 |
11-07-2005, 13:24
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,216
|
|
|
פרשתי מגיבוש חובלים :)
חחחח אחת הכותרות היותר מצחיקות שיצא לי לרשום, ועד הוספתי סמיילי (!!) רחמנא ליצלן, אבל מן הסתם יש לי את הסיבות שלי.
נתחיל מהסוף, פרשתי אתמול במהלך המסע 8, שד"א זה אחד הדברים היותר מפגרים שעשיתי בחיים שלי, פשוט להקיף שטח מסויים בקוטר של בערך 800 מטר 12-15 סיבובים, לא יודע בדיוק כמה כל מחלקה עשתה. למה פרשתי?כי הבנתי שחובלים זה לא בשבילי, והאסימון נפל לי במהלך המסע, וכידוע אי אפשר בדברים כאלה להמשיך הלאה כשהראש לא החלטי ולא דבק במטרה.
ברור שזאת הפתעה עצומה, לא רק בשבילי אלא גם לכל מי שמכיר אותי, אבל בכל זאת יש לי כמה סייגים לומר:
קל מאוד לדבר מהבית ולהתאמן בבית בסבבה שלכם או אפילו בקבוצת כושר קרבי, אבל כשזה מגיע לדבר האמיתי, קרי גיבוש, המציאות שונה לחלוטין. מבחינת תיזוזים דווקא אהבתי בצורה מזוכיסטית את הקטע הזה, וגם האימון עם המד"ס הנאצי לא שבר אותי בכלל אלא להפך אפילו העלה לי את המוטיביציה. אבל, וזה בעצם האבל הגדול, שעוד מיום שישי כשחזרתי מהגדנ"ע, כבר היו לי ספקות לגבי חובלים, ולא מבחינת קושי אלא מבחינת עניין וניצול הזמן בצבא. ניסיתי לעבוד על עצמי במהלך השישבת, וזה החזיק מעמד כנראה עד המסע בערב, ואז נשברתי, אמרתי שזה לא שווה לי להמשיך כיוון שאני לא בלב שלם עם זה, ולכן פרשתי. חשוב מאוד לציין שזאת הייתה הפתעה גמורה למחלקה שלי, שהיו שפיצים אחד אחד, הם אהבו אותי ואני אותם, עזרנו אחד לשני, ובטח שהם עזרו לי וניסו להניא אותי מלפרוש.
ושוב אני אומר, כשיושבים מול המחשב והכל נוח אז קל מאוד לדבר, אבל כשזה מגיע למציאות ונוחת לך ישר על הפנים, אז דבר ראשון שצריך לעשות זה לעשות חושבים טוב טוב אם כדאי להמשיך. אם התשובה חיובית אז גם התיזוז הכי נוראי, המסע הכי ארוך, והמד"ס הכי מטורף לא יעצרו אתכם. לי פשוט עבר הרעל מחובלים ולכן לא ראיתי טעם להמשיך.
מה שכן, אני לא מאוכזב כלל וכלל, ואני יכול לומר בבטחון מלא, שהנור שיצא מפה ביום שני של שבוע שעבר, והנור שחזר לכאן היום, הם שני דברים שונים לגמרי. במהלך כל השבוע הזה למדתי כל כך הרבה דברים, על עצמי, הצבא, והחיים בכלל, שמבחינתי רק העובדה הזאת שווה את כל מה שהיה. על עצמי למדתי שאני כן יכול להסתדר מבחינה חברתית עם אנשים, שבמצבים קשים אני כן יכול להתמודד ולעזור לחבר'ה שלי (בלי קשר לעובדה שפרשתי, כי שוב, זה פשוט לא עניין אותי), ובאופן כללי הבטחון העצמי עלה לי. מבחינת הצבא, הבנתי (ובלי להעליב ולפגוע כמובן באף אחד, אלה רק רשמים שלי מהמערכת) שיחידות ההתנדבות בפרט, והצבא בכלל, זאת מערכת מאוד מאוד קשה, ופעמים רבות גם מפגרת לחלוטין, עד שלפעמים עולה השאלה אם כדאי להמשיך בכלל, ומה זה נותן בתכלס, לך עצמך, ותעזבו אותי משטויות של פטריוטיות והגנת המולדת, זה לא חסר לי וגם אף פעם לא יהיה חסר, כשנמצאים בתוך המערכת הדברים נראים אחרת לגמרי.
אז יהיו את האלה שיאמרו "פחח הוא פרש ביום הראשון מה הוא שווה בכלל" ועד כהנה וכהנה שטויות, רוב הסיכויים שאלה חבר'ה שלא ראו גיבושים ורק שמעו עליהם או קראו מאמרים באינטרנט (כיף גדול גדול, אנשים סובלים בשבילך), ואם הם כן עברו, והם עדיין בגישה כזאת, אז הבעיה אצלם ולא אצלי זה בטוח.
אז מאמר על כל הגיבוש אני כבר לא אביא, אבל כמה עצות אני מניח שאני יכול לתת: דבר ראשון הכי חשוב זה לבוא בראש שקט והחלטי של "אני עובר את הגיבוש הזה כי אני רוצה להיות חובל!", בלי זה, חבל לכם על הזמן כי יהיה קשה מאוד. תביאו הרבה הרבה דברים לשיפצורים. הציוד שנותנים לכם מחורבן ולא נוח (חח אני מניח שזה בחלקו בכוונה, כדי להקשות), ולכן תביאו לגיבוש איזולירבנד, חבלי שיפצור, אזיקונים וכיו"ב. לי לדוגמא, רזה שכמותי, החגור מימיות כל שנייה נפל והייתי צריך להצר אותו, דבר שהוא בלתי אפשרי בחגור שהיה לי, אז אילתרתי עם אזיקון הצרה ע"י קיפול של שטח מסויים ויצירת לשון כזאת (קשה להסביר, כשתראו את החגור תבינו כבר). תשתו, בכמויות, גם כשלא אומרים לכם. חם בצורה מדהימה ומזיעים בצורה עוד יותר מדהימה. והכי חשוב, אל תתייאשו אף פעם כי בסופו של דבר הכל עובר, ואם רוצים משו אז גם משיגים אותו.
זהו חברים שלי, אני נראה לוקח קצת פסק זמן מכל מיני מחשבות מטופשות על הצבא, כעקרון אני בכלל לא בגישה של זריקת זין ויאללה תעשו ממני ג'ובניק, אלא להפך, עכשיו הבנתי את הקשיים של החיילים הקרביים ואני מאמין שאני אלמד איך להתמודד איתם עד הגיוס. בנוסף גם הבנתי שכנראה אין לי את היכולות המנטליות של להיות ביחידות מובחרות (והדעה גם על היחידות האלה השתנתה לגמרי במהלך השבוע), אבל הצבא גדול, ומבחינתי לאן שיזרקו אותי אני אנסה לעשות את המיטב. מבחינות רבות, אפילו שפרשתי כבר בסוף היום הראשון, הגיבוש חישל אותי, ומי שלא עשה לא יכול להבין את זה.
תגובות, קללות, ירידות, וכו' יתקבלו בברכה בתוך האשכול, ומי שרוצה לדבר איתי באייסי או במסנג'ר מוזמן בהחלט.
בהצלחה לכולם, בכל אשר תעשו! |
|
ראשי
צ'אט
)
).
מצב כלאיים
