היי, חברים!

שאלות לי אליכם:

ביקשתי להצטרף ככתב בידור לאחד העיתונים וביקשו ממני להביא כתבת דוגמה להתרשמות.
כושר הכתיבה אצלי קיים.. אך איו לי שמץ של מושג :
1. על איזה נושא כדאי לי לכתוב?
2. מאין אני משיג מספיק חומר בשביל כתבה שלמה?
3. לשאוב חומר או מידע מידוענים, כמובן שאינני יכול, מהסיבה הפשוטה שאני פשוט לא מכיר כאלה. מה לעשות? פשוט להסתמך על עובדות קיימות מהחדשות האחרונות?!?

יש למישהו רעיון-כיוון מחשבה???
הצעות יתקבלו בברכה!

תודה, חברה'ס!

אבל אני יכולה להגיד לך דבר אחד חשוב - אל תעשה כתבה על מה שה'מתרשמים' ירצו לקרוא.
תתחיל מלמצוא נושא שמעניין אותך. תאמין לי, זה מניב תוצאות כל כך הרבה יותר טובות.
כי הרי אפשר לראות בכתבה אם הטילו על הכתב לעשותה, או שהוא יזם והלך ובדק ועבד. - מרצונו.

בקשר לשתי השאלות האחרות אין לי מה להגיד לך, כי בנתיים החומרים היחידים שאני מחפשת הם בנושא עבודות לבית הספר.

אבל יש לי הצעה בכל זאת.
יש אופציה לעשות כתבה על נושאים לא 'חדשים'?
כמו.. סקירת מוזיקת הרוק בשנת 95? (סתם)
אם כן - זה יקל עליך מאוד, ויש מגוון עצום של נושאים בסגנון הזה שתוכל לכתוב עליהם.

פורום אופנה, יופי ואסתטיקה פורום כתיבה וספרות

1. לגבי הנושא - זו באמת צריכה להיות בחירה שלך, אם כי אפשר רק לומר שבתחום כזה יש המון נושאים אפשריים שבהם אפשר להתמקד אף יותר. מה שאתה באמת צריך לשאול את עצמך זה - "איזה תחום בתוך ההגדרה הרחבה הזו של בידור כתרבות באמת מעניין אותי"? יש עקרונית כמה תחומים שמתוכם תוכל לבחור ברמה הראשונית ומשם והלאה להתמקד - תחומים כמו מוזיקה (דיסק חדש/ הופעה שראית/ תופעות כמו העליה במוזיקה השחורה בארץ - שזה ספציפית נושא שלא כדאי להתמקד בו כי הוא נטחן לחלוטין, אלא אם יש לך משהו חדש לומר כמו השוואה אמיתית של מקורות הRNB למוזיקה הזו בארץ מחבינה סוציואקונומית וכו)) הצגת תיאטרון, מופע סטנד-אפ, תוכניות טלוויזיה, קולנוע (סרט חדש או ישן, עבודותיו של במאי מסוים), תופעות חברתיות גדולות יותר וכו' וכו' וכו'...

2. כדי להיות כתב או בעל טור טוב, הדבר החשוב ביותר הוא מחקר רציני ואמין בנושא. מהיכן משיגים חומר? תלוי בנושא שתבחר ותלוי בדרישות של הכתבה והיכן היא אמורה להתפרסם. אם תהיה יותר ספציפי אני אוכל אולי להפנות אותך.
דבר חשוב נוסף שכבר הזכרת היא רמת כתיבה טובה, שוטפת ומעניינת, כאשר אם תוכל לשלב גם הומור (אבל לא יותר מדי) בכתיבה בתחום כמו בידור יהיה מצויין.
ככלל, לא הייתי ממליץ לך לכתוב טור שהוא בכלליותו טור של ביקורת קולנוע/מוזיקה/תאטרון וכו': זה ממוצה ולעוס ולמען האמת - זו גם לא כתיבה טובה ומעניינת, במיוחד אם אין לך ידע נרחב באותו התחום (שלא נובע רק מהאזנה או קריאה או צפייה למשל אלא גם מהשכלה פורמלית).

