אני חושב שמוסכם שהכוכב של המלחמה בעזה הוא חיל ההנדסה, גם מעל הקרקע בהתמודדות עם הסביבה האורבנית וגם מתחתיה בהתמודדות עם מערך המנהרות והתת"ק. מצד שני, המלחמה חשפה גם פערים גדולים בין הצרכים לבין הקפי הכוחות הקיימים, היכולות, האמצעים והתו"ל. חיל ההנדסה היה, מסורתית, חיל קטן ודי זנוח, עם גדוד אחד בכל אוגדה, ואני מתקשה לזכור מישהו מחובשי הכומתות האפורות שהגיע לדרגת אלוף. אבל נראה לי ברור שבעקבות המלחמה, דברים יצטרכו להשתנות דרסטית.

ההנדסה "הקלאסית" שהתמחתה בהנחת שד"מים ופילוס בשד"מים, בניית מכשולי קרקע ופריצה וגישור על מכשולי קרקע נדחקה הצידה במידה רבה - בערך כמו שקרה לפיצוץ ספינות בנמל כמשימה עיקרית לקומנדו הימי. מצד שני, התגלו אתגרים רבים, גם בהגנה, מיגון ונטרול איומים וגם בתקיפה, פריצה והשמדת יכולות של האוייב, שלחלקם יש מענה באמצעים הקיימים אבל לא בהיקף מספיק, לחלקם אין אמצעים מתאימים, וחלקם אולי דורשים פיתוח תורות הפעלה שמשלבות את היכולות של הנדסה עם אלה של חילות אחרים. לחלקם ניתנו פתרונות אד-הוק תוך כדי המלחמה (ע"ע נגמ"שים רובוטיים לנטרול מטענים). לכן, נראה לי שתידרש חשיבה מחודשת בכל מה שקשור לחיל הזה, התפקיד והארגון שלו.

צריך יהיה, למשל, להגדיר מחדש את רשימת התפקידים שלו והתעדוף ביניהם, שגוזר גם כמה לוחמים מוכשרים לבצע כל תפקיד, כמה תקציב מושקע בפיתוח והצטיידות עבורו, כמה מתאמנים על כל דבר. צריך יהיה לגזור מחדש כמויות (כמה דחפורים צריך בצה"ל? ואולי אוגדה צריכה אגד הנדסה ולא גדוד? סביר שבכל מקרה החיל יגדל משמעותית). צריך יהיה לחשוב אילו יכולות נשארות בתוך יחידות הנדסה יעודיות (גדודים, יהל"ם) וכמה מפוזרות ביחידות אחרות (אולי כל חטיבת חי"ר ושריון זקוקה לפלוגת צמ"ה אורגנית משלה?). צריך יהיה לחשוב אילו אתגרים יכולים להיפתר באמצעים טכנולוגיים שניתן לפתח, ואיפה תו"ל שיפותח בשת"פ בין הנדסה לבין חילות אחרים עשוי לסייע (למשל, זיהוי של זירות מטענים בעמצעים של חיל ההנדסה ונטרולם באמצעות כטב"מים - או להפך, שימוש במודיעין אווירי נתמך בינה מלאכותית כדי לזהות מיקומים, ונטרול ע"י מוהנדסים). בקיצור, יהיה צורך לחשוב מחדש על כל היבט בפעילות של החיל. לו הייתי אייל זמיר, הייתי מתקשר לכמה קהנ"רים במיל' ואולי עוד כמה נציגים מחילות אחרים, ממפא"ת וכו', והייתי מבקש מהם להתחיל כבר עכשיו לשבת ולחשוב על המלצות.

זו תופעה שחוזרת בכל מלחמה.
הבעיה שלא מקשיבים ומגדילים כלקח מהמלחמה הקודמת ולא בהסתמך על דרישות בפני אופרטיבי.
אני ישבתי בדיון אופרטיבי לתפקידי הגדוד באחת הגזרות ואמרתי חד משמעית שזה עומס משימות שאין לחטיבה גב לוגיסטי לבצע, וידרשו פי שלוש כוחות או פי שלוש זמן ממה שהקצו בהנחה שהלוגיסטיקה תזרום.
אני חושב שחהן נערך והתאמן היטב למשימות,
ואני לא בטוח שהאתגר ההנדסי הבא יהיה זהה וידרוש בהכרח התעצמות אלא התאמה.
בזמנו גם אמרתי שהם טועים שהם מעבירים פוקוס ולא משמרים יכולות ורסטיליות גם אם בקנה מידה קטן יותר כדי לשמר ידע ומומחי תוכן.
אני אומר כבר הרבה שנים שהחיל צריך להצטייד במיקוש פזיר באמצעים שונים כחלק ממאמץ הגנתי ושיבוש מהלך התקפי גם מפתיע של האויב.

