הלכתי לראות את הסרט בשבת, ורק עכשיו נזכרתי לכתוב עליו ביקורת.
אבל הזיכרון שלי עוד טוב, ואני זוכר שהסרט היה רע.
ממש לא נהנתי רוב הזמן, הסרט לא ברור ואיטי מאוד.
עדיין לא הבנתי מי הייתה אמורה להיות נטלי פורטמן או היאם עבאס
ומה עושה אקי אבני במשך כמה דקות בסרט.
אם לא הייתי קורא את התקציר של הסרט בעיתונים, לא הייתי יודע כלום ובטח שלא הייתי מבין כלום מהסרט.
הסרט נפתח בשיר "חד גדיא" שנדמה לי ששרה אותו חווה אלברשטיין, ובזום חזק על הפנים של נטלי פורטמן כשהיא בוכה.
אחרי השיעמום הטוטאלי הזה מתחיל הסרט ,שרוב הזמן מתרחש במכונית.
במהלך הנסיעה במרחבי ירדן, מראים כל מיני פלאשבקים על רקע הנופים הלא יפים במיוחד של ירדן ואי אפשר להבין כלום ממה שיש לנגד עינך.
בסוף הסרט (שגם היה די קצר, משהו כמו שעה וחצי שזה קצר לסרט שהוא לא סרט ילדים) פתאום לוקחת נטלי פורטמן חבילה לא מוסברת ורצה לתוך ישראל ,אולי מנסה להחדיר חומר נפץ לישראל ולעשות פיגוע, אבל מי מבין...
וברקע כותרות הסיום מתווכחות חנה לאסלאו (פינת האור היחידה של הסרט הזה) והיאם עבאס על סכום כסף שהשניה חייבת לה.
בקיצור סרט לא מובן ולא מהנה (חוץ מהקטע האחרון ועוד מעט קטעים מצחיקים של חנה לסלאו) שממש לא שווה 35 (!) שקל.
לא פלא שהאולם היה ריק כמעט לגמרי (משהו כמו 6 אנשים באולם).