28-06-2005, 22:05
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 3,418
|
|
|
אימוץ כלבים ע"י ילדים
שלום תובל.
מעת לעת אני רואה הודעות מהסוג הזה שבהן מישהו מחפש כלב כזה או אחר במטרה לגדל אותו כחיית מחמד ומעת לעת אני מתרגז (קצת) כשאני חושב שאני יודע איך זה יסתיים.
אני כותב מראש שאינני יודע את גילך וזה קצת מקשה לי לענות ברצינות אבל אני יודע שבהרבה מקרים מדובר בילדים שרוצים כלב על מנת להכניס קצת עניין בחייהם (כמו שילדים אחרים רוצים אח קטן).
ילד הוא ילד עד גיל 16 בערך והסיבה היא שלאחר שהכלב מגיע הבייתה ומעורר התפעלות, שמחה ודיצה, הלהט יורד והטיפול בכלב עובר להורים שמלכתחילה התנגדו להכניס את הכלב לחייהם אבל נכנעו לדרישת הילדים בתנאי שהילדים יטפלו בכלב ואחרי כמה זמן מצאו את עצמם בפני שוקת שבורה כי הילד מצא שהעסק מכביד עליו במקצת ומגביל אותו במשהו.
כלב הוא בעל חיים שהופך לחלק מהמשפחה וצריך לדאוג לכל מחסורו. זה כולל ניקיון, תזונה נכונה ומאוזנת, מים נקיים וטריים כל הזמן וחופש מירבי (כלב קשור הופך לכלב אגרסבי וכלב בכלוב הופך לכלב מסכן). צריך לחשוב גם מה קורה כשנוסעים מהבית למשך כמה ימים. איפה משאירים את הכלב? מי מטפל בו? האם אפשר לקחת את הכלב איתנו או משאירים אותו בהשגחה רצינית? שאלות קשות יותר ככל שהכלב גדול יותר.
כלב מתקשר למשפחה והמשפחה מתקשרת לכלב וככל שעוברות השנים הקשר מתהדק יותר. אני מכיר משפחות שאצלן הכלב הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה וזוכה גם לכבוד הראוי בהתאם. יש אנשים שהכלב עבורם הוא באמת החבר הכי טוב.
בקיצור, אני מאוד ממליץ לילדים ונערים לאמץ כלב אך ורק בהסכמה רצונית של ההורים (ולא באמצעות סחטנות רגשית) וכל זה כדי למנוע מצב של נטישת הכלב או מסירתו לצער בעלי חיים אחרי תקופה קצרה כאשר מגלים שכלב זה לא רק שמחה אלא גם השקעה כספית (טיפול וטרינרי, אוכל, הגנה מפני טפילים ומזיקים וכדומה) וגם השקעת זמן ועבודה (נקיון, יציאה לטיולים לעשיית צרכים שלוש פעמים ביום ועוד).
מי שמוכן ויודע שהוא מוכן לקבל אחריות לכ 15 שנים ימצא שהכלב באמת החבר הכי טוב שיש אבל מי שחושב ש 15 שנה של נאמנות ואחריות הם יותר מידי, שיקנה כלב מפלסטיק וישים אותו על הטלוויזיה בסלון.
_____________________________________
אנחנו עושים היום את המחר
מחר אנחנו נעשה את האתמול
|
ראשי
צ'אט
כמובן בהסכמתה 
מצב כלאיים