התגובה שלך כולה wishful thinking אחד גדול. צה"ל הירוק מלא באגו ומלחמות על סמכויות ותקציבים, בשניה שחה"ן ידרוש כל דבר שעולה כסף מעבר לקיים יקום מישהו משיריון או חי"ר ויצווח שלהם מגיע קודם. הוא הדין בנוגע לגודל הסד"כ והפיזור שלו. חוץ מלהוסיף כמה דובים ורובוטים, אף אחד לא ישקיע בו - לראיה התלונה העתיקה על אי התקנת מעיל רוח או מערכת soft kill על הדובים שלמרות שהם אלה שפותחים את הטור.

אחת הצרות הכי גדולות של הצבא הירוק היא שהוא מאובן, תמיד יהיה מי שייעלב או יתנגד בשם XYZ. בתחילת המלחמה כולנו קיווינו ש"הנה עכשיו זה ישתנה", ושנתיים אחרי אנחנו רואים כמה אופוזיציה מבפנים יש לכל השינויים האלה. פעם הייתי אופטימי שזה בר ריפוי, היום אני הרבה הרבה פחות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בנושא ההמלצות וההתייעצות עם קהנרים ובכירים לשעבר זה קורה גם ספונטנית,
ב2006 חלקם פשוט התייצבו ברמות שונות של הפיקוד מהגדוד עד לפיקוד לייעץ ולעזור.
אני חושב שמצד אחד צריך למסד את הנוהג הזה בכל הרמות אם המפקדים הנוכחיים רוצים,
ומצד שני לשמור על עצמאות החשיבה וההחלטה של הפיקוד לחדש.

העובדה שעדיין משתמשים בפומות זה מזעזע.

אתה רוצה להגיד "זה שחלק מהגדודי מילואים עדיין לא עברו לפומות ומשתמשים בM113 זה מזעזע?"

There's more things told than are true, and more things true than are told

יש גדוד הנדסה לכל חטיבת שיריון. זה לא גדוד לאוגדה. כלומר, כבר עכשיו יש לכל חטיבה פלוגת צמ"ה כחלק מאותו הגדוד.
מעבר לכך, זו שצריך יותר הנדסה, זה לקח שחוזר על עצמו אחרי כל מבצע משמעותי. אבל כיוון שהצבא לא מצליח לצאת מהראש של יחידות מיוחדות, במקום להוסיף יכולות לגדודי הנדסה רגילים מרחיבים את היהלו"ם בעוד פלגה יעודית, במקום להפוך אותו למרכז ידע עבור כל החיל.

There's more things told than are true, and more things true than are told

ההפעלה בקרב מתבצעת לפי צוותי קרב חטיבתיים משולבים מבחינה חיילית, לא אורגניים.
כיום יש 4 גדודי הנדסה סדירים (הקימו לא מזמן את גדוד 607), ו-7 צק"חים משוריינים סדירים (לא מחשיב צנחנים, הם מעט שונים מבחינת תו"ל, אבל גם צריכים כח הנדסי מוצנח אורגני ולא מחשיב חטיבות הכשרות שלהם ניתן לצרף גדוד הכשרות של בהל"צ), אידיאלית צריך 7 גדודים מלאים (צמ"ה ופלסים) בסדיר.

לגבי צנחנים, רוב המבצעים של צק"ח 35 במלחמה בוצעו ללא גדוד הנדסה של פלסים, אלא רק עם מפעילי D9

אתה טועה עובדתית

לצנחנים יש כוח הנדסי מוצנח אורגני. כמו שיש כוח הנדסי אורגני לכל חטיבת חי"ר.

There's more things told than are true, and more things true than are told

אם אתה מתכוון לפלחהן צנחנים (חבלה מוצנחת) אז זה לא רלוונטי, הגדודים פועלים במסגרות נפרדות לחלוטין אחד מהשני.

