שירים ביוונית מזכירים לי שבתות (או חגים) אצל סבתא שלי ז"ל (מצד אמא), כשהייתי ילדה. אני אוהבת.
השיר הראשון: "שמי הוא גיורגו", של הזמר מנוליס מיתסיאס. 1978:
השיר השני: "אף אחד פה לא שר" מאת הזמרת הגדולה גליקריה, האהובה עלי מכל הזמרים היוונים.
זה מה שאני מדמיינת בעיני רוחי כאשר אני מאזינה לשיר היפהפה (והעצוב) הזה: חוף ים לאחר רדת החשיכה, הגלים כמובן ממשיכים להתנפץ להם אל החוף. בטברנה הקרובה לשם, האלכוהול נמזג לו.
חלק שותים משמחה, חלק שותים מעצב או מכאב, כדי לשכוח מעט מהיום/השבוע הקשה שעבר עליהם.
הביצוע הוא ככל הנראה מ-1983, אינני בטוחה. והשיר איננו שלה במקור.
ראשי
צ'אט
23-08-2026, 20:52
מצב כלאיים