עצה אחרונה - כתבות טובות באמת הן כתבות עומק ולא כתבות צבע. כתבות שכאלו תוכל לכתוב רק עם הניסיון ורק כאשר יהיה לךם משהו חשוב להגיד והוא יבער בך עד כדי השקעה של זמן רב במחקר ובראיונות.

בהצלחה.

יש לי רעיון בשבילך... טקס מסך הזהב אבל זה היום בלילה,
אני מאוד מקווה שתראה את ההודעה הזאת.
כי שם תקבל באמת הרבה חומר מוצק :]
ואם הצעת את עצמך ככתב את בטח יודע מה לכתוב...
(מי היה צריך לזכות, מי זכה, האם מגיע לו, מי כוכב הערב, איך האורע תוכנן,
האם זה בסדר שמנחה הערב זכה בפרס המרכזי וכ'ו)

נורא ואיום. לכתוב על טלוויזיה שמדברת על טלוויזיה.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

זה אירוע מתוקשר ונוצץ, ואי אפשר להתכחש לעובדה שבמשך השבועיים הקרובים נזכה (או נאלץ) לשמוע ולקרוא על טקס מסך הזהב בכל פינה.

אני אגיד את האמת - לא ראיתי אותו, וגם לא ממש מעניין אותי מה קרה שם. אפשר להגיד שזה רק אירוע שמציג את המיינסטרים הטלוויזיוני. (ואפשר גם לא)

ולכותב ההודעה הראשית.
אלה בדיוק הסיבות למה לא כדאי לכתוב על זה. אלה שאתה מציג בפניהם את הכתבה, לא יתעניינו לדעתי לשמוע עוד ועוד מידע על הטקס. אני בטוחה שזה כבר יוצא (או ייצא) להם מאוזניים.
אלא אם תמצא בו תובנות מעניינות במיוחד - מה שאני לא בטוחה. אבל אני אשמח לגלות שאני טועה.

פורום אופנה, יופי ואסתטיקה פורום כתיבה וספרות

תודה רבה לכל העונים והמגיבים...
בהחלט נתתם לי כמה נקודות טובות לחשוב עליהם...
אני כרגע בשלב איסוף חומר ולאחר מכן אשב לכתוב.

אציג את הכתבה לפני שליחתה למערכת העיתון לקבלת תגובות וחוות דעת.

היי חברים!

הכתבה מוכנה ואני אשמח לקבל ביקורת או כל הערה, לחיוב או לשלילה לפני שאני שולח אותה לדורשים.
תודה רבה...

"תחנה של הצבא מעלימה שירים/ מעלה זמרים, מוחקת אחרים/ שלוש וחצי שנים, עשרה סינגלים/ רק שיר אחד נכנס לפלייליסט… יושבת חבורה של רובוטים במדים/ וקובעת למדינה שלמה מה ישמעו ומה לא/ וכל זה על חשבון משלם המסים".

( מתוך "וגאס", שיר מחאה על מדיניות גלגל"צ שנכתב ע"י נמרוד לב).

מה לכל הרוחות יש לכולם מגלגל"צ? מדוע אנשים רבים נוהגים להטיח אשמות למכביר בתחנת הרדיו הכי מצליחה בארץ ? מתי לעזאזל יסתיים העליהום המאוס הזה ויגיע היום בו מוסיקאים יתמקדו באמנות הפרטית שלהם ויאתגרו את ציבור רוכשי התקליטים והמאזינים במקום לטעון על קיפוח?

מעולם לא הבנתי את כל אותם אומנים ממורמרים וכעוסים, את כל אותם מקטרגים ומקנאים למיניהם המוצאים בכל דרך הזדמנות להשמיץ את גלגל"צ.

מה לא נכתב על תחנת הרדיו הצבאית? טוענים שהיא מנוהלת ברודניות ,מחליטה וקובעת איזה מוסיקה תגיע או לא תגיע לקהל, שהיא מייצרת מוצרים רדודים, שטחיים וחסרי משמעות.

טוענים שהיא מטפחת כוכבים נולדים ומזניחה את האומנים הוותיקים בכך שהיא מבוססת על תרבות של רייטינג וכסף, שהיא עושה שטיפות מוח לקהל מאזיניה ,ושבגללה חברות תקליטים מייצרות מוסיקה לפי מה שהיא מכתיבה.