זה לא רלוונטי כי לפני עשור כמה גאונים עם פלפלים על הכתפיים ואפס הבנה במקצוע שלהם לקחו יחידות חטיבטיות יעודיות והפכו אותן ללא רלוונטיות. עכשיו זה הזמן לתקן את השגיאות.

There's more things told than are true, and more things true than are told

לא מדויק, היום הגדודים של 35 לא שונים בצורה קיצונית וניכרת ביכולות החבלה והעורב מאשר הגדסר של החטיבה, לעומת מה שהיה מלפני המלחמה. השוני בא לידי ביטוי בתחומים אחרים שאינם קשורים לייעוד.

בדיוק. פלחהן איבד את הכשירות שלו בגלל החלטות מטומטמות.

There's more things told than are true, and more things true than are told

הפלחה"ן למעשה לא באמת קיים יותר.

בפשע שהתחיל בבריאת הגדס"רים והגיע לשיא חרפתו בסוף העשור הקודם, הוא עורבב עם הפלס"ר והיום למעשה יש לך שתי פלוגות פשיטה עם יכולות מעורבבות של פשיטה ואם אני לא טועה כולה צוות אחד בכל פלוגה שעושה את הקורס חבלה 04.

בכנות היה עדיף כבר לפרק את הפלחה"ן ולשלב את הצוותים במסייעות של הגדודים. שם הם ללא ספק היו עוד יכולים לשמור על כשירות בתחום הייעודי להם.

הפושעים שאחראיים לשטות הזאת צריכים להיות מודחים מצה"ל.

אני תוהה אם אותה שטות שעשו ליחידות העורב (שכבר ממלאים ייעוד של הכוונת אש עם יכולת תקיפה של גיל ותצפית מאשר נ"ט) והגדנ"טים (שבפועל כבר הפכו לגדודי חי"ר רגילים) עם ההוצאה משימוש של טילי ה-TOW והחלפתם בטילי גיל משוכללים אך מאוד יקרים (שלפחות בתקופתי היה ניתן לספור על יד אחת ואף אצבע את כמות הפעמים שירו בו בפועל בשירות שלם) לא יחזור אלינו בבום בעימות הבא עם מצרים על ארמיות ודיביזיות השריון שלה.

אפילו צבא ארה"ב העשיר בתקציב לא מצא לנכון להפריש אותו ולהחליף את הכל בטילי Javelin או הלפייר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Duke of Judea אפילו צבא ארה"ב העשיר בתקציב לא מצא לנכון להפריש אותו ולהחליף את הכל בטילי Javelin או הלפייר.

בצבא ארה"ב הטיל אינו נישא חי"ר, או שהוא רכוב או בעמדות סטאטיות (מוצבים ועמדות תצפית). בצה"ל זה הפוך, גם העורב וגם הגיל היו נישאי גב וגם מותקני רכב/רק"מ.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא רואה סיבה למה לא השאירו את ה-TOW על פלטפורמות רכובות כמו ההאמר והנגמ"שים.

הגיל/SPIKE הוא פשוט כלי יקר מדי כדי להיות האמצעי נ"ט היחיד שיש לצבא.

לענ"ד זה סיפור של כמויות וחשיפה של הצוות.
צהל לא כזה צרכן שזה שווה לו ובגדול המגמה מאז 2012 היא שחיקה מהותית של היכולת הקונבציונלית של צהל מול צבאות גדולים.
בנוסף המהלך הזה מעקר את היכולת לקבל טילים בלחימה ארוכה ברכבת אווירית רק בגלל שכבר לא יהיה מי שמוכשר להשתמש בהם.
מילא אם היה SR
יתרון מהותי נוסף כמו טווח מוגדל ויכולת זיהוי מהטווח הזה שאז אתה אומר באמת שזה לא איקוויולנטי

בגדול עד לפני מספר שנים זה היה כך.
הפלחה"ן, לפחות תיאורטית הוכשר ואומן לבצע פעילות הנדסית, מעשית לפי מה שידוע לי הם עסקו בלחימת חי"ר ומעט בהנדסה אם בכלל.
מאז שעברו למבנה של סיירת, ההכשרה ההנדסית צומצמה והגדרות משימות הסיירת כוללים עיסוק מוגבל בהנדסה בהשוואה לפלחה"ן.

