13-11-2024, 18:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.05.13
הודעות: 2,121
|
|
בתיאור של אמנון לביא לקרבות 6 באוקטובר יש התייחסות לאמצעי ראיית לילה אינפרא אדום, לטענתו זה היה קיים אצל מפקד הטנק אך לא אצל התותחן מה שמנע אפשרות ירי בלילה (בעוד לטנקים הסורים היו פנסי א"א)
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%...%A8%D7%99%D7%9D
שבת אחה"צ ובלילה (6 לאוקטובר)
אנחנו פרוסים תחת רשתות מצפון מזרח לצומת "עגבניה" (נפח). התקפת מיגים באיזור נפח. ירי ממקלעי המפקד לעבר המיגים. יציאה חפוזה. אנחנו פלוגה מינוס מינוס, כלומר מחלקה בפיקוד מ"פ. מ"מ 1 נח טימינקר כמעט נתקע על הבולדרים וחושב לעצמו: "סוף סוף יום קרב ואני הולך לפספס אותו ולהתקע" (אנחנו אנשי סיני ולא רגילים לתנועה בשטחי רמת הגולן). אני כונס את הכלים בזהירות בין הבולדרים לכיוון הכביש. נעים מצומת נפח לכיוון הבוסטר ביחד עם המג"ד אביגדור קהלני, ופלוגה ו' (שמפקדה היה יאיר סווט ז"ל). אוירה של יום קרב למרות שיאנוש, המח"ט, אמר לנו לפני הצהריים שהיום תפרוץ מלחמה. לא מאמינים. מתחילים לנסוע בדרך העפר שמקבילה לכביש, אך רואים שהתנועה איטית. עולים על הכביש. מסתכנים בנזיפה על נזק לכביש. מגיעים לבוסטר. ירי מטווחים ארוכים על טנקים ונגמ"שים סורים שמבקיעים את המכשול ונעים מזרחה. אנחנו עדיין באווירה של יום קרב. מה שמטריד אותנו: 1. לאסוף כמה שיותר "שמפניות". (השמדות) 2. מה נגיד בתחקיר, כאשר ידרשו מאיתנו הסבר על סדרות הירי ש"פיספסנו".
באחד הטנקים התמלא סל התרמילים בצריח בתרמילי הפגזים שנורו, והמט"ק שואל אותי אם הוא יכול לזרוק את התרמילים הריקים החוצה. הוא נרגע רק אחרי שאני מבטיח לו שהוא לא יידרש לחתום 1065 (אבדן ציוד עליו יש להישפט).
כאשר מחשיך מסתבר שאנו ממשיכים לראות את תנועת הסורים שנעים עם אורות א"א אך אנחנו לא יכולים לירות מפני שלמפקד יש שפנפן (מכשיר ראיית לילה אינפרה אדום) אך לתותחן אין. לעיתים, כאשר אנחנו מחליפים עמדה, גם נהג הטנק שלי, אבנר ספקטור רואה באמצעות מכשיר ראיית הלילה שלו את התנועה הסורית. מצב משונה: אני והנהג רואים בבירור את הסורים, אך אין אפשרות לירות משום שהתותחן לא רואה. יורים מספר פגזים בכיוונון משוער, אך כמובן זה לא יעיל. לארטילריה אין תחמושת תאורה, כך שגם בהם אין אנו יכולים להיעזר. אנחנו שומעים בקשר שפלוגה ח' בפיקודו של אמי פלנט, שעומדת בעמדות מדרום לחרמונית, נמצאת בעין בסערה, ובולמת מטווחים קצרים את הכמות הגדולה של טנקים סורים שמנסים לעבור אותה. בסביבות 9 בלילה המג"ד ופלוגה ו' עוזבים על מנת לסייע לאמי ופלוגתו ואנחנו נשארים לבד. עם המג"ד עוזב גם יהשוע שטרנזי (1א) שהטנק שלו משמש כטנק קש"א (קצין שיתוף ארטילרי). הקש"א (שניר) צריך להיות צמוד למג"ד.
עדויות דומות ממקור אחר:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%97...%A8%D7%99%D7%9D
עד שעות הערב הצליחו הסורים לגשר מעל תעלת הנ"ט בכמה מקומות והחלו להזרים כוחות לתוך רמת הגולן. החושך שירד על האזור בסביבות השעה 18:00 הקשה על הטנקים הישראלים, כיוון שפרט לאמצעי ראיית לילה מיושנים ופאסיביים לא הייתה לחיילים שום אפשרות לזהות את הסורים המתקדמים. במספר מקרים ביקשו טנקי החטיבה מכוחות הארטילריה לירות פצצות תאורה לגזרתם ואז ניצלו את התאורה כדי לירות על טנקי האויב. בטנקים רבים החלו לאזול הפגזים והעברת אספקה לכוחות בקו הייתה בלתי אפשרית בשל החדירה הסורית.
הטנקים הסורים היו מצוידים באמצעי ראיית לילה, דבר שנתנ להם יתרון משמעותי על הכוח הישראלי. בחסות החשיכה חדרו חטיבות הדרג השני של הכוח הסורי את קו ההגנה הישראלי הדליל, דרך שתי פרצות: במרחב השטוח שבין תל פארס לתל סאקי חדרו שתי חטיבות מהדיוויזיה החמישית (46 ו-132) לדרום רמת הגולן, ושתי חטיבות מהדיוויזיה התשיעית חדרו למרחב חושניה דרך פתחת כודנה.[13] חטיבה 51 נעה מכודנה לכיוון חושניה ועד השעה 23:00 דיווח מפקדה על כיבוש אזור חושניה. נסיונה של חטיבה 43 לנוע מחושניה צפונה נכשל, לאחר שגדוד החלוץ שלה נקלע למארב של כוח טנקים מפלוגת טייגר, וספג אבדות רבות.
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"
"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)
נערך לאחרונה ע"י סיורניק בתאריך 13-11-2024 בשעה 18:24.
|