09-06-2005, 16:29
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 16.07.02
הודעות: 7,850
|
|
|
תסלחו לי שאני סוטה קצת מהנושא..
אבל אני חושבת שאתה צריך טיפול בעצמך..
אני מכירה את המצב הזה שלא איכפת לך מעצמך..אצלי האמת זה קרה במצב מסויים ולא חייתי ככה למרות שנראה שאתה כן חיי ככה ולמען האמת אני לא יודעת מה זה תורם לך הרבה.
זה טוב להרגיש אפס?
כי אם כן אז תסביר לי את המחשבה הזו כי אינני מבינה אותה.
מצבים כאלה יכולים להיגרם מטעויות שעשית, או חוויות קשות שעברת ואם כך הדבר האם אתה יכול לשתף אותנו במה שהביא אותך לחשוב בצורה הזו לגבייך ולגבי החיים שלך.
לגבי עניין ההתאבדות אני חושבת שזה טיפשי להמשיך לחיות מן הסיבה הזו.
ומה יקרה כשמתישהו עוד כמה עשרות שנים ימות אביץ בשיבה טובה?
אז תרגיש טוב יותר עם עצמך ותתאבד כי לא יהיה מי שיבכה עלייך?
אתה חושב שזה הגיוני להמשיך לחיות בשביל אדם אחר?
אמרתי את זה המון המון זמן ואני עדיין אומרת את זה להרבה אנשים.
החיים הם מתנה למרות שרוב הזמן הם לא נראים לנו כאלה, החשיבה הזו גדולה עלינו וגדולה על הבנתנו אבל תאמין שמי שיצר את פלא הבריאה ידע טוב מאוד מה הוא עושה.
קשיים באים לחשל אותך ולהעמיד אותך בניסיון, לבדוק עד כמה גדולה תאוות החיים שלך.
קל יותר להיכנע ולהגיד ואללה לא בראש שלי
השאלה היא אם זו הדרך.
תחשוב על מצב שבו התאבדת לדוגמא <חס וחלילה>
ואתה יכול לראות את הילדים שיכלו להיות לך, האישה, המשפחה, החברים, העבודה.
מה היית מרגיש אז?
תמיד תזכור שיש דברים מעבר להבנתך וידיעתך.
אני אישית מאמינה בגורל אבל אל אכפה עלייך להאמין בכך.
לפי השקפתי יש שם מישהו מלמעלה שמעביר אותי חוויות בחיים כדי שאלמד מהן, אתפתח, אתחזק, בכל שלב אני יכולה להישבר, להיכנע, להגיד שאני לא רוצה יותר ופשוט לוותר, השאלה היא על מה אני מוותרת בעתיד.
האם כל זה צופן בחובו את החוזק והידע שאני צריכה בשביל לראות ולעשות דברים מסויימים בעתיד, ואם כן אז מה הם.
אני חייה מתוך סקרנות ותאוות חיים, תחשוב על זה, אולי תוכל לאמץ לעצמך גישה דומה בעתיד.
ושוב אם אפשר לדעת מה הסיבה שהניע אותך למעשים שלך אני אשמח אם כאן ואם בפרטי או באייסייקיו שלי.
לגבי נושא האשכול.
עמדתי באותו מצב, אבל הוא היה שונה במקצת, כי במקרה שלי החתכים היו מסיבה מסויימת, מכאב לב.
לגבי מה שאמרת שהיא לא נראית ילדה עצובה במיוחד אני לא מסכימה עם כך.
בעתיד אתה תגלה לראות אנשים רבים שנראים מאוד מאושרים אך הם בדיוק ההפך.
כל אדם סוחב על עצמו משקל, מידי שנה המשקל גדול יחד עם חוויות שאני חווים.
יכול להיות שהיא סוחבת על עצמה משקל כבד מאוד מחוויות כאלו או אחרות בעבר שלה והיא אפילו לא יודעת שזו הסיבה לכל התסכול שהיא מוציאה בחתכים, כי היא כבר עושה זאת אוטומטית, כפי שאמרת- עניים של הרגל.
אני מציעה לדבר איתה, לחשוב שוב איזו חוויה הביאה אותה למצב הזה בעבר, בפעם הראשונה, השנייה, השלישית.
אין טעם לצעוק עליי כי אם היא אכן עושה זאת במשך כמה שנים טובות צעקות הן לא מה שיעזור לה.
אני מציעה גם שתעזר במישהו, יכול להיות מישהי מהחברות שלה שתדבק אליה בזמנים שאתה לא לידה או כל אדם אחר, לפעמים אפילו טוב להכניס אדם זר שלא כלול בחייה או בחייך פשוט שתבקש ממנה לדבר איתו, לקחת אותה בעצמך, באחת מהפגישות תלכו לשיחה עם אדם מוסמך, אין שום בעיה עם כך אני בטוחה שאפשר לארגן פגישה כזו, תבקש את זה אפילו כטובה אישית.
אשמח לדבר איתה אפילו בעצמי אם יש איזושהי דרך לכך.
תעדכן!
תמר |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