אני לא חושב שזה נכון.
בתקופת אושרי היתה זליגה למטה של יכולות לרמה מסוימת כלקחים מ2014 שהיו אמורים להיות מופקים ב2009.

לקרוא לזה זליגה זה לעג לרש יותר כמו נזילה של יכולות מאוד מצומצות מיהל"ם שהפכו מהר מאוד ללא רלוונטיות בתחילת התמרון.

זה מה שזה, אלו היו לקחים מעופרת יצוקה וצוק איתן שלא בחנו אותם בפועל בקרב והם היו פתרונות מדף להצטיידות מהירה. באימונים זה פעל, לאמר שזה היה איזה העברת יכולות מטורפת? ממש לא משהו מאוד ראשוני.
זה עניין של הקצאת תקציבים יכולות וצפי מבצעי והכל הכל מתנקז גם לנושא של זמן אימונים מוגבל.
בסופו של דבר כמו שאמרתי כבר החיל פרוס על המון זירות ונדרשות המון יכולות מגוונות מאוד שאי אפשר להזניח לחלוטין אף אחת למרות שבפועל מזניחים.

בין צוק איתן לחרבות ברזל היו 9 שנים זה לא מספיק זמן להצטייד ביכולות ולהתאמן עליהם?
זה פשוט עניין של תפיסה עקומה של גנרלים כושלים
התפיסה היא שיש סט של יכולות שיהיו בצהל רק בידי יחידות בוטיק מיוחדות.
והתפיסה הזאת נחמדה ויפה שרוצים לבצע פעילויות מיוחדות כמו המב"מ

אבל במלחמה נדרשת מאסה, ואז היחידות האלו לא מצליחות לספק את הסחורה בכמות נדרשת ובקבועי זמן נורמליים ונוצרים צווארי בקבוק .
וזה לא רק בתת"ק זה היה נכון גם לפינוי זירות לחימה.

אם הפורום הזה לא היה גלוי הייתי שמח להיכנס איתך לקרביים ולהראות לכם כמה מרבית מהטענות פה לא בדיוק נכונות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls אני חושב שמוסכם שהכוכב של המלחמה בעזה הוא חיל ההנדסה, גם מעל הקרקע בהתמודדות עם הסביבה האורבנית וגם מתחתיה בהתמודדות עם מערך המנהרות והתת"ק. מצד שני, המלחמה חשפה גם פערים גדולים בין הצרכים לבין הקפי הכוחות הקיימים, היכולות, האמצעים והתו"ל. חיל ההנדסה היה, מסורתית, חיל קטן ודי זנוח, עם גדוד אחד בכל אוגדה, ואני מתקשה לזכור מישהו מחובשי הכומתות האפורות שהגיע לדרגת אלוף. אבל נראה לי ברור שבעקבות המלחמה, דברים יצטרכו להשתנות דרסטית. ההנדסה "הקלאסית" שהתמחתה בהנחת שד"מים ופילוס בשד"מים, בניית מכשולי קרקע ופריצה וגישור על מכשולי קרקע נדחקה הצידה במידה רבה - בערך כמו שקרה לפיצוץ ספינות בנמל כמשימה עיקרית לקומנדו הימי. מצד שני, התגלו אתגרים רבים, גם בהגנה, מיגון ונטרול איומים וגם בתקיפה, פריצה והשמדת יכולות של האוייב, שלחלקם יש מענה באמצעים הקיימים אבל לא בהיקף מספיק, לחלקם אין אמצעים מתאימים, וחלקם אולי דורשים פיתוח תורות הפעלה שמשלבות את היכולות של הנדסה עם אלה של חילות אחרים. לחלקם ניתנו פתרונות אד-הוק תוך כדי המלחמה (ע"ע נגמ"שים רובוטיים לנטרול מטענים). לכן, נראה לי שתידרש חשיבה מחודשת בכל מה שקשור לחיל הזה, התפקיד והארגון שלו. צריך יהיה, למשל, להגדיר מחדש את רשימת התפקידים שלו והתעדוף ביניהם, שגוזר גם כמה לוחמים מוכשרים לבצע כל תפקיד, כמה תקציב מושקע בפיתוח והצטיידות עבורו, כמה מתאמנים על כל דבר. צריך יהיה לגזור מחדש כמויות (כמה דחפורים צריך בצה"ל? ואולי אוגדה צריכה אגד הנדסה ולא גדוד? סביר שבכל מקרה החיל יגדל משמעותית). צריך יהיה לחשוב אילו יכולות נשארות בתוך יחידות הנדסה יעודיות (גדודים, יהל"ם) וכמה מפוזרות ביחידות אחרות (אולי כל חטיבת חי"ר ושריון זקוקה לפלוגת צמ"ה אורגנית משלה?). צריך יהיה לחשוב אילו אתגרים יכולים להיפתר באמצעים טכנולוגיים שניתן לפתח, ואיפה תו"ל שיפותח בשת"פ בין הנדסה לבין חילות אחרים עשוי לסייע (למשל, זיהוי של זירות מטענים בעמצעים של חיל ההנדסה ונטרולם באמצעות כטב"מים - או להפך, שימוש במודיעין אווירי נתמך בינה מלאכותית כדי לזהות מיקומים, ונטרול ע"י מוהנדסים). בקיצור, יהיה צורך לחשוב מחדש על כל היבט בפעילות של החיל. לו הייתי אייל זמיר, הייתי מתקשר לכמה קהנ"רים במיל' ואולי עוד כמה נציגים מחילות אחרים, ממפא"ת וכו', והייתי מבקש מהם להתחיל כבר עכשיו לשבת ולחשוב על המלצות.

