כמה בתים נהרסו? ארגון זכויות האדם "בצלם" מפרסם היום (ב') דו"ח, הטוען כי מספר הבתים של תושבים פלסטינים שהואשמו בפיגועים שהרס צה"ל גבוה פי שניים מהמספרים שעליהם דיווח הצבא לתקשורת.

על פי הדו"ח, מתחילת האינתיפאדה הרס צה"ל כצעד של ענישה 628 בתים, בהם התגוררו 3983 בני אדם. מספר הפלסטינים שבשל מעשיהם נהרסו הבתים הוא 333. בממוצע איבדו את ביתם 12 פלסטינים חפים מפשע על כל אדם שהשתתף או נחשד בהשתתפות בפיגועים או בהתקפות על חיילי צה"ל.

כלומר, על פי הדו"ח, כמחצית מהבתים, 295 במספר, היו בתים שמעולם לא נטען שהתגוררו בהם מבצעי פיגועים. כתוצאה מכך איבדו את ביתם 1286 איש שאפילו על פי עמדתה של ישראל לא היו אמורים להיענש, טוענים ב"בצלם".

מנתוני "בצלם" עולה כי 66% מההריסות בוצעו בגין אנשים החשודים בביצוע פיגועים, ואילו 34% בגין אנשים החשודים במעורבות בפיגועים ברמות שונות. 40% מהמעשים בגינם בוצעה ההריסה הסתיימו ללא הרוג ישראלי. עוד נטען כי בניגוד לעבר, מאז חידוש המדיניות ב-2001, נמנע צה"ל בדרך-כלל מהוצאת צו הריסה. רק ב-17 מקרים (3%) הודיע צה"ל למשפחות על כוונתו להרוס את ביתן. רוב פעולות ההריסה מתבצעות בשעות הלילה, ולדיירים ניתנות כמה דקות בלבד כדי לפנות את רכושן מהבית.

בנוסף, הרסה ישראל מעל 3,400 בתי פלסטינים בשטחים במסגרת מה שישראל מכנה "פעולות חישוף", או בטענה שהבתים נבנו ללא רשיון.

בסך הכל הרסה ישראל במהלך האינתיפאדה כ-4,100 בתים. כתוצאה מכך נותרו יותר מ-28,000 פלסטינים ללא קורת גג.


"הריסת הבתים היא פשע מלחמה"

בארגון טוענים כי מדיניות הריסת הבתים לשם ענישה מהווה הפרה חמורה של כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והיא בחזקת פשע מלחמה. מאז תחילת האינתיפאדה מסרב בג"ץ, בהתפתלויות משפטיות, להפעיל ביקורת שיפוטית בנושא, ובכך משמש חותמת גומי למדיניותה הבלתי חוקית של ישראל.

עוד טוענים "בצלם" כי מדיניותה של ישראל מפירה גם את אחד מכללי הצדק הבסיסיים ביותר, והוא האיסור על הענשת אדם בשל מעשים שביצע אדם אחר, כלומר האיסור על ענישה קולקטיבית. "איסור זה הוא חמור במיוחד כאשר קורבנות הענישה הם ילדים", אומרים "בצלם" ומוסיפים: "אמנת ז'נווה הרביעית אוסרת ענישה קולקטיבית לחלוטין וללא יוצא מן הכלל".

לטענת "בצלם", אמצעי ההריסה הוא צעד מינהלי שננקט על סמך חשדות בלבד, תוך הפרת הזכות להליך משפטי הוגן, ומאז חידוש המדיניות ב-2001, מוסיפה ישראל חטא על פשע ושוללת גם את הזכות הבסיסית של קורבנות המדיניות להציג את טיעוניהם מול הרשויות לפני ביצוע ההריסה במסגרת זכות השימוע.

ארגון "בצלם" תובע מהממשלה להפסיק לחלוטין את מדיניות הריסת הבתים לשם הריסה ולשלם פיצויים לפלסטינים שביתם נהרס כתוצאה ממדיניות זו.

טרם התקבלה תגובת דובר צה"ל לידיעה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3004651,00.html

בסעיף "התנקשויות - הוצאות להורג ללא משפט":

4 באפריל 2004

עבד אל-עזיז עלי עבד אל-חפיז א-רנתיסי, בן
57, תושב העיר עזה, הוצא להורג ללא
משפט באמצעות ירי טיל ממסוק של צה"ל,
בעיר עזה שברצועת עזה

בסעיף "אזרחים פלסטיניים שנהרגו בידי אזרחים ישראליים":

30 באוקטובר 2002

ח'אלד אבו אל-עז, תושב זיתא שבמחוז טול-
כרם, נהרג מירי אזרחים ישראלים
שהועסקו כמאבטחים, בסמוך לטול-כרם
שבגדה המערבית לאחר שפתח באש לעבר
25. עובדים בכביש
6 בנובמבר 2002

איסמאעיל עאשור בריס, בן 23, תושב ח'אן-
יונס, נהרג מירי אזרח ישראלי, רכז הביטחון
של ההתנחלות רפיח ים, בגוש קטיף
שברצועת עזה, לאחר שנכנס להתנחלות
26. וירה למוות בשני אזרחים ישראלים

בסעיף "אנשי כוחות הבטחון הפלסטיניים שנהרגו בידי אנשי כוחות הבטחון הישראליים":


21 באפריל 2004

זיאד אחמד חסן אבו חמאדה, בן 30, תושב
בית לאהיה, נהרג מירי צה"ל במהלך
פלישת צה"ל לבית לאהיה שבצפון רצועת
306. עזה. לקח חלק בלחימה

הייתי ממשיך, אבל זה די ממצה את הרעיון - למרות ש"בצלם" כבר לא מוסיפים את מפוצצים האוטובוס לרשימת הקרבנות הפלסטינים (פעם הם הוגדרו כ"כאלה שנהרגו מהתפוצצות מטען נפץ
שנשאו על גופם"...)