תעשיית המוסיקה, כך טוענים בכירים ואומנים רבים ,חולה במחלה קשה שגלגל"צ וגופים חזקים אחרים נותנים לה יד ובכך גורמים להחרפתה.

אז טוענים…

הגיע הזמן לשים קץ לגל התלונות הבלתי פוסקות נגד התחנה שרק בזכותה לאנשים רבים יש עדיין חיבה לרדיו, מדיום שמעמדו צנח ונדחק עם השנים בעקבות הריבוי בכלי תקשורת ,ולצאת למסע הגנה על כבודה וזכות קיומה הבלתי מעורערת של גלגל"צ.

"תעשיית שיבוטים ממחזרת את עצמה/ וRBS לא מוכרים את הנשמה/ אתם זוכרים שהשרוף כבר מזמן דיבר על זה שהפלייליסט אפל/ אבל אין לי מה להפסיד/ אני אורז את העבר ושם אותו בעתיד/ כבר אין לי מה לדבר/ אבל יש מה להגיד/ השמיים ורודים בלאס וגאס".

פעם בכמה זמן עולה על סדר היום התרבותי עניין הפלייליסט ונשמעות טענות נגד אופיה ואופן התנהלותה של התחנה וסבורני שאין אומן או יוצר מוסיקה בארץ שלא נשאל לפחות פעם אחת בנוגע לסוגייה השחוקה הזו.

ההחלטה על כניסתו של כל שיר לרדיו ועל התדירות שבה הוא יושמע מתקבלת ע"י חבורה של עורכים היושבים מדי שבוע ומתדיינים ביניהם איזה שיר נכנס, יוצא או נשאר ברשימת ההשמעה של התחנה, שבמקרה של גלגל"צ היא כוללת 40 שירים שמשודרים במחזוריות מסוימת לאורך היום.

תמוהות בעיניי כל התרעומות בנוגע לשיטה ולקונספט שמוביל אלדד קובלנץ, מנהל התחנה, מזה עשור ובהצלחה רבה שכן רוב התחנות בארץ ובעולם עובדות באותה המתכונת בדיוק.

גם לתחנות כמו 99 FM הפונה בעיקר לצעירים (ומשמיעה זבלוני MTV למיניהם) ולרשת ג' (שמשמיעה רק ישראלית) יש פלייליסט והן עדיין לא חוטפות ריקושטים מהסוג שגלגל"צ סופגת באופן די שגרתי.

העניין בהחלט לגיטימי ומקובל בהתחשב בכך שכל תחנת רדיו המכבדת את עצמה רוצה לעצב לעצמה קו ואופי מוסיקלי שיאפיין וייחד אותה בהתאם לקהל היעד אליו היא פונה.

הרי אי אפשר להחליט שכל שיר שנשלח לעורכים המוסיקליים יעבור להשמעה בשידור ויזכה להגיע לקהל הרחב. סלקציה מוסיקלית וקפדנית הייתה נהוגה עוד לפני שהתוודענו לגלגל"צ ומעניין שאז לא נשמעו דברי ביקורת חריפים.

קחו לדוגמה את יואב קוטנר (קוטנר בתקופת גל"צ ולא קוטנר של 24 שבה כל טמבל שזוכה בתחרות קריוקי נידחת במועדון נידח עוד יותר מקבל קליפ בערוץ ) שבחר שלא להשמיע הרבה להקות וזמרים בתוכניות שלו בעבר.

מישהו בא אליו בתלונות על הסלקציה שהוא עשה? מישהו אז פצה את פיו?

קחו את שאול מזרחי, מנהל מועדון "הבארבי", האיש שאוהב לקטר ולבכות על אומני במה של המועדון שלא זוכים להשמעות בתחנה, האם הוא עצמו מעלה לבמה הפרטית שלו כל להקה ששולחת לו סקיצות או קלטות?

כנראה שככה זה כשאתה מצליח ומשגשג, לאנשים מתפתחת הערכות שלילית מתוך החולשות האישיות שלהם.

הרי ידוע שכמות החומרים שקולטת תחנת רדיו בסדר גודל כמו של גלגל"צ היא עצומה ויהיה זה אך טבעי אם החומרים יעברו סינון קפדני בהתאם לטעמם של העורכים ובהסתמך על מה שהציבור אוהב ורוצה לשמוע.

