17-07-2005, 15:57
|
לשעבר מנהל פורום אומנויות לחימה | פורום גן חיות בלעז'
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 615
|
|
אני לא ספיידרמן אם זאת השאלה (אשכול קורע מצחוק ד"א)
ל SVS1, karate kid(ויתר החברה) - לא מתאמן 100 שנה אלא רק 21 ומגיל 4.5 (אולי טיפה לפני) , הסיפור שלי הולך ככה (5+21 = 26 למי ששאל את עצמו) :
התחלתי בסמבו וג'ודו באותו מועדון (מתנ"ס פרדס כץ) תחת לימודו של רמז ממטיסלוב (היכן שאריק זאבי התאמן בעבר) והגעתי לחגורה צהובה.
אח"כ המשפחה שלי נרשמה לספורטן בפ"ת ועברתי לחוג דניס הישרדות שהיה שם תחת לימודו של שמואל רביב הורדתי לאחר כבוד לחגורה לבנה והגעתי שם עד לחגורה כתומה וחמש פסים.
אחרי כך וכך שנים (לא זוכר בדיוק כמה - אני אבדוק בהז') הראו למאמן את הדרך החוצה מסיבות אלו ואחרות (השמועות אמרו שהיו הורים שהתלוננו על אלימות, אבל נראה לי שזה בולשיט).
הגיע מאמן חדש שקראו לו סם (לא יודע את שם המשפחה) ואימן קוקנדו - החזיר את כל המועדון לחגורות לבנות והתאמנתי שם עד שהגעתי לחגורה צהובה.
כשהייתי באמצע כיתה ו' לאחר שנה אצל סם הוא עבר לאמן רק את קבוצת הבוגרים (נמאס להורים שכל הזמן מראים לילדים שלהם את החגורה הלבנה מחדש, ואז הגיע אבי נרדיה לאמן גוג'ו ריו I.O.G.K.F לאחר חודש הוא בחן אותנו (בחינת ידע + השאלה לאילו דרגות הגעת בעבר) ונתן לי חגורה ירוקה.
בסוף כיתה ז' עברתי לרעננה ובגלל שהתאהבתי בגוג'ו ריו (אבי עשה לנו הדגמה של כלי נשק ובזמנו יותר התאהבתי בזה) חיפשתי מכון שכזה ברעננה.
הגעתי לספרטא רעננה והתחלתי להתאמן אצל שמוליק רפפורט (דאן 2 בזמנו) הוא אימן גוג'ו ריו תחת ירון בנימיני (אז) ואצלו (אצל שמוליק, לא אצל ירון) הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם מכות רצח במגע מלא - היו שם האימונים הכי אינטנסיבים שהכרתי עד אז, שכללו קראטה, ג'ודו וג'ו ג'יטסו (אהבתי מאד). במבחן הראשון שלי (שנערך על ידי אורח הכבוד ו"ראש השיטה בארץ ובאירופה" דאז ירון בנימיני) נזרקתי שוב לחגורה כתומה (אתם שמים לב לדפוס כלשהו ???) [דרך אגב סדר החגורות שם היה : ילדים - לבן, כתום כחול (ואופציה לסגול בהמשך אם רצו לעכב אותך) ובוגרים - לבן/צהוב, ירוק, חום (והמון שנים באמצע) התקדמתי שם עד כחול 3.
אחר כך היה באלגן גדול שניער את כל עולם המייבוקאן (ירון טען להשתייכות איליו) ועברנו להתאמן בגוג'ו ריו מיבוקאן (עתה על אמת) תחת הנחייתו של ראש אירופה בשיטה לקס אופדהאם מהולנד (עדיין אצל שמוליק). את החומה שלי קיבלתי מלקס במחנה אימונים שנערך בארץ בתחילת 1996.
מ1996 שמשתי כעוזר מאמן במשך שנתיים כמעט ואימנתי רבות במכונים שונים בארץ.
אחר כך, עדיין כתוצאה מגלים מהבלאגן המדובר וכתוצאה מכך שלקס נעלב ממשהו (אם זה מעניין מישהו תשאלו) עזבנו את עולם המייבוקאן וחיפשנו אבא אחר בגוג'ו ריו.
מצאנו את ג'ון רוסברי מארה"ב (דאן 9 בגוג'ו ריו, דאן 8 בג'ודו ואלוף יפאן בדימוס, דאן 2 באיקידו) בשיטת השורי שובוקאן גוג'ו ריו (S.R.S.K) - (אם מעניין את מישהו הסיפור של הפיצולים הכלכך רבים בגוג'ו שישאל).
לקראת סוף 1997 באמצע מחנה אימונים אצל ג'ון (סבא שחור וחמוד) קיבלתי ממנו במפתיע את החגורה השחורה שלי בגוג'ו ריו.
אז הגיעו 4 שנים של צבא (שכמו אצל רבים קוטעים לך את האימונים) - מדי פעם התאמנתי ברגילות ובחופשות וכו' - לאחר השחרור עברתי אימונים אינטנסיבים של חצי שנה (כל יום כל היום) לקראת נסיעה לארה"ב בכדי להיבחן לדאן 2 ולהשתתף בתחרויות וכו' (בסוף סבלתי מפציעה אשר דחתה את המבחן אבל יצא לי להשתתף בתחרויות כאלו ואחרות).
כשחזרתי מחו"ל התברר לי שהמאמן שלי הפסיק לאמן (עד היום אני לא ממש יודע למה - שמעתי שהוא חזר לאחרונה) - ואז פגשתי את המאמן הנוכחי שלי אריה כהן (דאן 6 בגדי קנפו ג'יטסו, דאן 3 בקיוקושינקאי) והתחלתי להתאמן בקנפו ג'יטסו (נבחנתי לשחורה).
למי ששם לב לא ממש עניין אותי הצבע וכו' (אחרת מזמן הייתי עוזב שיטות שהחזירו אותי ללבן וכו' - דיון מורחב יותר בקרוב) אם באמת זה היה מעניין הייתי היום דאן 4 בדרך (הארוכה מאד) ל5 ולא 'רק' בדרך לדאן 3.
הסיבה היחידה שלא התקדמתי הלאה (מעבר למה שהעלתי) היא שלא הייתי מוכן לקבל דרגות פז"מ (דרגה על זמן אימון רב - ניתנות לפעמים לחברה פצועים או חסרי כושר מספיק על בסיס שנות אימון רבות), אלא חיכיתי ואני עדיין מחכה להיות מוכן מבחינת כושר ויכולת להתקדם הלאה (כרגע זה מעניין אותי רק בשביל התלמידים שלי (כך אני יכול לקדם גם אותם הלאה).
המשך התייחסות לעניין החגורות ומבחני הדרגה שהעלתם כאן יגיע בקרוב.
נערך לאחרונה ע"י רק אמת בתאריך 16-06-2008 בשעה 14:51.
|