מסכים לחלוטין — ונדמה שגם ברמה האסטרטגית-תודעתית, המלחמה הזו העבירה את חיל ההנדסה ממעמד “חיל מסייע” למעמד “חיל מוביל”. אם עד עכשיו חשבו עליו כמי שמפנה מכשולים לכוחות אחרים, עכשיו ברור שהוא זה שמאפשר בכלל את עצם התמרון בשטח. המשמעות היא שינוי עומק במבנה, בהכשרות וגם בתקצוב.

בכל אופן הניתוח שלך מרתק. שאלה שמסקרנת אותי בהקשר הזה - איך מאזנים בין גידול משמעותי של כוחות הנדסה לבין השמירה על גמישות תמרון של החטיבות? כלומר, אם כל חטיבה מקבלת יכולות צמ"ה אורגניות, איך מונעים כפילויות מיותרות ומבטיחים תיאום אפקטיבי?

2 נושאים שונים, כל ההכשרה הבסיסית בתחום נערכת בבהלצ הכלים הם כלים שנרכשים ומטופלים על פי הגדרות החיל וחיל חימוש.
בעבר הכשרות והסמכות נערכו שם ולא יודע עד כמה היו בקשר תדיר לאימון במתקני החיל.
אני חושב שיש הגיון בשמירה על המרכזים המקצועיים בחיל להכשרות ושמירת כשירות הנדסית עמוקה יותר,
תחת פיקוד החטיבות הן ישרתו את הצרכים ויתנו את המענה האופרטיבי לפי צרכי הפיקוד במסגרת היכולת.
חשוב לזכור גם אם כרגע זה נדחק הצידה האתגרים הפיזיים עדיין נותרו על כנם בחלקים ניכרים מהחזית, כלומר אם יעל ה צורך בתמרון מכיוון נוסף יצטרכו את הכשרויות.
כמו כן תרחישים אפשריים בזירה המצרית הירדנית והלבנונית ידרשו את המשך קיום הכשרויות הוותיקות בסדר גודל גדול ליום פקודה אם יבוא.
לדעתי ההנדסה ההגנתית המהירה אינה מספקת.

כבר היום מסכימים שצריך גדוד חמישי סדיר (בנוסף לגדוד הרביעי, גדוד 607, שנפתח לא מזמן).
הבעיות: תקציב ומחסור בכוח אדם.
צריך להגדיל את גודל מערך הצמ"ה - הן בכלים והן במפעילים קרביים, הן בסדיר והן במילואים.
בנוסף, צריך להכשיר את לוחמי הצמ"ה בתיקון שטח של תקלות קלות ונפוצות, כדי להגביר את כשירות הכלים ורציפות התמרון. כמו כן צריך ללמד את טכניקת הפלת רבי-הקומות שפיתחו בצמ"ה גבעתי ולהנחיל אותה לכלל כוחות הצמ"ה.

