מאמר מעורר דאגה באשר לטיב ולעתיד היחסים שלנו עם ארה"ב. פורסם השבוע ב"מקור ראשון", ואני חושב שהוא שווה דיון כאן.

אכזבה בשורת המקהלה

"אם לא תטיף למקהלה, היא לא תבוא לכנסייה", אומר הפתגם האמריקני. שרון בביקורו באמריקה בחר שלא להטיף. הילארי קלינטון היתה תקיפה יותר כלפי הערבים משרון

מאת:קרולין גליק

27 במאי 2005

עיקרון מרכזי בכל סוג של פעילות פוליטית מנוסח בפתגם האמריקני: "אם לא תטיף למקהלה, היא לא תבוא לכנסייה". נראה לפי ההתנהלות של ראש הממשלה אריאל שרון בביקורו בארצות הברית, שהוא לא מכיר את האמירה הזאת. אולי הוא אפילו לא מבין מדוע האמריקנים אוהדים את ישראל.

יש שני סוגים של תומכי ישראל בארצות הברית. הסוג הראשון הוא הנוצרים הדתיים, המונים בין 40 ל- 60 מיליון איש. מקור התמיכה שלהם בישראל הוא התנ"ך. מה שמעניין את אותם תומכים הוא מצב העם הנבחר על ידי האל בארץ הקודש. הם רוצים לשמוע על החיבור שלנו לאדמה ועל הנאמנות של העם היהודי למורשתו. דיבורים על נסיגות ישראליות מחלקי ארץ, ויתורים לפלשתינים, שחרור אסירים ופתיחת משא ומתן על הסדר הקבע – מבלבלים אותם, מרתיעים אותם, ולבסוף הופכים את להט תמיכתם לאדישות שקטה.

הסוג השני של התומכים זהו הרוב האמריקני הפטריוטי, שכולל בתוכו גם את היהודים. אותם אנשים רואים אותנו כמדינה דמוקרטית בודדה, קטנה ואמיצה, שנלחמת נגד הטרור הערבי. לדידם של אותם תומכים, לישראל ולארצות הברית אותם אויבים העוינים אותן בגלל האופי הדמוקרטי והלאומי של שתי המדינות. על כן, אותם תומכים רואים בישראל בת ברית אסטרטגית ופוליטית טבעית של ארצות הברית, ומאמינים כי ישראל מקדמת את האינטרסים של ארצות הברית כל זמן שאנחנו שומרים על עצמנו.

אותה קבוצה רוצה שיזכירו לה את מקורות התמיכה שלה בישראל, וגם רוצה לשמוע כיצד ישראל עוזרת לאמריקה בקידום האינטרסים המשותפים של שתי המדינות. כמו הנוצרים הדתיים, לא מעניין את חברי הקבוצה הזאת לשמוע כי ישראל משחררת מחבלים או מעבירה שטחים לפלשתינים ואת ציר פילדלפי למצרים. אותם מעניין לשמוע מה ישראל עושה כדי למגר את הטרור בקרב הפלשתינים; מה היא עושה כדי להחליש את סוריה, לפגוע בחיזבאללה ובראש ובראשונה - מהי עמדתה של ישראל לגבי איראן.

שרון משבח ומפייס

ובאמריקה יש לישראל גם אויבים. קבוצה זאת כוללת בין היתר את הערבים ותומכיהם המצויים בעיקר בשמאל הפוליטי והאידיאולוגי. הדבר היחיד שמעניין אותם הוא מידת הוויתורים שישראל עושה לערבים בכלל ולפלשתינים בפרט בכל רגע נתון. לא מעניין את אנשי הקבוצה הזאת לשמוע לא על החיבור שלנו למולדת ולא החשיבות האסטרטגית של ישראל, משום שהדברים האלו פוגעים באינטרסים שלהם.

על רקע מפת תמיכה ועוינות זאת, הביקור של שרון באמריקה נראה הזוי. בשתי ההופעות שלו – בניו-יורק ובוושינגטון – שרון התעלם לחלוטין מידידי ישראל ותומכיה. הוא דיבר בעיקר אל אויבי ישראל הקשים ביותר, וניסה לפייס אותם. הוא לא אמר מילה על הצורך בשינויים דמוקרטיים בעולם הערבי. הוא לא דרש את הפסקת ההסתה האנטישמית הפרועה בעולם הערבי. הוא לא עודד את תומכים ישראל במאבקם האמיץ, העיקש והחיוני נגד מסע הדמוניזציה ההולך וגובר בקמפוסים בארצות הברית. הוא לא דיבר על שיתוף הגורל בין ישראל לארצות הברית במלחמה העולמית נגד הטרור. הוא לא אמר מילת הערכה אחת על המאמצים האדירים של הצבא האמריקני בעיראק או באפגניסטן, שם נלחמים חיילים אמריקנים נגד אויבי ישראל. חוץ ממשפט סתמי וסתום לפיו ישראל וארצות הברית רואות עין בעין את "האיומים ליציבות במזרח התיכון מכיוון סוריה, לבנון והחיזבאללה ואת הסכנות הגלומות באיראן גרעינית", הוא לא דיבר על המשמעות של עובדה זאת בכל הנוגע למדיניות ישראל או לברית האסטרטגית שלה עם ארצות הברית. הוא לא דיבר על העזרה של ישראל לארצות הברית במלחמה העולמית נגד הטרור.

