26-06-2005, 20:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.03.04
הודעות: 1,228
|
|
עבודות שלי מהמוזאון למי שלא ראה =] (כולל סיפור דפוק!)
אוקי... הינה כמה מהעבודות שלי במוזאון... חלק פה ראו אותם בעבר כבר...
וחלק לא הצגתי כי הן לא אנימה וסתם מכוערות =\
זאת עבודה ענקית =]
אני יודעת שיש לה בעיה עם השפיץ של השיער באוויר אבל ניסיתי לתקן וזה כמעט הרס לי את הכול...
עבודה בגובה 2 מטר
את זה ראיתם כבר... ישן
זה גם... ישן אבל מושקע...
וזה גם... "נלחמים על ישראל"... הייתה אמורה להיות לה חרב ביד אבל לא היה לי זמן לסיים את זה...
אוקי... זה מפחיד! קודם תיראו ת'עבודה ואז אני יספר לכם את הסיפור: זה מה שכתוב שם
אני מרגישה כול-כך בודדה, עזוב, פגועה, מתה
אנשים פשוט לא מפסיקים לפגוע בי, ללעוג לי, להכאיב לי, להרוג אותי
למה?
פשוט בא לי להיעלם להעולם המחורבן הזה
בדיוק כמו סיפורים נשכחים...
הם כמוני, רוח ללא חיים
לא רוצה לסבול יותר,
לא רוצה לאהוב יותר,
לא רוצה לחיות יותר
אמא אבא משפחה וחברים החיים שלי הרגע נגמרים
נמאס לי! וכבר נגמרו לי הדמעות...
אני פשוט אתן לי הנשמה שלי למלאכים או לשטן
בביצוע הכי שפל
בריחה מהמציאות
התאבדות
אוקי! שמעו!
היועצת שלי מהב"ס מתקשרת אלי בבוקר
הינה השיחה:
"שלום ולרי בבית?"
"כן... זאת אני. בוקר טוב."
"היי ולרי! מה שלומך? זאת אילנה היועצת"
"שלום... שכחתי לשלם? הברזתי שוב משיעור? לא רגע.. ראית אותי מעשנת למעטה??"
"עישנת למעטה?!?"
"אה! לא לא... אני? ניראה לך?"
"אוקי.. שמעי... את בסדר?"
"חוצמזה שהיועצת מעירה אותי בבוקר הכול מצויין"
"מצטערת אבל זה חשוב"
"סולחת. מה קרה?"
"נכון הייתה לך תערוכה במוזאון?"
"נו?"
"מצטערת שלא באתי"
"אה... שטויות. גם ככה לא היית חסרה לי (אני מצטערת שלא אמרתי לה את זה!)"
"אז אנשים באו והגיבו על העבודות שלך שם.. ואמרו שהן יפות מאוד! והן מעבירות צמרמורת"
"אבל לא הכנתי שום דבר אירוטי הפעם"
"לא לא... בקשר לעבודה על ההתאבדות"
"אהה... השקעתי בה המון... יפה נכון? ראית את הילדה שמתה שם? איזה פוזה יפה שהיא שוכבת..."
"תגידי... את מקבל טיפול?"
"................ *שתיקה וצחוק*...................."
"ולרי?"
"כן כן..."
"אה, את מקבל טיפול?"
"לא! יראה לך? מה אני רוצה להתאבד?"
"ככה זה ניראה בעבודה... גם המחנכת שלך ראתה את זה וגם המנהלת ואמרו שזה מדאיג... אמא שלך יודעת?"
"מה לעזאזל? אמא שלי? מה היא קשורה?"
"אולי היא תשלח אותך לטיפול... הכול בסדר במשפחה? מכים בך?"
" *נשפחת מצחוק* "
"ולרי? אמרתי משהו מצחיק?"
"אה את? חח לא לא זה בטלויזיה... מישהי פה התאבדה"
"יש לך חתכים על הידיים אבל..."
"אמרתי לכול ההנהלה בב"ס שזה מהגדר שלכם כשניסיתי לברוח."
ניסית לברוח??"
"אני? לא... למה?"
"הרגע אמרת"
"אני לא..."
"כן את כן..."
"את שומעת דברים גב. אילנה" (היא מכריחה אותי לקרוא לה ככה אחרי שביקשתי ממנה סיגריה -.-
"את הרגע אמרת שאת ניסית לברוח."
"לא אני לא..."
"את כן! אל תגידי לי מה שמעתי"
"אבל אני אומרת לך ת'אמת... למה שאני יברח?"
"לא יודעת..."
"בדיוק"
"אבל את אמרת את זה לפני דקה"
"גב. אילנה... אולי את צריכה טיפול?"
"איך את מדברת?!"
"אני הרי לא מחוכנת ורוצה להתאבד ואני צריכה טיפול לא?"
"נכון... צודקת"
"מה צודקת? מה צודקת? לא רוצה להתאבד ואני לא צריכה טיפול מפדופילים!"
"רוצה שאני יטפל בך? הייתי פעם פסיכולוגית ו..."
"................"
"ולרי?"
טו טו טו
XD
_____________________________________
Don't let your Body Cry...this Game of Love is War...and i'm already Dead
|