אמצעי לחימה: ב-2019 חתמו עסקה עם אלביט מערכות להתקין "חץ דורבן" (ח"ד) על ה-D9, נכון להיום - טרם ראיתי D9 עם ח"ד, והולכים יותר על רכש מוגבר של פנדות נשלטות-מרחוק כדי להקטין את הסיכוי לחיי המפעילים.
עוד דרושה הצטיידות של גדודים 605 ו-607 בנמ"ר ההנדסי, והעברת הפומ"ה למערך המילואים.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

כ ס ף

זה אפשר לומר על כל דבר פחות או יותר - אבל לא דיברתי רק על רכש. למשל:

ציטוט:

בנוסף, צריך להכשיר את לוחמי הצמ"ה בתיקון שטח של תקלות קלות ונפוצות, כדי להגביר את כשירות הכלים ורציפות התמרון. כמו כן צריך ללמד את טכניקת הפלת רבי-הקומות שפיתחו בצמ"ה גבעתי ולהנחיל אותה לכלל כוחות הצמ"ה.

ובכל זאת, כולם מסכימים שמערך ההנדסה הקרבית קטן מידי עבור צרכי הצבא, ואין ברירה אלא להגדיל אותו - אפילו אם זה עולה כסף. בעיה מרכזית נוספת היא מחסור בכוח אדם לוחם, ואני לא אכנס לזה מסיבות מובנות.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

יש כל כך הרבה שינוים אופרטיביים שהייתי שמח לו היו קורים כלקח מהשנתיים האחרונות... רק כמה דוגמאות:
1. הטמעה מסיבית של רחפנים על מנת להוריד עומס מהלוחמים ולשפר יעילות, בטיחות ומהירות - החל משימוש ברחפניים בתור מגמ"קים לגילוי מוקשים, דרך שימוש ברחפנים לפתיחות ציר (שימוש בעיבוד תמונה ובינה מלאכותית לזיהוי הפרות קרקע בין מעברים) ואיסוף מודיעין הנדסי. שימוש ברחפנים להצבה של חומרי נפץ (מרמת הלבנה ועד כמות חנ"מ משמעותית) על נקודות חשודות ו/או מטרות ועוד ועוד ועוד... חלק מהיכולות כבר קיימות אבל התפוצה חייבת לעלות בצורה דרמטית. הטמעה מאוד רחבה של סנסורים מתקדמים, אלגוריתמיקה והתקנים מכאניים יהפכו את הפלסים לפי כמה וכמה יותר יעילים.

2. הגדלה משמעותית של יכולות הצמ"ה בכל הרבדים - כמובן גם צי הכלים צריך לגדול אבל דגש ענק נדרש דווקא על הפן החימושי (לכאורה שייך לחיל חימוש. אבל זה כמו שתחזוקת מטוסים תהיה שייכת לחיל חימוש ולא לחיל האוויר... זה יצור בעיה מובנת) - צוותי חימוש ש"צבועים" לעולם הצמ"ה, ממוקצעים בטיפול במגוון רחב של תקלות ובעלי יכולת "לפרוס מוסך" בשטח. היום, עקב יכולת חימושית מאוד מוגבלת - מיצוי צי הכלים לא מדהים...בלשון המעטה.

3. הייתי שמח שלכל גדוד יהיה קצין הנדסה או לפחות מש"ק הנדסה מנוסה. כמו שלא מצופה ממג"ד להיות קצין שליטה ארטילרי או קצין מודיעין אי אפשר לצפות ממנו גם להיות מומחה בתחום ההנדסה - להבין מה ניתן לעשות, באילו קבועי זמן, אילו אמצעים צריך לדרוש וכו'. איש מקצוע בתחום ההנדסה קיים רק מרמת חטיבה וזו בעיה.

4. יכולות הנדסיות מסוימות צריכות להיות כשירות בסיסית אצל כולם בעיני - גדודי חי"ר צריכים להיות מסוגלים לבצע חבלה בסיסית ברמה טובה כדי לא להמתין לפלסים. השמדת מבנה/סליק/מחסן אמל"ח זו משימה בסיסית בשלב התמרון.

3+4 מזל טוב, המצאת את כיתת החבלה במסיעת.