במקום כל זה, בעיקר בנאומו בפני השדולה היהודית אייפא"ק, שרון שיבח את יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס ודיבר בהרחבה על כל הוויתורים שישראל עושה עבורו ועל כמיהתה להתחיל ליישם את מפת הדרכים, שתביא להקמת מדינה פלשתינית על רוב שטחי יש"ע.

דבריו המשונים הקרינו חולשה אדירה וחוסר התמצאות בהווי האמריקני, במיוחד כאשר משווים אותם לנאומה של מזכירת המדינה קונדוליסה רייס או אפילו לדבריה של הסנאטורית הילארי קלינטון בוועידת אייפא"ק. רייס הכניסה את הברית של ארצות הברית עם ישראל בתוך מסגרת המדיניות הכללית של ארצות הברית להביא דמוקרטיה לעולם הערבי והמוסלמי, וגם ניצלה את הנאום כדי להדגיש את התביעות של ארצות הברית מהפלשתינים, מהעולם הערבי ומאיראן.

הילארי תוקפת

הילארי קלינטון, שבונה את עצמה לקראת המרוץ לבית הלבן ב-2008, דיברה בהרחבה על ההסתה הפלשתינית. בעוד שרון אמר: "אני מעריך את ההחלטה האסטרטגית של היו"ר עבאס לגנות האלימות והטרור", קלינטון אמרה: "בדמוקרטיה, אפילו בדמוקרטיה חדשה, מנהיגים חייבים להיות אחראים והנשיא עבאס חייב לתת דין וחשבון על הפעילויות המתרחשות תחת הנהגתו". בעוד שרון אמר שהוא עומד לשחרר עוד 500 מחבלים מבתי הכלא ולהעביר האחריות הביטחונית בערים נוספות ביו"ש כשהוא מדגיש כי ישראל "תעשה את המקסימום לשתף פעולה עם המנהיגות הפלשתינית החדשה ותנקוט בצעדים הדרושים לסייע ליו"ר עבאס", הפנתה קלינטון ביקורת נוקבת על ספרי הלימוד הפלשתינים ש"מדביקים" את הנוער הפלשתיני באנטישמיות. קלינטון הדגישה כי "ניצול ילדים כפיונים בתהליך פוליטי הוא סוג של התעללות בילדים, ואנו חייבים לומר כי יש לשים לזה קץ עכשיו".

הביקור של שרון התקיים בנקודת זמן רגישה ביותר ביחסי ישראל-ארצות הברית, כתוצאה ממכירת מערכות נשק ישראליות לסין. בחודש שעבר, שבוע לאחר ביקורו של שרון בחוות הנשיא בוש בטקסס, סילקו האמריקנים בצעד משפיל את ישראל מתוכנית הפיתוח של מטוס ה-.F-35 על רקע אותה מחלוקת, בשבועות האחרונים החליט הקונגרס שלא לתקצב בשנת 2006 את תוכנית פיתוח טיל החץ-2 ואת מערכת הנאוטילוס נגד קטיושות ומרגמות. משרד האוצר האמריקני שוקל עכשיו גם למנוע מאזרחים ישראלים להשקיע בתעשיות אמריקניות רגישות, ובית הנבחרים אישר השבוע הצעת חוק שתמנע מכל תעשייה ביטחונית ישראלית לשתף פעולה עם התעשיות הביטחוניות האמריקניות, אם היא מקיימת מגעים כלשהם עם סין. על פי גורם בכיר במשרד ההגנה, "הסיבה היחידה שלא הודענו כבר שאנו מנתקים את כל המגעים הביטחוניים שלנו עם ישראל היא משום שמזכיר ההגנה רמספלד והנשיא בסך הכל אוהדים את ישראל". משפט אחד משרון בנאומו באייפא"ק בו היה מתחייב כי ישראל תפסיק לחלוטין את כל הסחר הביטחוני עם סין היה מפסיק את ההידרדרות המסוכנת הזאת – אך הוא שתק.

איתות חמור ומדאיג למצב הרעוע של יחסינו עם ארצות הברית הגיע כאשר שרון סירב לבקשת רייס לקיים פגישה עימה בעת שהותו בוושינגטון. סירובו של שרון הוא אקט חריג ביותר. הדרך היחידה בה ניתן לפרש את הצעד הזה הוא ששרון חושש מפני לחץ אמריקני. עצם הרעיון שכמעט ארבע שנים לאחר התקפת ה-11 בספטמבר ראש ממשלה ישראלי לא ירצה לדבר עם מזכירת המדינה האמריקנית, מדגיש את עומק הכישלון של שרון לחזק את יחסינו עם בת הברית היחידה שיש לנו.

שורת המקהלה

הכיסוי האוהד של ביקור שרון באמריקה בתקשורת הישראלית מלמד שכמו שרון גם חברי האליטות הישראליות אינם מבינים את מקורות התמיכה האמריקנית בישראל. רבים מבין אלו שנכחו בנאומיו של שרון הביעו אכזבה עמוקה ואף שברון לב מהמסרים שלו. הם אינם מסוגלים לבנות את התמיכה שלהם בישראל סביב הנכונות של ישראל לשחרר מחבלים או למסור שטחים לחמאס ולפת"ח. הם לא יכולים להסביר מדוע ישראל חשובה לאמריקה, כאשר ראש ממשלת ישראל מקרין תמונה של ישראל כגרורה טורדנית הנוקטת צעדים העומדים בניגוד מוחלט לערכים שלהם. כיוון שנוסח ההטפה של שרון הוא כפי שהוא, יש לצפות כי שורת המקהלה של תומכי ישראל תצטמצם.

כאן זה פורום שמיועד לדיון בפוליטיקה.