אני ינסה
טוב כתבתי לך תגובה יפה אבל היא נמחקה לי, אז אני יעשה את זה יותר קצר עכשיו.
מגיעים לטייסת, מתחגרים לציוד, ומחכים למטוס.
אפשר לראות אותו מגיע מרחוק, או יותר נכון לשמוע אותו. הוא מגיע בנסיעה עד למרחק של 20 מטר ממך ונעצר. הוא פותח את הרמפה מאחורה. כולם עומדים ובצורת תולעת , כאשר השני הולך אחרי הראשון, באים מאחורי המטוס, עולים על הרמפה ונכנסים למטוס. הראשון שנכנס למטוס נכנס עד הסוף ולכן הוא יקפוץ בעצם אחרון.
המטוס סוגר רמפה וממריא, בפנים כולם צפופים אחד ליד השני, בקושי יש מקום לציוד של כל אחד. האוויר בפנים חם, ובשביל לדבר צריך לצעוק ממש חזק, לא שומעים כלום. הטיסה לוקחת בערך 20 דקות, שבזמן הזה המדריכים דורכים עליכם (אין מקום לעבור) וקושרים את המצנח שלכם לכבל שנמצא למעלה. כמה סיבובים, עליות וירידות של המטוס, ופתאום נפתחות הדלתות. קור מקפיא נכנס פנימה (תחשבו חורף, וגם האוויר למעלה יותר קר), אתה מתחיל לרעוד רעידות קלות רק מהקור. נוסף לרעש של המטוס עכשיו התווסף גם הרעש של הרוח מהדלת. אפשר לראות דרך הדלת את הנוף,הבתים קטנים והחולות. המדריכים זורקים משהו שנקרא "גולם" והוא אומר להם אם אפשר לצנוח בתנאים שיש עכשיו באוויר. המטוס ממשיך לטוס עוד כמה דקות עם דלתות פתוחות...
ואז פתאום בלי הודעה מוקדמת, נדלק האור האדום. זה הסימן שצריך לעמוד. שואבים את כל הכוחות בעולם בשביל לנסות לעמוד. הכל מאוד כבד, אתה מרגיש שעוד שניה נקרע לך הגב. כולם עומדים כשהראשון נמצא בדלת וכולם אחריו בטור. הראשון נמצא בדלת, הידיים שלו מחזיקות את הדפנות. הוא רואה את כל מה שבחוץ. 10 סנטימטר מהרגל שלו אין כלום, רק אוויר. ככה הוא עומד כמה דקות.
פתאום נדלק האור הירוק. המדריך נותן לראשון צ'פחה בכתף והוא קופץ. הכבל שהמצנחים קשורים אליו מתחיל לרוץ למעלה למטה במהירות כאילו מישהו מנער אותו. הכל קורה תוך שניות. צריך להספיק להצניח את כולם בשטח קטן ושיהיה מספיק קרוב לנקודה. עוד כמה אנשים כבר יצאו. כולם צמודים אחד לשני ובכל זאת צריך לצמצם מיד אחרי שמישהו קפץ. לא חושבים על כלום. בעצם אין זמן. עוד 4 מטר ואני מול הדלת, עוד 2 שניות ואני קופץ.
אני ממש ליד הדלת, זה שלפני מתקרב לדלת, מקרב את הרגליים, שם ידיים על הדפנות... וקופץ. מכירים תקטעים האלה שאתם לא רוצים אבל חייבים לעשות משהו? זה אחד מהם. אין זמן לחשוב. עוד 13 איש נמצאים מאחורי, לא נחמד לעקב את כל הצניחה. אני מתקדם את המטר הזה שנשאר פנוי ופונה ימינה לכיוון הדלת. שם ידיים בדפנות בדלת, מושך עם הידיים ודוחף עם הרגליים ו.. קופץ!
אני מרגיש את כולי מסתחרר. אני פותח עיניים ורואה אותי באמצע השמיים, מתהפך ועושה סיבובים, כאילו מישהו פשוט זרק אותי. כולי מתהפך, הרגליים למעלה, הראש למטה, כאילו אני באמצע מערבולת. אני רואה את העולם הפוך. 3 שניות של נפילה חופשית, כמו אבן. פתאום אתה מרגיש מתיחה קלה ונעימה, אתה מתיישר, רגליים למטה ראש למעלה והופ, שומע צליל של יריעה נפרסת.
מבט ללמעלה מראה שהמצנח נפרס.
רגע מדהים, רק אתה ואלוהים. אתה באמצע השמיים, ופתאום שקט מאוד. אין שום רעש. לא מטוס, לא דיבורים, לא רוח, שום דבר. שקט נהדר. מעיף מבט לכיוון של המטוס, אבל הוא כבר רחוק (כלכך מהר לא יאומן, כולה 3-5 שניות עברו), משאיר אחריו שובל של צנחנים. ברקע שומעים את הצעקות של החברים( כן אפשר לדבר באוויר - ענק!). צוחק ומחזיר צעקה.
50 שניות של צניחה, זה מה יש. מזהה לאן אני מרחף, איפה אני הולך לנחות. האדמה מתקרבת לאט לאט. רק כשמתקרבים לאדמה אתה מבין באיזה מהירות אתה בא. מכין את עצמי לנחיתה רגליים צמודות...ובום! חבטה רצינית, עושה גילגול, וזהו נעצרתי. אני בקרקע. מחכה שהמצנח ירד לאט לאט כדי שלא יגרור אותי עם הרוח, בינתיים ממשיכים להצניח המטוסים האחרים את החברים, שנוחתים לידי אחד אחרי השני .
מתנתק מהציוד, מקפל והולך לספר לחבר'ה...
המצנח אחרי הנחיתה
https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...07/58024712.jpg
המצנח פרוס מעלי בזמן הצניחה
https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...07/94238933.jpg
אחרי הנחיתה, ממשיכים להצניח
https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...07/42285966.jpg
נערך לאחרונה ע"י Stiletto בתאריך 07-07-2005 בשעה 18:16.
|