27-10-2024, 13:03
|
|
|
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,276
|
|
איראן היא לא מדינה דמוקרטית, אבל היא גם לא מדינה של איש אחד. זה לא משטר כמו של סדאם חוסיין או קדאפי, שתלוי באישיות ספציפית (וגם הסילוק של אלה לא ממש הביא הרבה תועלת); זה משטר מסודר יחסית, שבו חמינאי הוא אמנם המנהיג העליון אבל אם הוא הולך (כפי שמילא יקרה בעתיד הלא רחוק) יהיו לו מחליפים ומחליפי-מחליפים, ויהיה מי שיוכל לנהל הליך מסודר כדי לבחור את האנשים האלה. יש ארגון עצום (משה"מ) שתפקידו האחד והיחיד הוא להגן על המשטר ולהבטיח את שרידותו ויציבותו, וגם אם בעקבות טלטלה כזו או אחרת מה שיקרה הוא שהארגון הזה יהפוך להיות השליט בפועל על אנשי הדת (במקום שהם ישלטו עליו) זה לא יפיל את המשטר. כמובן, כל זה בלי לדון בכלל בשאלה האם סביר שנוכל לפגוע במנהיג העליון, שיחסית לסוללות S-300 ומערבלים פלנטריים הוא הרבה יותר קטן, נייד, בלתי צפוי בתנועותיו וניתן להחבאה תחת הקרקע. אפילו אם זה ניתן לביצוע, סביר שאת המחליף שלו יהיה הרבה יותר קשה למצוא.
שאלה אחרת היא האם חיסול כזה עשוי להביא את הארגון, או המשטר, לשנות כיוון אסטרטגי. חיסלנו את קודמו של נסראללה, זה לא הוביל לזה. חיסלנו את יאסין, רנטיסי והמוני ראשים ובכירים אחרים בחמאס עד שהגענו לאחרונה להנייה, דף וסינוואר - לא ראיתי שזה גרם למישהו שם לחשב מסלול מחדש. החיסולים של מורנייה וסולימאני לא גרמו לשינויי כיוון. גם חיסול נסראללה, אילו היה ארוע עומד בפני עצמו ללא פגיעה מהותית בשאר הארגון, קשה להאמין שהיה מוביל לאיזשהו שינוי - כרגע אנחנו פועלים בכיוון אחר, של השמדה שיטתית של יכולות. יתכן שזה עשוי להשפיע יותר, בצורה ישירה או עקיפה - אבל קשה לראות דרך לבצע מהלך כזה בצורה רחבה מול איראן.
ושאלה שלישית היא מה עלולה להיות התגובה האיראנית. לאוייב יש נטיה לפעול לא רק בדרכים שאנחנו מצפים שהוא יפעל. הוא לא בהכרח יסתפק בירי טילים בליסטיים. אילו היינו מחסלים את חמינאי, למשל, לא הייתי מוכן לתפוס טרמפ במטוס "כנף ציון" גם אם הטיסה לארה"ב היתה חינם, וספק אם הייתי מתלהב גם מסתם טיסה באל-על. אם שתיים-שלוש ספינות בדרכן לישראל היו טובעות ללא הסבר, חברות הספנות בעולם היו מורידות את חיפה, אשדוד ואילת ממפת הנמלים שלהן, וצים היתה מתקשה למצוא מי שיבטח את הספינות שלה. קהילות יהודיות בעולם ותיירים ישראלים בכל מקום היו עלולים למצוא את עצמם כפיונים במשחק הזה. במלחמות התשה אין לנו יתרון יחסי, אולי להפך - בפרט מול יריב שלא משחק לפי כללים (ואנחנו, כדי לקבל את הגיבוי שהכרחי לנו למלחמת התשה, חייבים לשחק לפחות חלקית לפי כללים). בקיצור, ראשי המדינה צריכים לחשוב היטב לפני כניסה למשחק מהסוג הזה.
|