אנגלה מרקל, עד לפני 15 שנה פיזיקאית אפרורית, צפויה לפי הסקרים לנצח את שרדר בבחירות הכלליות שיתקיימו בגרמניה בספטמבר

לאנגלה מרקל, שנבחרה ביום שני למועמדת מטעם המפלגה הנוצרית דמוקרטית, CDU, לתפקיד קאנצלר גרמניה, יש סיכוים טובים להפוך בבחירות שיתקיימו בסתיו - בחירות מוקדמות שאותן יזם הקאנצלר גרהארד שרדר - לאישה הראשונה שתנהיג את גרמניה. הקריירה הפוליטית של מרקל, שרבים רואים בה את התשובה הגרמנית למרגרט תאצ'ר, ידעה נסיקה מרשימה ב-15 שנה האחרונות, ושבעקבותיה היא הפכה מפיסיקאית אפרורית במזרח ברלין למנהיגת המפלגה המרכז-ימין הגדולה במדינה.

נראה שבוחרים רבים מקווים שמרקל תהיה מסוגלת לבצע רפורמות חשובות, החיוניות לפתרון בעיית האבטלה במדינה, המגיעה ל-12%, ולחילוצה משנים של קיפאון כלכלי. "גורמים סוציאליסטיים רבים", אמרה מרקל בהתייחסה לכלכלה הגרמנית, בדברים בנוסח תאצ'ר שנתנו משנה תוקף למוניטין שיצאו לה כתומכת ברפורמות שוק.

כל סקרי דעת הקהל מלמדים שמרקל צפויה להביס את הקאנצלר שרדר בבחירות הכלליות שיתקיימו ב-18 בספטמבר. שיעור התמיכה במפלגתה הנוצרית דמוקרטית, ובבעלת בריתה המפלגה הליברלית נע בין 51% ל-53%, לעומת 38%-37% לקואליציה השלטת של שרדר, המורכבת ממפלגתו הסוציאל דמוקרטית וממפלגת הירוקים.

מאז נסיקתה הפוליטית, שהחלה עם איחוד גרמניה ב-1990, הצליחה מרקל להשאיר מאחור את יריביה הפוליטיים, ובכלל זה את השניים שתמכו בה יותר מכל, הקאנצלר לשעבר הלמוט קוהל וראש הממשלה הנבחר הראשון של מזרח גרמניה, לותאר דה מזייר. היא גם גברה על מנהיגה לשעבר של מפלגתה, וולפגנג שויבלה. "מרקל אינה קרת רוח, חמור מכך, היא בלתי נאמנה בצורה בוגדנית", כתב העיתון "פרנקפורטר אלגמיינה אם זונטאג".

כמו "אביה" בפוליטיקה, הלמוט קוהל, גם אנגלה מרקל לא זכתה להערכה הראויה במשך הקריירה הפוליטית שלה. וכמו קוהל, גם היא מגלה חדשנות רבה כלפי כל מי שנמצא סביבה, למעט בני משפחתה ומספר קטן של בעלי ברית פוליטיים.

לאחר שנבחרה ב-1990 לפרלמנט הראשון של גרמניה המאוחדת, צירף אותה קוהל לממשלתו, והפקיד בידיה מ-1991 עד 1994 את התיק לענייני נשים ונוער, ואת תיק הסביבה מ-1994 עד 1998. בעקבות תבוסת קוהל בבחירות ב-1998, פרצה שערוריית מימון בלתי חוקי של המפלגה, שבמרכזה קוהל ומפלגתו.

פרסומת

מרקל, שזעמה על הפרשה, עמדה בראש ההתקפות נגד קוהל, שהודה כי קיבל אישית סכום המקביל ל-1.3 מיליון דולר במזומן בעבור המפלגה. הוא סירב לגלות את מקור הכספים ומרקל פעלה להענישו. היא גם התחייבה לעשות סדר, תפסה יוזמה והצליחה להחזיר ל-CDU את הדבר שכמעט אבד לה: אמינות. בתוך זמן קצר נבחרה למנהיגת המפלגה.

לאחר בחירתה הצליחה המפלגה הנוצרית דמוקרטית לזכות בבחירות בכמה מדינות מחוז, ולהשתלט על הבית העליון של הפרלמנט, הבונדסרסראט. ניצחונות אלה נתנו למרקל ולכמה ראשי ממשלות מחוז כוח לבלום את מרבית הצעות החוק של שרדר.

מרקל חריגה בנוף הקתולי והגברי של מפלגתה. בשל היותה פרוטסטנטית, שנישאה פעמיים ושאין לה ילדים, היא אינה מקובלת בקרב גרמנים שמרנים בדרום ובמערב גרמניה, המהווים את מעוז כוחה של המפלגה.