חברת קמור רכב בע"מ, יבואנית מכוניות ב.מ.וו בישראל, ידעה כי היא מוכרת רכב לאדם הקשור לעולם הפשע, מבלי שקיבלה את מלוא התמורה ומבלי ששיעבדה את המכונית לטובתה. לדברי מנהל הסוכנות בישראל רוני וייס, המכונית נמסרה לידי העבריין על סמך "מלת כבוד", ועל סמך המלצה של אחד מבני משפחת אביטל מנתניה. ממצאים אלה נכללים בהחלטה שניתנה לפני כמה ימים על ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ג'ורג' קרא, שקבע כי יש לחלט את הכסף שהתקבל ממכירת המכונית לטובת המדינה.
המדינה פנתה לבית המשפט וביקשה לחלט את הרכב מכוח סעיף בפקודת הסמים שנועד לייעל את המלחמה בנגע הסמים. לבקשה זו התנגדה חברת קמור. בנומבר 2001 מכרה קמור את הרכב למאור סמדג'ה ואשתו, שרית, בסכום של 250 אלף שקל. על פי ההסכם שילמו בני הזוג, במעמד הרכישה, 124 אלף שקל. את יתרת מחירו של הרכב, על סך 125 אלף שקל, התחייבו בני הזוג לשלם לקמור תוך עד 14 ימים. עשרה ימים אחרי הרכישה נעצר מאור סמדג'ה על ידי המשטרה. בפברואר 2003 הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של סחר בסמים ודינו נגזר.
השופט קרא קבע, כי חברת קמור לא עשתה דבר כדי לשמור בידיה מידה כלשהי של ביטחון-בטוחה, ובכך ויתרה על זכויותיה הקנייניות ברכב לטובת בעליו והכל מתוך אמונה ועל סמך "מלת כבוד", ללא צורך ברישום שיעבוד על הרכב. השופט קבע, כי המדובר בעיסקת אשראי "תוך נטילת סיכון עיסקי מחושב ובחריגה מדפוסי ההתנהגות העיסקיים המקובלים". עוד קבע, כי עיסקה זאת אינה אופיינית לעיסקות דומות בשוק הרכב ככלל וגם אינה מאפיינת את התנהלותה של החברה, בדרך כלל, במהלך עסקיה הרגיל.
בעדותו הסביר וייס כיצד נתן אשראי ותנאים כה מפליגים לבני הזוג סמדג'ה שאותם לא הכיר לפני כן.
"בעסקים לוקחים לפעמים סיכונים. גם עושים שגיאות. על סמך זה שיש דבר בעולם הזה של 'האנשים האלה' שאתה מכבד אותו 'בעולם שלהם'. בדרך כלל הם משלמים את הכסף".
השופט קבע עוד, כי מעדותו של וייס עולה בבירור כי החברה ידעה שסמדג'ה "שייך לעולם הפשע ומתעסק בפלילים", לשון השופט. כשנשאל וייס על ידי נציג הפרקליטות, עו"ד יוסי קורצברג, מי אלה שהמליצו על סמדג'ה, השיב וייס כי את הממליצים הוא מכיר באופן אישי: "משפחת אביטל מנתניה, לדוגמה. או-קיי. הם רכשו אצלנו עשרה או 12 כלי רכב. אמרו שהוא בסדר". התוצאה של החלטת השופט: התמורה ממכירת הרכב תחולט לטובת המדינה.

(וואלה)