יהודי חרדי נפטר ומגיע לגן עדן.

ה' מברך אותו ושואל "מוישה, אתה רעב?"

"כן, בהחלט" עונה מוישה.

אז אלוהים חוזר עם קופסת טונה וחתיכת לחם שחור והם אוכלים יחדיו.

בינתיים, הם מביטים למטה בתושבי הגיהינום שנהנים מסטייקים עסיסיים, לובסטרים נוטפי חמאה, שלווים אפויים, עוגות ויין.

מושיה סקרן - אך ממשיך לאכול בשקט.

למחרת, אלוהים מזמין שוב את מוישה לאכול עימו.

ושוב - הארוחה מורכבת מטונה ולחם.

ושוב - תושבי גיהינום נהנים מקוויאר, כבש, שוקולד וממתקים ושמפניה.

ועדיין - מוישה נותר שקט.

ביום למחרת, שוב - מגיעה שעת הסעודה - ואלוהים מביא בשלישית את הטונה והלחם.

מוישה - אינו יכול לשתוק יותר - ופונה לאלוהים בהססנות: אלוהים, אני אסיר על כך שראית אותי זכאי להיכנס לשערי גן העדן עימך - פרס על היותי יהודי צדיק- אבל למה כאן בגן עדן כל מה שאוכלים הינו לחם וטונה בעוד תושבי הגיהינום חוגגים בארוחות שחיתות כמו מלכים? איני מבין זאת כלל!"

אלוהים נאנח : "אהיה כנה איתך - בשביל שני אנשים לא כדאי לבשל"...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.