הייתה פעם תקופה מאוד קשה ליהודים. הם היו תחת שלטון הפריצים שונאי ישראל. חלק מהיהודים היו חוקרים בתי מרזח ועסקים אחרים מהפריצים בסכומים גבוהים. היה קורה שהיהודי לא היה לו מספיק לשלם את דמי החקירה, ובעקבות זה הוא היה מושלח לכלא-בור של של הפריץ. הוא היה יכול להיות שם חדשים ושנים עד שיהודים טובי לב היו משיגים בעמל רב את הכסף לפדות אותו.

והנה היה יהודי שבגלל חובות ארנונה היה בכלא של הפריץ. הגיע יום הולדתו של הפריץ. הפריץ שלח אחרי היהודי והודיע לו שביום ההולדת שלו הוא יצטרך לשעשע את האורחים רמי העמלה שיגיעו לפריץ, ובעיקר עוד פריץ מעיירה הסמוכה שיביא איתו דוב. היהודי אמור היה ללבוש עור של דוב ולהתמודד מול הדוב האמיתי.

היהודי הגיע בפחד אימים למסיבה של הפריץ, לבוש במסכה של דוב, והיה נראה ממש כמו דוב אמיתי. מולו הופיע דוב של הפריץ השני. היהודי חשב שזה כבר הסוף שלו וזעק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". פתאום הדוב שממולו נענה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם וועד". (התברר ששני הפריצים שלחו שניהם יהודים מהכלא מחופשים בעור של דוב שיתנצחו ויכו אחד עם השני ולשעשע בכך את האורחים).

ככה גם בנידון: הפריץ מארה"ב רוצה לרצות את הפריץ מסעודיה, ובשביל זה הוא רוצה שיהודים יכו אחד את השני ויגרשו אחד את השני מהבית. והיהודים עושים את ההצגה...

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אולי אלוהים נגלה לך בלילה?

הגבתי כבר במקום הראוי.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)