כפי שחלק מכם יודעים, גיבוש טיס 157 הקרוב יתקיים ב-28 באוגוסט.
לפי החישובים (המאד לא מסובכים) שלי.. יש קצת פחות מחודשיים להתכונן לגיבוש.
אשמח לשמוע כמה שיותר טיפים על מנת לתת את המקסימום ולסיים בהצלחה את הגיבוש.
בעיקר, אשמח לשמוע כיצד אני יכול לבנות בדרך הטובה, היעילה והמהירה ביותר את הכושר שלי בחודשיים האלה (הכושר שלי די שואף ל-0..)
ועוד משהו.. האם אני יכול בכלל לבנות כושר ברמה של לעבור את הגיבוש בחודשיים בלבד..? (את היום סיירות הצלחתי לסיים, אבל לא קיבלתי שום גיבוש בגלל שלא הייתי כלל בכושר, האם גם בגיבוש טיס, כמו ביום סיירות, הגורם המכריע למעבר הוא הכושר, ולמי שאינו בכושר אין סיכוי לעבור?)

ואם גם יורשה לי, הוא אפילו גם די משני.
חבר שלי אמר לי שמבחינה פיזית זה קייטנה. אבל מבחינה מנטלית וחשיבתית זה יהווה אתגר.
הוא אמר שהמסע הכי מאמץ שלהם היה בערך 4-5 ק"מ...בריצה קלה אבל עם אלונקות וג'ריקנים.
ועוד קטע פיזי שאתה יכול להתאמן עליו זה להיתלות על מתח ולראות כמה אתה מחזיק עליו בלי ליפול..זה תרגיל שעשו שם ואתה עם עיניים עצומות והמפקדים באים לידך ועושים קולות כאילו מישהו נפל, אתה כבר מבין את הקטע אני מניח. בקיצור, אם הכושר זה מה שמדאיג אותך, תן לי להרגיע אותך.

*המקור שלי הוא חבר ששנה שעברה עשה את הגיבוש וסיים אותו אך לא עבר.
מקווה שעזרתי לך אחי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

קייטנה??? קבל תיקון... זה גיבוש מאוד קשה. היה איתי ילד בגיבוש שמתחיל מסלול של ש13 ועם לו הגיבוש היה לא קל.... אז ככל הנראה זאת לא קייטנה שם.

מניסיון אישי אני אומר שהגיבוש הוא מאד קשה. (לא רק פיזית). אין דרך מיוחדת להתקונן. פשות תרגילים רגילים (ריצות\מצבי 2\בטן) .

שמע... אני הייתי בגיבוש האחרון בפסח ועברתי אותו.

יותר מדי על מה קורה בגיבוש אני לא יכול להגיד, כי פשוט אסור.

אבל... אני יכול להגיד לך שמבחינה פיזית אם סיימת יום סיירות אתה מסיים בקלות את הגיבוש, מעטים מאוד האנשים שמוותרים בגיבוש בגלל פיזיות... באמת שמבחינה פיזית הגיבוש הינו בדיחה.

הקטע המנטלי הוא החלק הקשה.... אבל מצד שני אתה גם לא יכול להתכונן אליו מראש.... זה באמת גיבוש שמצליח לבחון איש איש לפי מי שהוא, אין מצב שמישהו לא יעבור את הגיבוש בגלל שאין לו כושר אבל הוא מתאים... זה לא קורה.

בקיצור, קצת ריצות אף פעם לא הזיקו לאף אחד.... אבל לא צריך להגזים.
אם אתה מתאים אתה תעבור.... באמת.

תגיד אחי היית בגיבוש של 156 ? אתה בטוח ?
גם אני הייתי שם ועברתי.... וקייטנה ? "הינו בדיחה?"
זה שטויות מצ'ואיות להגיד דברים כאלה. הגיבוש בכלל אבל בכלל לא קל והוא אפילו קשה פיזית.
העובדה שזה לא גורם מכריע רק תורמת לעובדה שניתן לבקש ממך השגים פיזיים בלתי אפשריית בכלל שבניגוד לגיבוש מטכל אין סינון באמצע הגיבוש על פיזיות...

