 |
14-11-2004, 22:18
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 30.05.02
הודעות: 8,838
|
|
|
כבר כמה חיילים העלו לי את הדילמה הזאת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי arielg87 שמתחילה ב "אנשים אני בשיא הדילמה.. אני חייב בבקשה עיצות מכם...בבקשה"
הם אמרו שיש להם מקצוע שהם למדו בבית ספר, והם לא מבינים למה להם לאכול את כל החרא של קרבי במקום לעסוק במקצוע שלהם ושזה יעזור להם בעתיד להתקבל לעבודה.
תמיד נתתי את אותה תשובה ואני אביא לך אותה גם:
למדת עכשיו 12 שנה, כל בוקר היית מגיע לבית ספר, לומד עד הצהריים, חוזר הבייתה עושה מה שעושה ויום אחרי זה קמת שוב והלכת שוב לבית ספר.
מה תעשה אחרי הצבא? תעבוד באיזה עבודה מסודרת, תקום בבוקר תלך לעבודה, תחזור הבייתה אחר הצהריים - לקראת הערב, תעשה מה שתעשה, תלך לישון, תקום בבוקר תלך לעבודה...
אתה עוד צעיר, יש לך עוד המון המון זמן, יש לך הזדמנות חד פעמית לעשות משהו שונה, לגלות שאתה מסוגל לדברים שלא דיימנת לעצמך שאתה מסוגל לעשות (לצעוד מספר קילומטרים, עם ציוד של 16 קילו או 26 קילו או אפילו יותר, לעצור לא מתי שקשה, ולא מתי שמתחשק לנוח, אלא מתי שאומרים לך, לזמן מוגבל, ואז להמשיך, ולסיים, ולגלות שאתה מסוגל, ואז שבוע אחרי זה לעשות מסלול יותר ארוך, ושוב לא להאמין שתעמוד בזה... ושוב לעמוד בזה), תכיר אנשים שלא האמנת שתיפגוש לעולם, או שהם יהיו חברים שלך, ולגלות שיש חברות אחרת, לא חברות של מקום עבודה או של בית ספר, חברות הרבה יותר עמוקה, אנשים שרואים אותך ויודעים איך אתה מרגיש, כי הם מכירים אותך הכי טוב מכולם, ושמרגישים כמוך, כי אתם חיים את אותם חיים. אתה תחוש בדברים שלא חשת לעולם, אנדרנלין מטורף כשאתה נכנס לסימטה חשוכה שהרגע נשמעו ממנה יריות ואתה לא יודע מה הולך לקרות עכשיו. הצבא מבגר אותך, אתה מבין דברים שלא הבנת לפני, אתה חושב אחרת, חשיבה הרבה פחות ילדותית. שום מקצוע לא יכול לתת לך את זה.
תחשוב מה שאלת את אבא שלך שהיית קטן - איך היה בבגרות במתמטיקה? האם נפל עלייך פעם מהדק סיכות שהיית במשרד? לא, רוב הסיכויים ששאלת מה הוא עשה בצבא, והאם הוא היה פעם במלחמה.
מה תרצה לענות לאנשים שישאלו אותך על חוויות מהצבא? פעם היה לי פקק מטורף בגהה,....
אני לא מנסה לשכנע אותך ללכת לקרבי כי זה ישמע טוב בסיפורים אחרי זה, אלא כדי להראות לך שגם למבוגרים, שעברו ממזמן את תקופת הצבא, תמיד הם אוהבים לדבר על התקופה, להעלות זיכרונות וסיפורים, כי זה חוויה ענקית, גם אם זה קשה וגם אם זה לפעמים לא נראה משתלם, בסופו של דבר אתה מרגיש שעשית משהו, שהישתנת, שנהנת.
תסתכל על הצבא כחוויה חד פעמית שכדי לנצל כמה שאפשר, הזדמנות שאם לא תנצל אתה עלול להצטער על זה אחרי זה שתשמע את החברים שלך מדברים עליה כל הזמן, ושתראה איך חברים שלך פתאום נוטים ללכת עם אנשים אחרים, אנשים שמבינים אותם ומזדהים עם הסיפורים שלהם, ושיש ביניהם חברות אחרת, חברות שאם לא תעבור את החוויה הזאת לא תבין אותה לעולם. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
