07-06-2005, 13:47
|
|
|
חבר מתאריך: 03.08.02
הודעות: 5,023
|
|
רוני בריזון משינוי מחביא את עיסוקו הקודם
בריזון או סוסון? 07:05 | 07.6.2005 גיא רולניק
מיהו רוני בריזון?
זהו חבר הכנסת הנוכחית מטעם מפלגת שינוי, חבר בוועדת הכספים ובוועדה לעובדים זרים.
אם לא ידעתם מיהו בריזון - תרגישו בנוח, עד היום הוא לא הטביע חותם מיוחד בכנסת או בשלטון בישראל.
אבל בימים הקרובים זה עשוי להשתנות, שכן בריזון מסתמן כחבר ועדת הכספים הראשון שעשוי לחבור לבנקים במלחמתם נגד יישום הרפורמה בשוק ההון ובמערכת הבנקאות.
בריזון, ששמר עד היום על שתיקה בכל הקשור לרפורמה, אמר בסוף השבוע ל-TheMarker כי הוא "תומך עקרונית" בחקיקה אך "מוטרד מהכוונה להפריד את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. הדבר דומה לכך שייאסרו על נגריה לייצר שולחנות".
הבנו.
בריזון לא מתנגד ליישום הרפורמה במערכת הבנקאות. הוא הרי נציג שינוי - המפלגה שחרתה על דגלה בין השאר רפורמות כלכליות לטובת מעמד הביניים; הרי לא ייתכן שהוא יתנגד לרפורמה כזאת שאמורה לשחרר את משקי הבית ושוק ההון משלטון הבנקים; הרי לא יעלה על הדעת שבריזון הוא סוס טרויאני של הבנקים שרוצה להכשיל את הרפורמה הכלכלית החשובה ביותר שעלתה בשנים האחרונות על שולחן ועדת הכספים.
לא, בריזון תומך ברפורמה; הוא רק "מוטרד" מסעיף אחד, פעוט, ברפורמה, הנושא של הפרדת קופות הגמל והקרנות. כלומר אם יעקרו ויסרסו את הרפורמה באמצעות הוצאת הלב שלה ממנה - הוא יהיה פחות מוטרד.
בריזון נחשב לאחד מחברי הכנסת היותר מתוחכמים בתחום הכלכלי ולכן מוזר שהוא לא מבין את ההבדל בין בנקים לבין נגריות:
1. לשום נגריה בישראל אין מעמד מונופוליסטי. יש מאות נגריות ואלפי יבואנים של ריהוט בכלל ושולחנות בפרט. במערכת הבנקאות יש שני בנקים האוחזים בשני שלישים משוק האשראי, הפיקדונות, כרטיסי האשראי וניהול הכספים.
2. רכישת שולחנות אינה חלק מהותי מסל הצריכה של משק בית בישראל. שירותים בנקאיים הם חלק אינטגרלי ומשמעותי מסל ההוצאה החודשית של כל משפחה, בעיקר אלה ממעמד הביניים, אותו מתיימרת שינוי לייצג.
3.נגריות אינן מנהלות שני שלישים מכספי הציבור. קריסה של נגריה לא תגרום לאפקט דומינו מבהיל במשק - היא לא יכולה לזעזע את המערכת הפיננסית ולגרום נזקים במיליארדי שקלים לציבור.
4. כאשר אזרח נכנס לנגריה הוא לא מצפה לקבל ייעוץ אובייקטיווי בנושא הסחורה שהיא מוכרת. הוא יודע שידחפו לו את הסחורה שהנגריה מוכרת, ולכן הוא בדרך כלל יבדוק עוד שתיים-שלוש נגריות לפני שהוא יבצע רכישה. במבנה מערכת הבנקאות הנוכחית, רוב הלקוחות רוכשים בבנק את הסחורה שהפקיד ממליץ להם עליה.
5. לקוח הרוכש שולחן מנגריה לא נקשר אל הנגריה למשך עשרות שנים. חלק גדול מהלקוחות במערכת הבנקאות כבולים לבנקים באמצעות משכנתא, הלוואות, אוברדראפט, הוראות קבע או סתם בורות וחשש מפני גופים להם יש עוצמה פיננסית אדירה.
6. קיום שוק תחרותי, דינמי ומבוזר של נגריות לא נחשב על ידי כלכלנים בכל העולם למפתח להתפתחות הכלכלה. קיומו של שוק הון דינמי ותחרותי הוא יסוד חשוב ברוב הכלכלות המצליחות והמתקדמות בעולם.
7. שוק השולחנות מגלגל מדי שנה כמה עשרות מיליוני דולרים. מערכת הבנקאות חולשת על נכסים של כחצי טריליון שקל מכספי הציבור ומספקת כ-95% מהאשראי במשק.
נו טוב, אפשר למנות עוד 50 הסברים על ההבדלים בין נגריות לבין בנקים ועל הצורך ברפורמה במערכת הבנקאות - אבל נדמה לנו שבריזון עצמו לא זקוק להם.
ובכלל, העיון בקורות החיים של בריזון, המופיעים באתר הכנסת, על שלל התארים האקדמיים שלו, לא סייע לשפוך אור על התעלומה כיצד דווקא הוא, מבין כל חברי הכנסת, מתקשה להבין את ההבדל בין נגריות לבנקים ופועל כמו סוס טרויאני של הבנקאים.
למזלנו, מקורות אחרים בכנסת יודעים לספר את מה שלא נכתב באתר הכנסת - והוא הג'וב הקודם של בריזון: מנהל במחלקת המחשוב של בנק הפועלים. יואיל איפוא בריזון ויודיע מראש האם הוא "מוטרד" מהפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות בגין מצביעי שינוי או שמא בגין מעסיקיו הקודמים.
|