כידוע, יש דיבורים על שינוי ההסכם עם מצרים, והכנסת כוח צבאי רציני ליד הגבול עם ישראל. יש מתנגדים למהלך (בראשם יו"ר חוץ וביטחון יובל שטייניץ), ויש שאינם מתנגדים.

יש לי שאלות למי שלא מודאג מהמהלך הזה:
1) נניח שהכוח המוכנס לא מהווה איום ביטחוני אמיתי. (לפי אתר דבקה - מכניסים 3,500 חיילים ו35 מסוקים, נגמשי"ם וספינות מלחמה). מה ימנע ממצרים להגדיל אותו לאט לאט, בטענות של "שינויים טכניים", " זה חיוני למלחמה במבריחים", וכו' ?
2) נניח שלא משנה לכם אם מצרים תגדיל את הכוח בגבול עד לסכנה פוטנציאלית, כי למצרים אין סיבה לתקוף את ישראל. האם מובראק יחיה לעד ? בוודאי יכול לעלות שלטון איסלאמי קיצוני, ומי שמעורה בחדשות הפנים-מצריות יודע שיש סיכוי לא רע שתעלה ממשלה קיצונית איסלמית. מה ישראל תעשה אז ?
3) מדוע מצרים מתעקשת להכניס צבא ולא משטרה ? זה לא חשוד ?

תרחישים כאלה נלקחים בחשבון.

מובארק החל בתהליך לבחירות ישירות במצרים (הוא דיבר על זה בראיון שהיה איתו שבוע שעבר), כלומר שהעם עצמו בוחר בנשיא, ולא הפרלמנט, מה שלדעתו מקטין מאוד את הסיכויים שאיזה מטורף יתפוס את השלטון.

בקשר להגדלת הנוכחות הצבאית- תסמוך על האנשים שצריך כדי ל דאוג למצב. לדוגמא- קצת קשה לפתוח במלחמה בלי כוחות שריון ואוויר. לעומת זאת אין למצרים סיבה לקרב יחידות שריון ומטוסים לחזית "כדי להלחם במנהרות".

מובארק הסכים לפתיחות דמוקרטית בין השאר בגלל הלחץ של הקנאים המוסלמים במצרים, יש להם כוח לא מבוטל. (נ.ב - גם דמוקרטיות יכולות לגרום לאסונות, דוגמה חריפה וידועה - גרמניה לפני 60 שנה. )
בנוסף - המלחמה לא צריכה להיפתח דווקא בגלל מצרים, מספיק שהחזית עם סוריה תבער מאיזושהיא סיבה, כדי שמצרים (בטח ללא מובארק) תצטרף אליה בכל העוצמה.

לגבי מלחמה עם שריון ואוויר - נכון שכרגע לא מדברים על טנקים ומטוסי קרב, אבל בעתיד המצב יכול להשתנות, ברגע שפרצת את הסכר אתה לא יודע כמה יתרחב הסדק.

אין צורך בטנקים ומטוסי קרב כדי להלחם במבריחים, במיוחד מאחר והמטרה של הפלסטינים היא לא להילחם במצרים. כלומר כשהם יתחילו להזיז לשם כלים כאלה תוכל למחות.
להזכירך אצלנו דווקא רוב הצבא מרוכז בדרום.

המחאות של ישראל לא יעניינו אף אחד. ישראל מוחה כבר עשר שנים על הפיגועים, וארה"ב עושה נו נו נו לפלסטינים ולא יותר.
אז ישראל תמחה, ארה"ב לא תשכב בשבילנו על הגדר ולא תטיל סנקציות על מצרים.

לפי ההסכם עם מצרים, מותר לישראל להחזיק צבא בדרום. כי סיני הוא מעין חומת מגן גם למצרים מפני ישראל.

1) הסבירות שמצרים תכניס מיוזמתה כוחות צבא לסיני מלכתחילה ללא הסכמת ישראל - נמוכה מאוד, בלשון המעטה. זה כמו להניף שלט :"אנחנו לקראת מלחמה".
2) גם אם יקרה כזה מקרה, מחאות ישראל כן יעזרו בעולם, כל המדינות במועצת הביטחון של האום יסכימו שזה מצריך סנקציות.