חזרה על שירים היא דבר מקובל, כך גם אפשר להכיר, להתחבר וללמוד לאהוב את השיר.

לרובנו קשה להתאהב בשיר בשמיעה הראשונה או השנייה ולפעמים גם לא בשלישית.





זכורה לכם הפעם הראשונה בה שמעתם את "אין גבולות" של סיון ממשפחת תאקט? (היישר מבית היוצר של סאבלימינל).

השיר נשמע שונה וקצת מוזר בהתחלה, הקצב לא ממש ברור וגם הקול של סיון גורם לנו לתהות.

גלגל"צ אמנם טחנה את השיר אינספור פעמים אך זה וודאי נעשה לאחר האזנה ממושכת של עורכיה שכבר קלטו והתאהבו בשיר ולנו לא נותר אלא ללכת בעקבותיהם.

מצד שני, ייאמר שלעיתים זו דרך מצוינת לגרום למאוס לגבי שיר אצל קהל רחב תוך זמן קצר.

כמה מכם יוכלו עכשיו לשמוע כעת בהנאה את ארקדי שר: "מי אוהב אותך יותר ממני"??



" איפה איגי וקסמן? איפה גם ליובל לבד? ושלומי לא נתנו! ולג'וני! איפה טל גורדון? אביבה אבידן, אסטרל פרוג'קשן, איפה יפעת בן דרור? והדרה? מה עם איזבו? סי היימן, קורין אלאל, שי עמר, שי להב, מירב לוין, אסתר שמיר?! המשחק מכור מראש… לא מתביישים לא להשמיע את היהודים".



רבים מאומני הארץ התרעמו שתחנה עם כוח השפעה כה גדול כמו של גלגל"צ אינה נותנת במה ליוצרים תוצרת הארץ ואף גורמת לסירוסה של היצירה הישראלית.

גלגל"צ שינתה את לוח המשדרים שלה לפני כשנה והחליטה שנתח ההשמעות של מוסיקה בינלאומית (שעד אז היה מושמע בתחנה בשיעור גבוה יותר של כ 60%) יהיה זהה לנתח ההשמעות של מוסיקה ישראלית ואף הקדישה תוכנית המתעסקת אך ורק בחומר מקומי הקרויה "המקור".

רבים הם האומנים שנחשפו לראשונה בתחנה וספק אם שמם הפרטי או תוצרתם המוסיקלית הייתה מגיעה לאוזני הציבור לולא החשיפה הגדולה שלה הם זכו בגלגל"צ.

אין זה יהיה נכון להגיד שהתחנה מתייחסת לאומני ישראל באדנותיות ובהתנשאות כפי שנטען פעמים רבות, בזכותה המוסיקה הישראלית זוכה לפופולריות בשנים האחרונות (ובלי קשר, חזון התחנה אינו לקדם את המוסיקה בארץ ואף אחד לא צריך לחייבה לעשות כך, לשם כך קיימים גופים אחרים ).

יוצרים כדוגמת נמרוד לב התקוממו ויצאו לתקשורת עם אמירות בומבסטיות על פגיעה ביכולתם של כוחות יצירתיים כאלה או אחרים להתקיים כיוון שקיימת דיקטטורה מוזיקלית והיעדר פלורליזם .

נמרוד היקר פשוט יורק לבאר ממנה הוא שתה ואף הרווה את צימאונו כשיצא תקליט הבכורה שלו "אין חלום אחר" וכלל את הלהיט שנטחן בכל מקום ובכל שעה אפשרית "זה כל הקסם".

גם כשיצא תקליטו השני "מציאות הפוכה" שיגר לב לרדיו שירים חביבים שהרדיו בכלל וגלגל"צ בפרט נהג לחבק ולהשמיע כמו "ימים טובים" ו"כדורים פורחים".

אין ספק שאז נהנה לב מתוצרת עמלו וידע לנצל את הבמה לה זכה להצגת שיריו, אולם משבחר לב בכיוון מוסיקלי שונה ושיגר לרדיו מס' סינגלים ולא זכה להשמעות להם היה רגיל עד כה, הוא החל להתקומם ולטעון שמשהו לא בסדר קורה בתעשיית המוסיקה בארץ.

