.



בצד השני: החמאס לא מורתע אלא מחושבן. בנט היה פותח במבצע מקיף מבלי לחשוב פעמיים. זה בדיוק מה שהוא ונגץ צריכים כעת. במבצע בחירות שכזה הם יוכיחו שהם:

• יותר חזקים מנתניהו - ללא ספק הנזק בעזה יהיה גדול בהרבה.
• הממשלה תתפרק ובנט יישאר במעבר.
• בנט יזכה לתדמית הביטחונית ולהוכחת יכולת בנוגע לניהול משברים - כפי שהוא משתוקק.
• בנט חסר שיקול דעת ולא ניתן לדעת כיצד זה יסתיים איתו.

אין ספק שנמשיך לצפות בהמשך הסחיטה, בהתנהלות הקוטבית של שני הצדדים בממשלה, זאת עד שלאחד הצדדים יימאס באופן מוחלט והוא יקום ויעשה מעשה.

ליברמן שולף את טיקט האנטי:
גזירות לחרדים (רמז למעט "חוק השקיות" וחוק המעונות שמלכתחילה לא היו לו כל סיכוי, לא עברו שום גזירות כנגד החרדים) - הכל דיבורים.
תומך בחוק "מוות למחבלים"




גנץ - תומך לפתע בהכנסת לה פמיליה ולהבה לרשימת אירגוני הטרור.

שאשא - נזכרה שצריך לדאוג לשכר המורים.

רק לפיד שרואה בכל יום את חלום ראשות הממשלה נגוז מתרחק ממנו מנסה עדיין לשמור על ממלכתיות.

חג השבועות על הכותל המלא המעברים דרך שער שכם ואף העלייה להר הבית הוא המבחן הבא של רעם את זועבי ופריג'. בסוף הם החמאס או כל גורם אחר יישברו - זאת רק שאלה של זמן...

לפיד וגנץ נעדרו. אצבע בעין של רע"מ ומר"צ.

כולם מנהלים הלכה למעשה את מערכת הבחירות. לכולם ברור כי הממשלה אינה מתפקדת וכל השאלה באלו תנאים תתפרק ומי יהיה ראש ממשלת המעבר.

סילמן: אוירבך לא יקיים דיון בענייני משום שאני ידועת דבר או שנים על התנהלותו כמנכ"ל הבית היהודי.אוירבך גם לא פורש בשל "הידידות" עם בנט. - עם ידידים כאלו מי צריך אויבים. (חבל על הזמן של המפגינים).

שקד מחזיקה את החברה קצר: אוירבך - שפיט. את קארה הכסיל הדיחו (להצביע פעמיים) כבר בשבוע הראשון - מעידה קטנה זה כל מה שהיה נדרש. לשיקלי הראו את הדלת (ויתרו על הנודניק התורן)

סילמן סיפור אחר - שמוליק סילמן איש חכם והמהלך תוכנן מראש באופן די מתוכחם כמו גם התנהלות ההמשך. אך גם היא לא תהיה הקול עליו תיפול הממשלה = עילת הפרשה.

הדיבורים על כך ששקד חושבת להפיל את הממשלה הם אחיזת עינים - ממשלה זו היא חלום חייה של אשת השמאל. היא מאדריכליה הראשיים ותעשה הכל כדי שתחזיק מעמד. פוליטית היא גם זקוקה לרוטציה. לפיד ר"מ ימחוק את התודעה של בנט כמנהיג, יחזיר אותו למקומו הטבעי (שר בינוני) ויזניק אותה למשרד המשפטים - ג'ובים להחברים מהצופים + הזדמנות לכמה פוזות ימניות).

גם מסער איני מתרשם. האיש שונא את נתניהו - זה לא עבר. הנהנתן מתל אביב פשוט חרד מהאפשרות שיודח בשנית מהכנסת ומנסה לחזור לליכוד. סיכוייו לקבל שם שיריון מקבילים לאלו של שקד, הסיכוי להצלחת המהלך נמוכים.

על גנאים וזועבי ייפול דבר.

יש עוד שנה לרוטציה וקשה לראות את הממשלה שורדת עד אז.

ללא לשכה, ללא יועצים, ללא מפלגה, ללא ממשלה, ללא תמיכה ציבורית והאיש לא ממצמץ. האיש -

