|
19-11-2024, 15:55
|
מנהל פורום סטודנטים
|
|
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 5,059
|
|
חזרתי עכשיו ממילואים.
בנסיעה האחרונה בהאמר לשס"מ היו בהאמר, מתנחל, קיבוצניק, שני רוסים, דתי לשעבר, ערבי, עירוני, ותושב עיירת פיתוח. (ובטח שכחתי משהו)
לא היה חרדי, בכל הפלוגה (הסדירה) לא היה חרדי אחד לרפואה.
אתה מתעקש לנהל דיון עם לפיד.
אבל לא איתו הדיון אלא איתנו.
אתם אולי שומרים על היהדות אבל מכלל עם ישראל אתם הולכים ויוצאים.
מצרף לך משהו שכתב מילואמניק בשם אריאל סרי-לוי.
אולי תבין שאנחנו ואתם לא חיים באותה מציאות
אנחנו קוברים את מתינו, חובשים את פצועינו, מחבקים את ילדינו הבוכים הפוחדים המתגעגעים, מתפללים בלב נשבר. בחג אנחנו רוקדים מסביב לספר התורה, מבקשים נחמה ותקווה, לולא תורתך שעשועיי אז אבדתי בעוניי, ותכף כבר נוסעים, בחג בשבת בחול בלילה ביום. מתפללים לשלום המדינה מברכים הגומל, אומרים יזכור, אנחנו כבר לא נוכל לשכוח אבל צריך להזכיר גם לאלוהים. אנחנו ישנים בנעלינו המלוכלכות, בבוץ באבק במיגוניות באכזריות. אנחנו פוחדים, אנחנו מתגברים, אנחנו שומרים אחד על השני, אנחנו מתחבקים. אנחנו דור של גברים עם רגשות, שולחים אחד לשני לבבות, תדע שאני אוהב אותך, תחזור מהר, אל תמות, איך אתה, יקירי. אני בסדר, נשמה, אבל הלב כבד. בלילות אנחנו קוראים ברשתות הודעות על מתים שעוד לא פורסמו בעיתונים, עוד מעט ייקברו בהר הסמוך לביתנו. אימהות מתחננות לפנינו שנתחנן על בניהן, נשים על בני זוגן, שיזכו לרחמי שמים, מורדמים מונשמים מתנדנדים בין שמים וארץ. חבר מספר לי באוטובוס לבסיס, עם הקצין ההוא עבדנו פה, וזה הדריך איתי בבני עקיבא, ואותו הכרתי מפה ואת זה משם, וזה הולך ומתקרב, הוא אומר לי ונאנח. מורה בבית הספר של הבן נהרג. בוגר המחלקה שאני מלמד בה באוניברסיטה נהרג. אח של סטודנטית נהרג. עוד שכן נפצע, קיבל כדור, אבל הוא בסדר. צריך להכין את כל הציוד, לוודא שיש פנס שיש שלוקר שיש קסדה טקטית שיש פאלס, זה מודד את רמת החמצן בדם, שיש סמים להקלה על כאב. זה לא מובן מאליו המפקד אומר שוב ושוב אבל אין מישהו אחר שיעשה את זה. אי אפשר כבר עם הסיסמאות האלה אבל אולי גם אי אפשר בלעדיהן. ולמה בצבא ללכת הביתה נקרא לצאת וללכת לצבא נקרא לחזור. ולמה ללכת לעזה או ללבנון נקרא להיות בפנים ולחזור לישראל נקרא להיות בחוץ. ולמה הקדמית נמצאת מאחור. ומה זה בכלל שעת השין, זה השעה של השעה או מה, ולמה היא תמיד נדחית. כל זה לא חשוב. שתהא שעת רחמים.
_____________________________________
זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)
|
|