כשאזהרות הופכות למציאות: מה-7/10 עד מחדל ה-27/10
​
לפני אסון ה-7 באוקטובר, התצפיתניות ראו את המציאות מול העיניים. הן התריעו שוב ושוב, פעם אחר פעם: הסכנה מתקרבת. מה הן קיבלו בתגובה מהמפקדים? זלזול. "אל תבלבלו לנו את המוח", "אל תפריעו לנו לישון", ובחלק מהמקרים אפילו איומים במעצר ובכלא למי שתמשיך להזהיר. כשהסכנה הגיעה - זה כבר היה מאוחר מדי.
​
והנה, ההיסטוריה חוזרת על עצמה ב-27/10.

​עוד לפני הבחירות, בשב"כ זיהו מעורבות זרה מסוכנת. האזהרות הועברו הלאה - ליועמש"ית וליו"ר ועדת הבחירות, השופט נועם סולברג. אבל התגובה היתה כמעט אותה תגובה: "אל תפריעו לנו".

​יום הבחירות הגיע, ואיתו דיווחים על זיופים ושוחד בממדים חסרי תקדים. אבל הממונים על טוהר הבחירות? המשיכו להתעלם. עכשיו, כשדוד זיני מבקש להרחיב את החקירה כדי להגיע לחקר האמת, האחראים על המערכת מתעקשים להמשיך בשגרה, כאילו לא קרה דבר.
​
אבל יש הבדל אחד דרמטי, והוא מפחיד עוד יותר:
ב-7 באוקטובר האסון התמקד בעיקר ביישובי עוטף עזה. הפעם, האיום מקיף את כל המדינה - החל מזיופי הבחירות שמפרקים אותנו מבפנים, ועד האיום של הגרעין האיראני, המהווה סכנה קיומית ומיידית על חיי המדינה כולה.
​
כמה פעמים עוד נתעלם מהכתובת שעל הקיר עד שנבין שהבית בוער?

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/