"באו"ם דורשים לחקור את נסיבות מותו של נער פלסטיני בן 16 בשוק בתל-אביב"...

לאור נסיון העבר, מה שמופיע כבדיחה במוסף "סוף הדרך", הופך לעיקרון הומני אצל "בצלם".

(ואגב זוהיא פרפרזה לתגובתך לביג ג'ו על 'שמחתו לאיד על התלבטות הימין לעסקת ברגותי\פולארד )

לארגוני זכויות אדם כגון "בצלם" יש חובה אדירה ותפקיד חשוב מאין כמוהו לשמירה על זכויות אדם תוך כדי שמירה על השפיות ושאיפה לנטרליות כמעט מוחלטת.מה שמדינות לרוב כושלים לעשות בנוגע לזכויות אדם ארגונים חשובים כאלו תפקידם להתריע וליידע הציבור הרחב על כך בכל הקשור להפרה בוטה בזכויות אדם.לא אתה ולא אני ,או מדינת ישראל לצורך העניין,בורכנו בכישרון שלא לעשות טעויות.

כשאירגון חשוב כמו בצלם עושה מעצמו צחוק טועה ומטעה בקשר לטרוריסטים אני רואה בזה דבר מאוד עצוב מאחר וכשבאמת יזעקו ארגונים כאלו על פשע אמיתי אף אחד לא ישמע אותם.לא עכשיו נגד הפלשתינאים ולא בעתיד (יתכן נגדנו).

מאוד עצוב שארגוני זכויות אדם הם נושא כה מלהיב לכניס בו הלצה נקמנית.

לקרבנות הטרור הוא דואג הרבה פחות מאשר למבצעיו - והדוגמאות שהבאתי מלמדות על כך. לדעתך
רנטיסי הוא קרבן מסכן???
אני שמח לאידו של "בצלם" כי "בצלם" תומך באוייבי הקמים להשמידני. אני מאחל לארגון פשיטת רגל
כלכלית, שכן מוסרית הוא פשט רגל כבר מזמן (כפי שמראה אתרו).

ההבדלים בין השמחה לאידו של הארגון הזה לבין השמחה לאידו של פולארד, הם שניים והם בסיסיים:
1. הארגון הזה פועל נגדנו, ופולארד פעל לטובתנו.
2. חורבנו של פולארד הוא אישי וטוטאלי, וחורבן לארגון הזה, לא יפגע (וטוב שכך) באיש מעובדיו הלא
ישרים ונטולי המוסר.

אני מדבר איתך על התפקיד החשוב של ארגוני זכויות אדם ואתה בורח לי לעובדות כאלה ואחרות ומצדיק את מה שאמרת רק בזכות זה ששמת על השולחן 2 עובדות על בצלם.
חמור מאוד שבצלם הפך לאירגון כזה,זה מה שאני מנסה לומר לך.חמור מאוד שהתפקיד האמיתי של ארגוני זכויות אדם אירגון בצלם זנח מזמן,ועוד יותר חמור שהוא מציג עצמו כארגון זכויות אדם.

חורבנו של פולארד לא יותר אישי מחורבן קורבנות אחרים שאותם ארגונים שאני מדבר עליהם היו צריכים למנוע.

אני לא התייחסתי לארגוני זכויות אדם, שכן לא הן הנושא - אלא ארגון תומך טרור, שמתחזה לארגון
זכויות אדם...
ארגוני זכויות אדם הם חשובים מאוד, כשהם מבצעים תפקידם (יום יבוא וגם בישראל אולי יקום ארגון
שכזה...).

חורבנו של פולארד אכן אינו שונה מחורבן אישי של אדם אחר - וגם חורבן של אדם אחר שלא רצה
ברעתנו, אינו מצדיק שמחה לאיד...

כמו שכנופיית גנבי רכב הם חברה להסעות.

כשתראה את מפות גדר ההפרדה המופצות ע"י "בצלם" , "גוש שלום" ושאר ליצנים ותבחין כיצד הם מסמנים את בית שמש כהתנחלות וכיצד מסומן בהן כאילו וסופחה ע"י הגדר באקה אל שארקיה לתחומי ישראל וכיצד מסומנת גדר במקום בהן לא הוקמה בכלל אזי תראה שניתן למצות את הרעיון אפילו יותר

http://www.gush-shalom.org/thewall/hebrew.html

http://www.stopthewall.org/downloads/maps/PosterMapMarch21Updated.pdf

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.