שלום אני חדש פה והאיתי רוצה להתחיל לילמוד אומנות לחימה, אני לא מבין בזה כלום אז אני צריך עזרה מכם. טוב אני בן 14 ואני רוצה להשיג זריזות גמישות(אני גמיש פחות או יותר כמו קרש) כושר ויכולת להגיב מהר רוחניות לא תפריע לי לא מענין אותי רק לפרק אנשים. יש לי ליד הבית טאק וואן דו (רק שהם לא עובדים בחופש) אז אם יש לכם מקום טוב מורה טוב באזור ת"א או מידע על טאק וואן דו זה היה מצוין!!!!
תודה מראש!

אוקיי אז ככה יש המון המון סוגי אומניות לחימה אני אביא כמה נחמדים ג'וג'יטסו זה נחמד אייקידו זה טוב לזריזוז זה שימוש הכוח של היריב שלך נגדו איגרוף תילאנדי זה מציון זה בול הדבר בשבילך רק זה הרבה לקבל מכות שם הרבה פציעות זה בעיקרון זה הדברים היפים ביותר

בחירת אומנות לחימה..
הרבה אנשים שואלים את השאלה הזו, אין תשובה
כמובן, זו החלטה שלכם, אבל כן אפשר לתת לכם דרך.
אומנות לחימה דורשת מחויבות יותר מאשר תחביב כמו דמקה
או כדורגל. אומנות לחימה תשפיע על מהלך חייך.
אומני לחימה בד"כ מפתחים עירנות גבוהה,איזון,קורדינציה.
אלו משמשים אותם גם מחוץ לדוג'ו.
אבל איזו אומנות לחימה לבחור זו שאלה מאוד אישית.
פיתוח ריכוז מחשבתי ושלווה פנימית גם הם חלק מעולמו של אומן הלחימה.

איזו אומנות עלי לבחור?
סיפו גלן דוייל מסיפרו "דרך אומן הלחימה" מקדיש פרק שלם לדילמה הזו.
דוייל נותן כמה דוגמאות לדילמה זו למשל:
טאי צ'י אפשר ללמוד גם עד לזקנה טובה וסייף מפתח רפלקסים חדים ביותר אבל האם הם יהיו יעילים בגרירת אנשים שיכורים מהבר?
זאת אומרת שאומנות הלחימה הטובה ביותר לך היא לפי מה שתרצה לעשות איתה. במישור הפיזי, הנפשי והפילוסופי.

דוגמאות:
האם אתה מחפש לתת אגרופים ובעיטות? אולי קארטה,
טאיי קוואן דו או קונג פו יתאימו לך.
האם אתה מעדיף יותר בעיטות(טאי קוואן דו) מאגרופים(איגרוף).

האם אתה מרגיש בנוח כתלמידים אחרים באים במגע פיזי איתך?
באומניות מסוימות אין מגע בכלל למשל קאיודו.
באחרות אתה תבלה את רוב זמנך במגע אם שוטף כמו גיו גיטסו ברזילאי.

כמה נזק אתה מוכן לקבל או לתת?
חלק מאומנויות הלחימה ידועות ברמת הנזק שהם יכולות להביא על וגם הנזק שיכול להגרם לך, כמו מוי טאי. ובאחרים היריב מנצח את עצמו, אקידו.

מה אתה מרגיש שהכי נוח לך למבנה הגוף?
כוח?,גמישות?
אומנם שניי אלה מתפתחים כשאתה מתאמן אתה יכול למצוא את
עצמך נימשך בטבעיות לאחד מהאזורים בגלל שזה מתאים ל"גוף שלך".
למשל בחור גדול וחזק יכול לאהוב את שיטות ההאבקות השונות לעומת
בחור גבוהה ורזה בעל גמישות רגליים שיכול למצוא עצמו בטאיי קוואן דו.

מה הם המטרות הפילוסופיות והנפשיות שלך?
חלק מאומני הלחימה בתמקדים בחלקים אלו כמעט כמו דת-
אקידו,קיודו,איידו.
וחלקם הם פרקטיים לחלוטין כמו "קרב מגע" ולחימה ללא חוקים.

לאחר שעשית חשבון נפש אם עצמך, מצא כמה בתי ספר באזורך
כנס לכמה שעורים, הרוב מאלו יתנו לך להיסתכל או להשתתף באחד
או שני שעורים חינם.
בדוק מה מתאים לך וכך תוכל להגיע להחלטה נבונה.

ברוך הבא לתקופת חיים של בריאות, אנרגיה והרבה כיף,
עולם אומנויות הלחימה.

