​הכרת הטוב

​אני לא מתנחל ולא נער גבעות, אבל אני חייב להם את החיים שלי.

​אני גר במרכז הארץ - אזור שכשמסתכלים על המפה, מבינים שהוא בעצם "עוטף יו"ש".
​
המילה "עוטף" מוכרת לכולנו מגבול עזה. היישובים סביב הרצועה נקראים "עוטף עזה". חשוב להזכיר ולהדהד את זה - דווקא כי לדברים טובים ולתחושת ביטחון מתרגלים מהר. אחרי שנתיים-שלוש של מלחמה ושינוי פני המציאות בעזה, קל לשכוח איך נראתה תחושת האיום היומיומית רק לפני זמן לא רב.
​
אבל היישובים שגובלים ביהודה ושומרון לא זכו לתואר "עוטף". למה? כי בזכות הנוכחות של ההתיישבות ושל כוחות צה"ל בשטח, התושבים בתוך קו התפר בכלל לא מרגישים שהם גרים על הגבול.

​אבל האמת הגיאוגרפית והביטחונית היא חד-משמעית: בלי ההתיישבות וצה"ל ביו"ש, המרכז היה "עוטף" הרבה יותר מורכב ומסוכן מהדרום. קו התפר של יהודה ושומרון ארוך פי 5.2 מגבול עזה, והוא נוגע ישירות בירושלים, בכפר סבא, בראש העין ובכל ערי גוש דן.
​
אם לא היו שם היישובים והתושבים היהודים שחיים ביו"ש, המחבלים הקיצוניים ביותר היו מגיעים בקו ישר עד לבתים שלנו במרכז. זה שאני יושב פה היום, כותב את המילים האלה, בריא ושלם וברוך ה' מוגן - זה בזכות הנוכחות, העמידה והאומץ של האנשים הנהדרים האלה.
​
מתנחלים יקרים, אין מילים בפי להודות לכם. בזכותכם - אני, המשפחה שלי והילדים שלנו בחיים.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/