היום ראינו הפגזות איומות על גוש קטיף, ורק כשהמצב הגיע להגזמה פראית מצד הערבים, התחיל צה"ל לאיים עליהם, ולבסוף אף שלח טיל ופגע בערבי אחד שירה במרגמה. צה"ל יכול כמובן לקרוע לפלשתינים את הצורה ולהפסיק בכך את הפגזת גוש קטיף, אך צה"ל ממלא את הנחיות הממשלה. והממשלה מרוצה מהפגזת קטיף... כמו שמבין כל ילד: יותר הפגזות על קטיף - יותר מתנחלים מיואשים ומסכימים להתנתקות. זה ממש פשוט. אבל מה, הממשלה אינה יכולה להסכים להפגזות ללא גבול, כי הכבשים המכונים עם ישראל עשויים ממש לקום ולמרוד כשיהיה ברור שהממשלה מתירה את דם המתנחלים. אז כדי שלא יווצר הרושם (האמיתי) שהממשלה מתירה את דם המתנחלים - מורה הממשלה לצה"ל לתת סימן קטן לפלשתינים כל אימת שההפגזות שלהם עוברות את גבול הטעם הטוב (שזה הפגזות קצת יותר מתונות). ואז צה"ל המשועמם מעלה כלי לאויר ומוריד ערבי - וחוזר לנוח. יש לצבא יכולת עצומה, אך תפקידו היום הוא להסתיר את היכולת הזאת , כדי לא להרגיז את הערבים ואת שאר ידידינו בעולם.
וההפגזות על קטיף תימשכנה עוד ועוד, כי הן מתישבות עם האינטרס של ממשלת שרון-פרס לרפות את ידי המתנחלים.

אני בטוח שכולם מסכימים איתי. זה הרי כל כך שקוף.

ולכן נפלה החלטה - לא מבליגים יותר. הגיע זמן לפתח תיאוריה אובייקטיבית חדשה.

בטח שלא יבליגו יותר: על כל 20 פצצות מרגמה ישרטו ערבי אחד.
התעשת, ידידי, פקח עיניך! הלא תסכים עמי שהממשלה "צריכה" לייאש את המתנחלים. היא "צריכה" לדחוף אותם להתנתק. לכן ההבלגה תיפסק רק ב"כאילו".
נחכה וניראה.
למה שלא תנסה פעם אחת להיות אובייקטיבי. כמוני, למשל?

האם ירדתך מדעתך ?

אני חושב שדוקא הנהגת המתנחלים ואנשים שכמותך מרוצים מההפגזות והיו מרוצים עוד יותר אם היה נגרם גם הרג. ללא הרג אין להם "קייס" מדוע חייבים לבטל את ההתנתקות. הם רוצים להפחיד את העם לקראת הבאות בדיוק כפי שעשו זאת לקראת היציאה המבורכת מלבנון, שרק גרמה לטוב לאזור ולאזרחי מדינת ישראל כולה. שיפסיקו לרדת עלינו אימה, שיכנסו לתלם ויפעלו, כמו כל אזרח שומר חוק, על פי החלטות ממשלת ישראל.

הוא אכן ירד מדעתו. אולי לא עכשיו, אבל התשובה היא כן.
זה לא חדש שמר משה מזרחי ממשיך את שושלת הקונספירטורים המפוארת שכולנו מכירים.
הכרה אינה בהכרך הערכה. ולכן אין להתייחס למר מזרחי ברצינות כי הוא פשוט אדם לא רציני.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

לא כל התקפה על כותב היא "אד הומינם".