"ומשהו אחר שאני למדתי הוא שמה שלא תבחר .....תעבוד על הגמישות שלך כשאתה צעיר
כי כשתהיה מבוגר אתה תכעס על עצמך שלא השקעת בגיל 14 יום יום עד שעשית שפגט!!!
תאמין לי שגמישות בגיל מבוגר זה קשה ....אז לא להתעצל ולעבוד!!!"

המממ....מעניין...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אתה יודע אולי אם יש לטאק וואן דו תורה או פילוסופיה??? בלי שום קשר אתה מכיר מקום או מורה טוב (לא משנה לאיזה אומנות) באזור ת"א???

כול הכבוד על השקעה תודה

טאיקוונדו או טאי-קוון-דו (פירוש: דרך החיים של הבעיטה והאגרוף) היא אומנות לחימה קוריאנית שמתבססת בעיקר על כוח שנוצר כתוצאה מהתנופה, ממסת הגוף ומתנועת האגן ושמה דגש פחוּת על כוח ישיר.


סוגי טאיקוונדו

יש שני אירגונים של טאיקוונדו. האירגון הראשון הוא: (WTF (World Tae-kwon-do Foundation שהוא גם ענף ספורט רשמי באולימפידה, השני: (ITF (International Tae-kwon-do Foundation.


חלקי הטאיקוונדו

• פוּמסה או טולים (באמנויות לחימה אחרות קאטות) פומסה היא סדרה של מכות ותנועות מול יריב דמיוני אשר מטרתה לתרגל נשימה, ריכוז ובעיקר הגנות והתקפות במגוון מצבים דמיוניים. ברמות גבוהות יחסית מבודדים חלקים מהפומסה ומתרגלים אותם מול יריב אמיתי. בפומסה יש ביטוי לפן בפילוסופית הלחימה של הטאיקוונדו אשר אומרת שלעולם לא יסתים מהלך בהגנה. יש 24 פומסה שונים.
• "הושינסול" (בעברית הגנה עצמית). בחלק זה מלמדים להתגונן מפני תקיפות של סכין, אגרוף, מקל, ולעיתים אף אקדח מטווח קרוב.
• החלק השלישי הוא קרבות שבו לומדים איך להילחם: לפי wtf בסגנון חצי מגע לילדים ומגע מלא מגיל 12 ומעלה, לפי itf בסגנון באוייר (בלי מגע) ומעל גיל 12 חצי מגע.

קרבות ושיטת הניקוד

החוקים האולימפיים של הWTF המנצח בקרבות נקבע על בסיס ניקוד המוענק למשתתפים בזמן נתון. בתחרות רישמית מתחרים שלושה סיבובים 3 דקות כל אחד.

שיטת מתן הניקוד:

• בעיטה לבטן - נקודה,
• בעיטה לראש (אסור מאחורי הראש) - שתי נקודות,
• בעיטה לראש המהממת את היריב - שלוש נקודות,
• בעיטה לבטן המהממת את היריב - שתי נקודות,

מכות לראש עם היד אסורות

על יציאה מהזירה, מכה מתחת לחגורה, פסביות ונגיעה בריצפה אם איבר גוף מעל גובה הברך יורדת חצי נקודה לאחר שלוש הורדות מפסיד המתחרה אוטומטית.

בקרבות יש בין ארבעה לחמישה שופטים: שנים עד שלושה שופטים צדדים הנמצאים מחוץ לזירה - הם רושמים את הנקודות או מסמנים אותן בעזרת לחצן אלקטרוני בשיטה האלקטרונית צריכים שנים משלושת השופטים ללחוץ על הלחצן כמעט בו זמנית כדי שתסומן נקודה. השופט שבזירה מסתכל לראות אם הכל חוקי - במקרה וצריך להוריד חצי נקודה או להזהיר השופט עוצר את הקרב ומסמן למתחרים אזהרה או הורדת ניקוד בסמכותו של השופט המרכזי גם להחליט במקרה של נוקאואט, נוקדאון, ובעיטות מהממות. יש שופט שולחן שהוא בסוף כל קרב מקבל את הפתקים, מחשב את הנקודות, ומניף דגל כחול או אדום לפי הצבע של המתחרה שניצח או מודיע לשופט המרכזי המניף את ידו של המנצח.

נוקאואט מתרחש כאשר יריב לא יכול להמשיך את הקרב. נוקדאון מתרחש כאשר המתחרה מקבל מכה אשר מהממת אותו ולפי החלטת השופט המרכזי אינו כשיר להמשיך להתחרות.