There's more things told than are true, and more things true than are told

לא מכיר כיתת חבלה במסייעת, מכיר מחלקת חבלה ברובאית, אבל בכל מקרה זה מיותר. אין סיבה שחי"רניק לא יוכל לפוצץ לבנת חבלה כמו שהוא זורק רימון (שזה בתכל'ס הכשירות של מחלקת החבלה טרום המלחמה) ושמ"מ לא ידע חבלה ברמת השמדת מבנה/מחסן אמל"ח/משגר.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

פעם היה כיתת חבלה במסייעת. עכשיו אין.
בניה ויזימת מעגל זה קצת יותר מסובך מזריקת רימון. חוץ מזה, אני חושב שקצין כן מוסמך ומוכשר להפעיל מטענים לסילוק נפלים, לא כך? ידע בהשמדת מבנה זה כבר מסובך בהרבה. זוהי כשירות שגם למש"ק הנדסה אין.

There's more things told than are true, and more things true than are told

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן ידע בהשמדת מבנה זה כבר מסובך בהרבה. זוהי כשירות שגם למש"ק הנדסה אין.

מש"ק הנדסה לא יודע להשמיד מבנה? למה אתה מתכוון, לאותם מבנים באיו"ש של מחבלים כאלו ואחרים שצריך להרוס באופן כירוגי על מנת לצמצם פגיעה בסביבה? אם כן, אז אני מסכים.

אבל לגבי מבנים שמושמדים בחלק מתמרון בלבנון/עזה מ"כ פלס בהחלט יודע כיצד להשמיד בצורה אפקטיבית עם האמל"ח שמקצים לו. ממש לא תורה מסיני, יש בגדודים מספיק ידע וניסיון.

מש"ק הנדסה יודע לזהות איפה במבנה בטון צריך להצמיד מטענים ומה צריך להיות גודל ומספר המטענים כדי שהמבנה יקרוס? אני בספק. ממה שאני זוכר, קצינים כן מקבלים הכשרה על כל החישובים האלה, אבל לא מש"קים.

There's more things told than are true, and more things true than are told

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן מש"ק הנדסה יודע לזהות איפה במבנה בטון צריך להצמיד מטענים ומה צריך להיות גודל ומספר המטענים כדי שהמבנה יקרוס? אני בספק.

כן, לא צריך להיות מהנדס בשביל זה. לא מדובר כאן על מבצעים חריגים כמו הריסת המפעל בפשיטה של שלדג בסוריה, שבו כל ק"ג על הלוחם והמסוק מחושב לפרטי פרטים.

לגבי חישובים כאלו ואחרים של טווחי בטיחות, פה זה כבר חלק מנוהל בקרב מקדים ולא משהו שמחושב בשטח, אלא אם נמצא איזה מצבור אמל"ח חריג בגודלו שמחייב התייחסות שונה בד"כ של קצין הנדסה.

אני מדבר מניסיון שלי, בתור מ"כ פלס מילואימניק במלחמה.

אולי זה לא כזה מסובך, אבל אני לא יודע כמה חומר נפץ צריך כדי להקריס עמוד של בטון מזוין ברוחב חצי מטר על חצי מטר וכמה עמודים חייבים לפוצץ כדי לגרום למבנה להתמוטט. ואני כן יודע לבנות וליזום מעגל רועם.

There's more things told than are true, and more things true than are told

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן בניה ויזימת מעגל זה קצת יותר מסובך מזריקת רימון.

אני מדבר על יזימה של מטען אחד, לא כזה מורכב, במיוחד לא באמצעים שיש היום בצה"ל.

ציטוט:

חוץ מזה, אני חושב שקצין כן מוסמך ומוכשר להפעיל מטענים לסילוק נפלים, לא כך?

קציני חי"ר מוסמכים פלס 02. לא רק לסילוק נפלים אלא גם לחבלה חמה בסיסית.

ציטוט:

ידע בהשמדת מבנה זה כבר מסובך בהרבה. זוהי כשירות שגם למש"ק הנדסה אין.