וכל האנשים שהייתי איתם, כולם, אמרו שזה קשה ומאד הופתעו כי גם להם נאמר שזה גיבוש שטויות.
וכן היו איתי אנשים סוסים בטירוף....
אנשים שעובדים שנים במכון כושר, איזה שניים שהיו שחיינים מקצועיים וכו. האמת כמעט לכל אחד בכתה שלי בגיבוש היה ספורט כלשהו שהוא מתחרה בו ובעל השגים גבוהים וכן גם להם היה קשה.


אז בקשר לבחור שרוצה טיפים. פיזית הוא קשה והרבה פעמים תגיע למצב שאתה לא יכול עוד כי פשוט השריר עייף מדי. פשוט תן את המקסימום ואל תוותר תאמין לי שכולם עושים שכיבות שמיכה אין אחד שאשכרה מסיים את כל הכמות בגלל שזה פשוט יותר מדי ל99% מהאנשים.
אבל כשרואים שאתה נותן את המקסימום ולא מוותר לעצמך אלא פשוט לא יכול. זה כבר דבר שונה...

ועוד טיפ בכלל לצבא הדבר שמפקדים הכי שונאים זה "ויתור עצמי" אנשים קיבלו על זה שבת אפילו בחיר יעודי איפה שהייתי.

מנטלית אתה לא יכול להכין את עצמך אז אין טעם.
אבל כן. גם בלי כושר אפשר לעבור את הגיבוש, פשוט לא לוותר זה הכל אם תעשה מסע עד שאתה פשוט נופל מהרגליים לדעתי המפקדים רואים את זה כ+ מאד גדול... מכיוון שזה אומר שאתה מספיק חזק מנטלית כדי להביא את עצמך למצב של אפיסת כוחות ותאמין לי שזה מצריך הרבה מאד נחישות.


וד"א היה מסע של בערך 10 ק"מ 6 רגיל+4 אלונקות...

הייתי .... ב156, ועברתי.

ואני באמת לא בן אדם עם כושר ברמה גבוהה....

מבחינת תשישות של הגוף אתה צודק אבל אין קשר בין זה לבין פיזיות בגלל שמבחינה פיזית זה באמת בדיחה, לא יעזור כלום... והמסע שעשינו הוא בחיים לא היה 10 ק"מ - תפסיקו לנפח את הדברים בשביל שיחשבו שאתם טובים באמת, עצם זה שסיימת (אולי עברת אני לא יודע) זה כבוד ולא יגרע מהישג זה שום דבר, לא צריך להמציא דברים.

עברתי.
ואני יגיד לך למה זה היה 10.
בדקנו אצל החנטר כמה דקות היה המסע. הוא היה בערך שעתיים
ולפי הטירונות שהתחלתי לפני שעשיתי את הגיבוש למדתי שמסע בצבא בדרך כלל הוא בקצב של 10 דקות לקילומטר. תעשה את החישוב ...
וכן גם בחיר יעודי במסע שעשינו רצנו והכל. והקצב היה כמעט זהה אם לא יותר לאט...

ולא אחי זה לא היה בדיחה ? תחשב כמה זמן במהלך הגיבוש היינו במצב שתיים....
כמה =שעות= טובות... בתשישות זה חלק פיזי. חוסר מנוחה בין תרגילים לא מאפשר לשריר להבנות מחדש ולכן לאחר שקרעת את השריר אחרי יומיים השריר עצמו נהיה חלש מכיון שלא היה לו הזמן+החומרים הנכונים לבניתו מחדש.

(כשאר אתה עובד על ניפוח השריר. במכון בעצם אתה מאמץ אותו עד המקסימום דבר שגורם לו להקרע ואז להבנות מחדש בצורה חזקה יותר- ועל זה ביססתי את התגובה)

אם אתה מציג את זה ככה אז יכול להיות שאתה צודק, אבל לא נראה לי כל כך שזה היה 10 ק"מ.

אם אתה מחשיב את תשישות הגוף לחלק הפיזי אז אין ספק שהיה ממש קשה...
אבל הבחור התכוון לכושר... גם אם יש לך כושר הגוף שלך לא יעמוד בתשישות.
ולכן מבחינה פיזית (בלי לכלול את התשישות של הגוף) הגיבוש לא קשה.