סדר החגורות בטאיקוונדו

חגורות

סדר החגורות הוא : לבן, לבן ופס (או יותר מעל שלוש פסים נחשב לא טוב), צהוב ,צהוב ופס (כנ"ל), ירוק, ירוק ופס (כנ"ל), כחול, כחול ופס, אדום, אדום ופס, שחור. מכאן, יש דנים לדוגמה חגורה שחורה דן1 וכד' עד דן 9 את הסימון של הדן נהוג לעשות באופנים שונים - לכתוב בקוראנית לעתים גם באנגלית או לסמן בפסים לבנים או לא לסמן בכלל (פחות מקובל מאחר ויש חשיבות בהתאמה בין גובה הדן וכיצד יש לפנות אל בעל החגורה השחורה) דן 1-4 נקרא סאבונים ודן 5-9 נקרא קוונגג'ונים שמשמעו מאסטר. במקביל לחגורות יש דרגה הנקראת קיופ, הקיופ מתחיל מ10 ונגמר ב1. אחרי קיופ 1 מגיעה חגורה שחורה(בחגורה שחורה כבר אין קיופ). הקיופ הוא דרגה נפרדת מהגורות אף על פי שהוא מדרג את אותו הדבר.

על מנת לעבור חגורה יש לדעת (ברמה וכמות גדלה) את כל הגורמים הנ"ל בנוסף לחגורה שחורה ולכל אחד מהדנים צריך גם לשבור קרשים וזאת על מנת להדגים דיוק, ריכוז, כח וטכניקה נכונה.

בהצלחה בכל אשר תבחר.

מתוך ווקיפדיה

צבע החגורות תלוי במועדון ובמדריך, יש כאלה עם 4 צבעים עד לשחורה יש עם מה שכתבת אבל סה"כ אי אפשר להגיד בוודאות על כל מועדוני הטאקוונדו.
בקשר לקרבות ה-WTF אלה קרבות של "ספורט" הטאקוונדו כמו שנאמר/נכתב כבר קרבות כאלה נמצאים באולימפיאדה. קרבות יותר "מציאותיים" ופחות ספורטיביים מתורגלים במועדונים מסוימים ובמועדונים אחרים בכלל לא, אני מדבר על אגרופים לראש בעיטות לברכיים וכו' שוב תלוי במועדון ובמאמן.
פומסאים- 24 זה מספר גדול מאוד ונראה לי קצת מוגזם זה נראה אפילו קצת מנופח. אני אישית מכיר 8 עד לחגורה שחורה (יש כאלה שמוסיפים עוד 2 פומסא למתחילים אבל לא הכרחי) ו-8 פומסא לחגורה שחורה ומעלה שאני יודע שהם משותפים לכל עושי הטאקוונדו למיניהם כי הם יותר "עתיקים".
החלק על ההושינסול נכון וצריך אותו למבחנים לחגורה שחורה.
בכלל לא טוב להכליל כשאומרים באומנות הלחימה X עושים Y כי לכל מועדון ומאמן סגנון אימונים משלו וכיוון אישי משלו כמו גם בטאקוונדו. המאמן שלי אישית נמשך יותר לרקע של האומנות לחימה מאשר לספורט (כן כמו שבטח ניחשתם גם אני בטאקוונדו, מה לעשות אף אחד לא מושלם...) ובגלל זה לאימונים שלו יש יותר דגש על הקטע הפרקטי בטאקוונדו, למרות שהוא גם מאמן הרבה על טאקוונדו תחרותי.
עוד דבר שאני רוצה להבהיר- הטאקוונדו שאתם רואים ותראו בטלוויזיה (אולימפיאדה,מכביה וכאלה) בתחרויות ספורט הוא לא הטאקוונדו של האומנות לחימה הוא הספורט שיצא מאומנות הלחימה למרות שלפעמים גם אנשי טאקוונדו עצמם מבלבלים בין השנים.
בלי קשר רוב מועדוני הטאקוונדו בארץ ילמדו אותך גם טאקוונדו תחרותי.
נ.ב
לכל המתעניינים אני אוסיף את עצמי לרשימת ה"ספר על עצמך" בפורום.

איפה היית לפני חודשיים כשהייתי זקוק בדחיפות למידע על תחרויות טאקוונדו איפה

מקווים שתהנה ותשאר לתרום מהידע שלך.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רק אמת יש שני אירגונים של טאיקוונדו. האירגון הראשון הוא: (WTF (World Tae-kwon-do Foundation שהוא גם ענף ספורט רשמי באולימפידה, השני: (ITF (International Tae-kwon-do Foundation.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.