"מבצע חרבות ברזל" או "מלחמת התקומה" היה בחזיתות עזה, יו"ש, לבנון, תימן, אירן, העורף, וסוריה.
בחזית המרכזית (עזה) יש הפסקת אש כבר חצי שנה, וזה זמן מתאים לדבר על אות למלחמה.


אם אני מסתכל על 9 האותות הקיימים, יש כמה רכיבים קבועים:
- פס אדום (אבדות)
- פס כחול, חוץ מאות מלחמת ההתשה (מדינת ישראל?)
- מאז 82', צבעים לציון זירת הלחימה:

ירוק ואדום ללבנון (צבעי הדגל, וכן ירוק לסביבת חורש)
כתום לעורף
צהוב לעזה
אפור "למוצבי רצועת הביטחון"

לאורך השנים יש שתי מגמות:
- ריבוי צבעים (4 באותות עד ההתשה, 6 באותות האחרונים). כולל צבעים חדשים (אפור וכתום).
- ריבוי פסים (9-11, לעומת 7 באותות סיני וששת הימים). לכך נוסיף את הפס האופקי שקיים רק באות המערכה ברצועת הביטחון. אגב, לטעמי אפשר היה לכלול באות זה פס סגול במקום ירוק ואפור.

-

שילוב המגמות יצר אותות שלטעמי הם גדושים, ופחות מובחנים זה מזה.

בראיון עם מעצב האותות יגאל גבאי , הוא מתאר (דקה 5:00 ואילך) שהוא שוקל לשלב באות את הצבעים צהוב ושחור.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


אם נקבל זאת, וגם יישלבו צבעים שיציינו את זירות הלחימה הרבות, יתקבל אות עמוס מאוד.

לטעמי, עדיף לעצב את האות לפי אותות מלחמות קודמות.

עיצוב א'- מבוסס על אות מלחמת ששת הימים, בהיפוך סדר הפסים החיצוניים. פשוט, מכובד ונקי.



עיצוב ב'- מבוסס על אות מלחמת יום הכיפורים, פסים דקים צהובים במקום תכלת. מעט עמוס אבל הסמליות ברורה ומתבקשת.

לא יודע אלו צבעים ראוי שיהיה באות
אבל מבחינת האורך הוא צריך להיות באורך של שלוש אותות רגילות לפחות (נאמר בחצי ציניות)

חייב להיות שם שחור