בציורים שבחרתי לשתף היום מככבים שני ילדים, בנים. ושניהם חמודים:
1. "החזק ביותר", של הצייר האיטלקי פורטונינו מתניה, 1915. השערה שלי (וייתכן שאני טועה) - הסיבה שהילדון מתגרה בחייל היא כי זה חייל של המדינה האויבת. הציור הוא מתקופת מלחמת העולם הראשונה.
2. "החבר הטוב ביותר", של הצייר הבריטי ג'ון ג'ורג' בראון, 1903. הילד נראה עני, והכלבלב מתוק ממש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סיון 2021 השערה שלי (וייתכן שאני טועה) - הסיבה שהילדון מתגרה בחייל היא כי זה חייל של המדינה האויבת.

את צודקת.
לפי הקסדות שלהם נראה שאלו חיילי־רגלים גרמנים, שבמלחה"ע I היו יריבים של איטליה;
למעשה זה היה יותר מכך, בתחילה הייתה להם ברית עם גרמניה, ואז הם בגדו בהם כשהצטרפו ל"מדינות ההסכמה" – אולי זה מה שהציור בה להביע. 🤷🏻‍♂️


עריכה: בעצם בהסתכלות שנייה, בשלט שם יש טקסט צרפתי בכלל, אז זה כנראה ציור שמביע את הבוז שהביעו דווקא בצרפת כלפי הגרמנים.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אם אני בוחרת לשתף פה דבר מה, סימן שבאמת התלהבתי ממנו:

בנו של צייר הפורטרטים האירי מרטין ארצ'ר שי (הוא צייר את בנו). 1820. זה ללא ספק אחד הציורים היפים! 🥰

1. דיוקן של אדוארד השישי מלך אנגליה כשהיה עולל. מתוק ופשוש שאין דברים אלה!
מאת הצייר הגרמני הנס הולביין הבן. 1538.
2. ספרייה באוטרכט, הולנד.

1. פסיפס. בראש היצירה מופיעה המילה "שלום". היוצר: רות' מיקסה, אמן פסיפס (וגם ויטראז') יהודי-הונגרי שחי בין השנים 1865-1944 (לא ברור אם למותו יש או אין קשר לשואה, אין ממש פרטים באינטרנט). בכל מקרה, יצירות רבות שלו מפוזרות בעיר בודפשט.
תמונות 2 ו-3: המוזיאון לאמנות ולמסחר, המבורג, גרמניה. אין לי פרטים בנוגע למוצג בתמונה מספר 2 (השידה).

1. "עוזרת בית מבריקה את כלי הכסף", של הצייר האוסטרי קרל פאיירטאג, 1935.
2. אגרטל מקרמיקה עם... עטלפים. מפחיד משהו. 🦇 היוצר: אדוארד שטלמאכר (גרמני). בין 1900-1902.

הערב בפינת האמנות שלי: שתי ערים היסטוריות שרק חורבות נותרו מהן:
1. "יומה האחרון של פומפיי" של קארל ברולוב (צייר רוסי ממוצא צרפתי).
הוא עבד על היצירה הזו בין 1830 ל-1833. שלוש שנים תמימות.
2. "מגדל בבל" של הצייר הפלמי פיטר ברויגל, 1563.

פינת האמנות ליום שישי זה והפעם, אפתח עם פסל:
"בניו של קין" של הפסל הצרפתי פול לנדובסקי, 1903. הפסל מוצב בגני טווילרי ברובע הראשון של פריז.
באשר לציור, לא הצלחתי לתרגם את שמו לעברית, אבל הוא של הצייר הצרפתי ויקטור גבריאל ז'ילבר והוא מ-1880.

פינת האמנות לערב זה בהתאם למזג האוויר:
1. "כיכר גשומה" של הצייר הספרדי בן זמננו ריקארדו סאנז, נולד ב-1958.
2. פריז (יפה כפי שהייתה תמיד) רחוצה בגשמי אפריל. צילום, מן הסתם.

1. "דניאל בגוב האריות" של הצייר הפלמי פיטר פול רובנס. הוא עבד על היצירה בין 1614-1616.
2. דלת של כנסייה (שנבנתה ב-1927) בווטרלוס, צפון צרפת. ואו. פשוט ואו 😯

1. אין לי יותר מדי מה לפרט על הדבר הזה מלבד שהוא יפה, שהוא מ-1880 ושהוא סוג של מתקשר לחג שיחול מחרתיים.
אה, וגם: כמה שלא ניסיתי להקטין את התמונה הזו, לא הצלחתי.
2. כרכרת ההכתרה של שארל ה-10 מלך צרפת. נמצאת בורסאי, צרפת 🙂

1. "הלביאה הקנאית" של פול פרדריק מאירהיים, צייר גרמני. העבודה על הציור הזה לקחה לו 5 שנים: 1885-1890.
2. "הבדיקה" מאת הצייר היהודי-אוסטרי לודוויג דויטש, 1883.

שימו לב ששני הציורים צוירו פחות או יותר באותן השנים, סוף המאה ה-19. זו הייתה תקופה יפה באמנות. לטעמי לפחות. 👍🏻