במלחמה הצלחנו להביא יכולת פריצה חמה בסיסית לרמת הכיתה ויכולת השמדת אמל"ח והריסת מבנה לרמת המחלקה. מושלם זה לא היה, אבל עדיף בהרבה מכלום. באמת שאין סיבה שזה לא יהיה הסטנדרט.
עשורים ידעו בצה"ל לדבר על שינוי איום הייחוס בעקבות תהליכי עיור, קל וחומר עכשיו עם נושא המנהור וביצור הבתים. בשכונה שלנו בתקופה שלנו זו לוחמה בסיסית.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

בתור פלס ונפל מקורס מש"קים, אני יודע שפיצוץ מבנים זה לא חלק מההכשרה, לפחות לא בתקופה שלי.חוץ מדברים מאוד בסיסיים. אני מניח שזה לא כזה מסובך ויש פתרון מדף למקרים סטנדרטים, אבל בכל זאת.
כבר לפני עשור כשעוד עשיתי מילואים הופיעו פתרונות לפריצה חמה. היה מסגרת פריצה, היה סיימון ועוד כמה דברים שאני זוכר פחות, כך שהעבודה כן נעשתה. לא יודע אם זה היה גם בחיר.
בכל מקרה, יש כל כך הרבה כשירויות חיר שנזנחו, שיכולות הנדסיות זאת בטח לאהעדיפות הראשונה. אתה לא יכול להכשיר כל אחד לכל דבר. יכולת צריכה להיות למסגרות, לא לחיילים בודדים.

There's more things told than are true, and more things true than are told

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן בתור פלס ונפל מקורס מש"קים, אני יודע שפיצוץ מבנים זה לא חלק מההכשרה, לפחות לא בתקופה שלי.חוץ מדברים מאוד בסיסיים. אני מניח שזה לא כזה מסובך ויש פתרון מדף למקרים סטנדרטים, אבל בכל זאת.

לא הבנתי את האמירה. זה לא חלק מההכשרה, בפועל זה כן קורה בשטח הרבה פעמים, בכל מקרה צריך להפוך את זה לחלק מההכשרה.

ציטוט:

היה מסגרת פריצה, היה סיימון ועוד כמה דברים שאני זוכר פחות, כך שהעבודה כן נעשתה. לא יודע אם זה היה גם בחיר.

מסגרת זה אחלה דבר, היזימה שלו היא בדיוק כמו לבנה ולכן רשמית זה רק ברמת מ"מ. סיימון וררנ"דים למיניהם יצאו משימוש לפני הרבה זמן.

ציטוט:

בכל מקרה, יש כל כך הרבה כשירויות חיר שנזנחו, שיכולות הנדסיות זאת בטח לאהעדיפות הראשונה. אתה לא יכול להכשיר כל אחד לכל דבר. יכולת צריכה להיות למסגרות, לא לחיילים בודדים.

אני מצטער, אבל יכולת לפרוץ למבנה היא יכולת חי"רית, זה שמעורב בנושא חנ"מ ובצה"ל נהוג לפחד מהצל של עצמנו לא אומר שזה יכולת הנדסית. מ"כ שנשלח לטהר מבנה צריך שיהיה לו ביד סל כלים להיכנס למבנה- בין אם זה ע"י רק"מ, ע"י רקטה או ע"י חבלה. הוא לא יכול להיות תלוי במ"מ שייתכן ועסוק במיליארד דברים אחרים באותו זמן, או חמור מכך, מנוטרל מפעילות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

צר לי לבאס
אין כיתה או מחלקת חבלה בגדודים היום למרות שזה מאוד נדרש.
לפי דעתי צריך לפרק את המוטציה הזאת שנקראת סיירת ואת הפלחה"ן ולפזר צוותי חבלה מקצועיים בגדודים.

פעם היה כיתת חבלה במסייעת. זה נתן את יכולת החבלה ברמת הגדוד, כמו שהפלחה"ן נתן חבלה ברמת החטיבה. עכשיו אין לא את זה ולא את זה.

There's more things told than are true, and more things true than are told

3 הייתי מניח שהמג"ד, סמג"ד וק. אג"מ למדו את הדברים האלו במלט"ק. כפי שהם אמורים להבין טיפה במאפיינים של סיוע אוירי, תותחנים, שריון, מודיעין וכו׳.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור 3 הייתי מניח שהמג"ד, סמג"ד וק. אג"מ למדו את הדברים האלו במלט"ק. כפי שהם אמורים להבין טיפה במאפיינים של סיוע אוירי, תותחנים, שריון, מודיעין וכו׳.

הכוונה שלי היתה לנציג במפג"ד שאמון על לתכלל, לתכנן, להמליץ ולעבוד מול מפקדת החטיבה. למכלול הגדודי אין היום פונקציה כזו.

לגבי כיתת חבלה במסייעת - לא מספיק. צריך הרבה יותר...