הטבח של השבעה באוקטובר הוא לא רק מחדל טקטי, הוא תוצאה של הרס מנגנון הריסון על ידי ממשלת בנט-לפיד. כדי להבין למה, צריך להסתכל על הדינמיקה שמאחורי הכסף הקטארי:

​1. קטאר: חבית נפט במשחק הישרדות
​קטאר היא שחקן כפול. מצד אחד, בסיס אמריקאי ענק; מצד שני, מימון טרור. המנהיגים שלהם הם "חבית נפט" ענקית שמנסה לשחד את כולם כדי למנוע התנקשות בחייהם. המזומן היה הדרך שלהם לקנות שקט מהמחבלים.

​2. המזוודות ככלי שליטה (ישראלי-קטארי)

​כל עוד הכסף עבר במזוודות, הוא היה אישי, מוחשי וסחיט:

​השוחד האישי: המזומן הגיע ישירות לידי ראשי חמאס. זה הפך אותם לנהנתנים, מושחתים ותלויים פיזית בזרם הזה.

​הברז הישראלי: ישראל שלטה במעבר המזוודות פיזית. היכולת "לסגור את הברז" בכל רגע יצרה הרתעה ישירה - הם ידעו שכל חריגה תעלה להם בערמות של דולרים שהם צריכים כדי לתחזק את המעמד שלהם. זה היה מנגנון גלותי ומכוער, אבל הוא יצר בעל בית.

​3. ממשלת השינוי: הנראות לפני הביטחון

​בנט ולפיד הבינו את המנגנון הזה היטב, אבל היה להם דחוף "להראות שהם שינו". היה להם חשוב להפסיק את הצילומים המביכים של המזוודות כדי להצטייר כ"מתוקנים". הם העבירו את הכסף למערכת הבנקאית והאו"ם.

​התוצאה הייתה הרסנית:

​הלבנת הטרור: ברגע שהכסף עבר לבנקים, הוא הפך לממסדי. קשה הרבה יותר לשחד איתו "אישית" את המנהיגים, והשליטה הפיזית הישראלית על הזרם הפכה לבירוקרטיה רחוקה.

​התחזקות איראן: כשחמאס הרגיש שהכסף הקטארי הפך למוסדר ופחות "גמיש" לצרכים האישיים שלהם, הם איבדו עניין בריסון. הוואקום התמלא מיד על ידי איראן - שסיפקה נשק ופקודות במקום שוחד ונוחות.

​סיכום: בנט ולפיד העדיפו את האסתטיקה של "כסף דרך הבנק" על פני היעילות המלוכלכת של המזוודות. הם שברו את הכלים ששיחדו וריסנו את חמאס רק כדי להגיד "שינינו", ובכך דחקו את חמאס לזרועותיה של איראן ולתכנון הטבח.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/