לעומת זאת, ברגע שישראל מתירה עקרונית למצרים להכניס צבא, זה כבר לא מעניין אף אחד באו"ם אם זה 3000 חיילים עם נגמשים, או 9000 עם טנקים. "ישראל הסכימה שייכנסו, זו בעיה שלה"

הפרת הסכם, אפילו שתהווה "קאזוס בלי" עדיין אינה תחילתה של לוחמה. לכן איני שותף לאופטימיות שלך לגבי הסבירות שיוטלו סנקציות על מצרים. סנקציות הוטלו רק במקרים של כיבוש עויין (עיראק) או השמדת עם (סודן) לא במקרים של הפרת הסכם. השוט הכי רציני הוא איום אמריקאי לביטול הסיוע הצבאי, אך עדיין, זה עוד רחוק מאיזשהו איום רציני.
אתה צריך להבין כי סעיף פירוז סיני הוא קוץ מעיק בישבנם של המצרים, ואין דבר שישמח אותם יותר מלבטלו.

לפי ההסכם המסתמן כח של 750 אנשי מג"ב מצרים יחליף את השוטרים המוצבים שם היום. המצרים ויתרו על הדרישה שהתנתה את פריסת הכח המצרי בפריסה של כוחות נוספים בסיני. לגדוד שיתפרס לא יהיה נשק כבד או טילי נ"ט, ויצויד בשריוניות על גלגלים.

כך לפי אלכס פישמן, "המוסף לשבת" של ידיעות אחרונות, 24.6.05

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסי בכינור כידוע, יש דיבורים על שינוי ההסכם עם מצרים, והכנסת כוח צבאי רציני ליד הגבול עם ישראל. יש מתנגדים למהלך (בראשם יו"ר חוץ וביטחון יובל שטייניץ), ויש שאינם מתנגדים. יש לי שאלות למי שלא מודאג מהמהלך הזה: 1) נניח שהכוח המוכנס לא מהווה איום ביטחוני אמיתי. (לפי אתר דבקה - מכניסים 3,500 חיילים ו35 מסוקים, נגמשי"ם וספינות מלחמה). מה ימנע ממצרים להגדיל אותו לאט לאט, בטענות של "שינויים טכניים", " זה חיוני למלחמה במבריחים", וכו' ? 2) נניח שלא משנה לכם אם מצרים תגדיל את הכוח בגבול עד לסכנה פוטנציאלית, כי למצרים אין סיבה לתקוף את ישראל. האם מובראק יחיה לעד ? בוודאי יכול לעלות שלטון איסלאמי קיצוני, ומי שמעורה בחדשות הפנים-מצריות יודע שיש סיכוי לא רע שתעלה ממשלה קיצונית איסלמית. מה ישראל תעשה אז ? 3) מדוע מצרים מתעקשת להכניס צבא ולא משטרה ? זה לא חשוד ?

1. שטייניץ מתנגד בשל הטעם שהסכמים צריך לכבד ואם סוכם על כוח בהיקף מסויים - אז זה הכוח שיופעל ולא יותר ממנו. (בין השורות - זה אומר שהמצרים נושאים באחריות מלאה לכשל הבטחון בגבול מצרים וזה לא מעניין את ישראל אם כדי לאבטח את הגבול עם רפיח - לא יהיה למצרים שוטר בש.ג של טאבה). יש לכך גם יתרונות דיפלומטיים - יש את מי להאשים במצרים, וקל מאד להגיד שמצרים אינה עומדת בהסכם. מה שינטרל אותה בכל הקשור למעורבות אזורית וכו' וכו'...

2. הכוח לא יכול להוות איום בטחוני אמיתי גם אם יהיה כפול מזה. סיני מהווה עומק אסטרטגי שקוף ונצפה. יש יחידות ל משקיפים במנטרים את האזור ותנועות הכוחות שבו, וקווי האספקה הם כה ארוכים - שקל מאד לחסום אותם (מבאוויר ומהקרקע) - אין שם הגנה אוווירית - ולכן הם חשופים לחלוטין.

3. לגבי מדוע צבא ולא משטרה - כנראה הדבר נובע משיקולי כוח אדם של המצרים ומיומנות צבאית. גם כך החיילים המצרים שבסיני נראים מוכים למדי. אני זוכר שהיו מבקשים אוכל מהבט"שיות שסיירו לאורך הגבול...

4.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הכתבה מהארץ בנושא זה

http://www.haaretz.co.il/hasite/spa...591.html?more=1