הצד השווה בין היהודים שנמלטו מאירופה הנאצית לבין תושבי עזה המבקשים לצאת ממנה הוא אחד: אנטישמיות סמוייה.

יש מקום בעולם לפליטים. במיוחד כשהם נתפסים כ"מתורבתים". אין היום שום בעיה לפליטי אוקראינה לברוח כמעט לכל מקום. הם בורחים — וגם נקלטם.

את יהודי אירופה העולם לא רצה. לא בוועידת אוויאן, לא באוניות הפליטים, לא במכסות ההגירה. רבים גלגלו עיניים, הביעו צער מוסרי, ודחפו את היהודים חזרה אל האבדון. מאחורי הסירוב עמדה אנטישמיות סמויה: אמנם הם עצמם לא היו נאצים שמסוגלים לרצוח יהודים חס וחלילה, אבל לא הייתה להם יותר מדי בעייה שאחרים יבצעו את הרציחות.

אותו דבר קורה עכשיו עם תושבי עזה, שהמחבלים משתמשים בהם כמגן אנושי. הסירוב לקלוט אותם נובע מאותה אנטישמיות סמויה: העולם מעדיף שהיהודים יישארו תקועים איתם, כדי שהמחבלים יוכלו להמשיך להסתתר מאחוריהם. אמנם הם עצמם לא יעזו להיות מחבלים, אבל אין להם בעייה להשאיר אצל המחבלים את הנשק הכי חזק שלהם; את המגן האנושי.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/