• מגלומן - ע"ע הדחף לראשות הממשלה בכל מחיר - בגד בערכיו ובבוחריו, ההצהרות הבומבסטיות המנותקות מהציאות (כמו זו של היום), התיווך ההזוי בין רוסיה לאוקראינה - הוא באמת חשב שהוא מסוגל לגרום לפוטין לעצור?!.
• אגוצנטרי - כתוצאה מכך הוא פועל בניגוד להבטחותיו פעם אחר פעם. למילה אין כל משמעות בעיניו אלא לאינטרס בלבד.
• ומנותק מסביבתו, ע"ע הפשלות החוזרות ונשנות מול משפחות שכולות. וההצהרות המנותקות.
• נהנתן - ע"ע 50 המיליון לבית (עלפי פירסומים - מקור יינתן כתגובה) וארוחות הגורמה לאורך כל תקופת כהונתו. (לא נראה שנתניהו לאורך כל שנות שלטונו הצליח להשיג את מה שבנט עשה בשנה +. 50,000,000!! לבית! זהו סכום שאדם נורמלי לא יראה כל חייו! זהו סכום שאדם נחשב בגינו לעשיר ממש, והוא לקח זאת על חשבון כולנו כהשקעה בבית הפרטי "המעון הרשמי" -אעלק!).

https://www.inn.co.il/news/544354

כזכרו פרישתה של זועבי תמנע ממנו את ראשות ממשלת המעבר והוא ניסה למנוע זאת בכל מחיר. אין ספק שלפיד מצידו היה מספק את הסחורה, אך הוא פשוט לא יכול עם ה"שותפים".


לפיד כמובן מכחיש נמרצות - ובכן, לפיד א' רוצה להיות ר"מ. לפיד ב' רוצה להיבחר לכנסת הבאה - אז הוא אמר אך לא באמת אמר -

יצור דואלי!

• שקד מחפשת בית - מנהלת בו זמנית מו"מ עם כל הגורמים הפוליטיים האפשריים. אופתע אם מאמציה של אשת השמאל אלופת הצביעות והתכסיסנות יישאו פרי.
• אוירבך מחזר. (שישאר היכן שהוא נמצא עם אי הסדרים שהוא מביא איתו. מי צריך אותו) .
• סער מנהל מו"מ נואש. הליצן דרש להיות ראש ממשלה - איחר את המועד בשנה וחצי.
• שיר והשכל המתוסכלות אינן אופציה - הבוגדות!
• לבנט לא נותרו חברים! מערכת הבחירות בעיצומה והיועצים שמריחים היטב את המפץ פנו לסגור עם מועמדים שיש להם סיכוי! בנט גויה פוליטית! שילך לעשות לביתו (המרווח!).

בבחירות הקרובות חברי "הימין המתון" שבגדו בערכים של 70% מבוחריהם מבינים שלרבים מהם אין כל סיכוי לראות את הכנסת הבאה מבפנים. לא פלא שהם נואשים.



ובצד השמאלי גולן פונה לזועבי ומדבר על המנדט מהבוחרים. ובכן דבר אחד טוב יצא מהממשלה הזאת. השמאל הסהרורי סוף סוף מתחיל להבין שאין כל מכנה משותף עם האויב הערבי. זועבי מייצגת את פלסטין בלבד (זכות שיבה!). ספק אם הסהרורון יבין זאת.

https://www.ynet.co.il/news/article/bjnjsmrk9#autoplay

ממשלת האונאה והשקר מתפזרת. אקווה שכל אלו שבגדו בימין יימצאו עצמם בבית. הללו שהם פני הצביעות, התככנות, הנכלוליות והתרמית - אייחל לנפילתם הפוליטית - שייעלמו מהחיים הציבוריים.

הכתובת הייתה על הקיר ועזיבתם של כל יועציו של בנט הבהירה את המגמה והלך הרוח.

מקורבים לשקד: בנט ניסה לחסל אותה פוליטית זו בגידה שלא נראתה בפוליטיקה הישראלית

‏לשכת שקד מכחישה

פורסם על ידי מיכאל שמש




בנט ללא ספק רצה לנטרל את שריונם של אורבך וסילמן בתמורה לפיזור הכנסת. הוא גם רצה למנוע אפשרות לממשלה חלופית באמצעות פרישה של הנ"ל + שקד שבהחלט הייתה מסוגלת לכך. לשם כך ויתר ללפיד על כס ראש הממשלה.

ניהלה מסע דקירות בגבו של בנט לאורך חדש וחצי תיאמה עם אורבך וקארה אפשרות לפרישה והקמת של ממשלה חלופית, דרשה לפני כן שריון בליכוד לשתי קדנציות נוספות לפחות + +.



שקד ובנט אינם חברים הם שניהם מוניפולטיביים אנוכיים אינטרסטנטיים וחסרי נאמנות. מערכת היחסים ביניהם הייתה מבוססת על תרגילים ומניפולציות כאשר כל אחד בתורו מנסה לתמרן את משנהו ולנצל אותו . בהתאם לכך שקד אילצה את בנט לסיים את תפיקדו, אך הלה גמל לה במטבע דומה ומנע ממנה את המשך הדרך שתיכננה.

ייתכן שיש מי שמשתעשע עדיין ברעיון הממשלה החלופית, אך מהרגע שהוחלט על הפיזור האפשרות בלתי ריאלית - בלתי סביר שבליכוד יסכימו לשלם את המחיר. כולם גם יודעים כמה (אי) אפשר לסמוך עליהם.