אחי בעצם אתה צריך להגיד שלא משנה כמה כושר יהיה לך אתה עדיין תגיע למצב של תשישות ככה שלכולם זה יהיה קשה....


אז אתה בעצם ממליץ לבחור לא להתאמן הרבה כל כך בגלל שגם ככה יהיה לו קשה...
יש בזה משהו אבל עדיין תמיד טוב להתאמן

שחר אתה סתם מדבר שטויות. אולי לא נדרשה סיבולת לב ראה גבוהה אבל היינו במצב 2 הרבה מאוד זמן.... כמה שהידיים יהיו יותר חזקות ככה יהיה יותר קל לסבול את מצב 2... דרך הגב איזה כיתות הייתם? (82 כבוד)

גם אני אהיה בגיבוש הקרוב

בדיוק באתי לשאול איך להתכונן ורוב התגובות פה די הפתיעו אותי..

חבר שלי היה בגיבוש בפסח והוא אחד שבהחלט אפשר להגיד שנמצא בכושר מצוין..
והוא אמר שהיה קשה גם מבחינה פיזית...


אז השאלה שלי היא למרות שחלק טוענים שזה קל מבחינה פיזית, חוץ מריצה בטן ומרפקים מה עוד אפשר לעשות שיכול לתרום לגיבוש הספציפי הזה..?

תודה מראש לעוזרים
ובהצלחה לכל מי שיהיה איתי שם

האמת היא שאני ממש מבין את כל מה שאתם כותבים כאן. ואני בהחלט יודע להבדיל בין חוסר כושר לבין תשישות. מה גם שחוסר כושר זה עניין יותר פיזי ותשישות זה עניין יותר מנטלי. אני לא יודע עד כמה ניתן להשוות בין הגיבוש לבין יום סיירות.. אבל ליום סיירות באמת, אבל באמת הגעתי חסר כושר לחלוטין.
אני לא אנסה להיות גבר גבר... ואני אגיד את האמת. היום סיירות היה לי קשה מבחינה פיזית, וברוב המקצים (העלויות והירידות המרובות בדיונות) הייתי בין המקומות האחרונים, אם לא אחרון.
אבל (!!) עם כמה שהיה לי קשה, ובאמת שהיה קשה, בכל שלב ממש מתתי לפרוש, אבל רציתי להראות לעצמי שאני מסוגל לסיים את היום הזה, ולדעתי לא היה למפקדים קשה לראות שאני נותן את המקסימום ושאני עומד להתעלף, אבל בכל זאת אני לא מוותר ואני נשאר עד הסוף.
אם כן, הכוונה שלכם היא שאם אני אתן בגיבוש את מה שנתתי ביום סיירות (לפי הסיפור שלי) אז יש סיכוי שאעבור אותו בהצלחה? (יש לציין כי אני מאוד מאמין ביכולות שלי וברמת ההתאמה שלי לקורס ללא קשר לרמת הכושר שלי, ואני מאמין שאני מסוגל לעמוד בו מבחינה מנטלית.)

ולמי שאינו בכושר אין סיכוי לעבור?אתה צריך הרבה רצון!

תראה אחי אני אסביר את זה בצורה בסיסית

גיבושים לא רוצים לבדוק כושר. יש להם בטיס 3 שנים להכניס אותך לכושר אם ירצו. כנל עם מטכל שייטת וכו שגם הם מסלולים מאד ארוכים.

אם אני לא טועה בכל מסלולי היחידה חוץ ממטכל סרגל המאמצים מתחיל מרמה מאד מאד נמוכה שואפת לאפס.

בטיס אתה לא צריך כושר לעבור את הגיבוש. ברור שזה יקל עליך אבל זה לא מה שיגרום להם להכניס או להוציא אותך (כנל גיבוש שייטת חובלים וכו)

אבל תחשוב על זה ככה. כשיש לך כושר. להגיע למצב שאתה "קורע" את השריר (כמו שהסברתי) (בעצם להביא אותו למקסימום) לוקח יותר זמן. ולכן יותר קל לך

(עד שלב מסויים דרך אגב. שתדע שברוב הגיבושים הארוכים אחרי 3 ימים גם ככה כולם תשושים ומאוזנים בעצם)