קשה ללב לקבל שמה שלא היה בסדר כנראה היו עיסות הסאונד שהוא רקח בעצמו ושזו הסיבה העיקרית לנפילתו, שכן לרדיו אין אינטרס לא להשמיע שירים טובים באמת.

היעדר פלורליזם, אומר נמרוד היקר? הטענה של לב כלל לא עומדת במבחן המציאות.

למעשה, גלגל"צ זו תחנת הרדיו היחידה שמשוחררת מכל ז'אנר ולכן היא רשאית להשמיע הכל ובאמת יש בה הכל, החל מבריטני ספירס וכלה בביטלס, משלום חנוך ועד לאחיות פיק, מלהקת כוורת ועד לאירוסמית' ,( ולא! אנשי גלגל"צ לא מתביישים… אין להם כל סיבה, הם דווקא כן משמיעים את היהודים!).

חובבי המוסיקה השחורה יוכלו אף הם למצוא שם את מבוקשם בתוכנית המוקדשת כולה לראפ, להיפ הופולמוסיקת R&B , בדרך כלל לא מהמיינסטריםשכולנו מכירים.

לכל הטוענים כי גלגל"צ משמיעה רק מוזיקת מיינסטרים וכי מי שרוצה לשמוע משהו קצת שונה ואחר לא יוכל למצוא את מבוקשו טועה גם בנקודה זו , לשם כך הקצתה התחנה רצועת שידור שבועית בשם "הקצה", תוכנית מוסיקה אלטרנטיבית , מחוץ לזרם המרכזי ,לאוהבי הז'אנר.

אי אפשר לבוא בתלונות למנהלי התחנה שאינם בוחרים להשמיע מוסיקה אלטרנטבית בתדירות תכופה.

רדיו מחפש את מה שהטלוויזיה, העיתון היומי שלכם וגם את מה שאתם בעצמכם מחפשים… קוראים לזה אהבה.

בעידן מודרני לאהבה הזו קוראים רייטינג.









"זה מותר להקדיש את עולמות אחרים/ פתאום ברשת החשמל שלא נדבר על קשרים/ שמספר על אנשים יקרים ששכחתם כסגורים במעון לאנשים מיוחדים/ השמש העולה את הוראות הפעלה/ זה חייב להיות אחד ממיליון/ you’re star life live with a song



רבות הן השמועות על השפעות חיצוניות וקומבינות למיניהן הנרקמות בתוככי התחנה הצבאית.

שירו של נמרוד לב וההרכב RBS שמצוטט בכתבה זו ונשלח לרמטכ"ל, לקצין חינוך ראשי, לשרי ממשלה, לכלי התקשורת וכן לגלגל"צ נקרא "וגאס" בשל "ההתנהלות חסרת האחריות של התחנה המהמרת במוסיקה הישראלית".

לב טען לאחרונה בהרצאה הניתנה במפגש עם סטודנטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בנושא "מוסיקה ואינטרנט" כי מעט מאוד אומנים מושמעים והם בדרך כלל שייכים לגופים אינטרסנטיים ובעלי כוח והשפעה רבה.

אותם גופים, לדבריו, מייצרים לקהל מוצרים רדודים ושטחיים לפי שבלונות , מותגים ונוסחאות הצלחה שהוכיחו את עצמן בעבר ותעשיית המוסיקה הגוועת מוצאת את עצמה חוזרת על אותן טעויות כשהיא מייצרת להיטים זמניים לסיפוק רגעי וכל זאת מחשש לאבד את הקהל שלה.

ב"ווגאס", אומר לב, הוא הראה כי הכל מבוסס על שיטה של קומבינות, רק שאי אפשר היה להושיב את כל הגורמים הפגועים ביחד כדי להגיע לפתרון כשכל גורם בתעשייה סוגר לו בשקט את העסקאות של עצמו.

אי אפשר להטיל ספק בכך שאכן קיימים ויוצאים לשוק מספר לא מבוטל של שירים לצורכים מסחריים, ואין בכך שום דבר רע, אולם בתוך זה ניתן למצוא גם מוסיקה איכותית ובלתי מתפשרת מבחינת תכנים ולחן, ושלא משווקת כמו שוקו לילדים.

לא חסרים אומנים נועזים, נוקבים, בעלי אמירה שמגישים את המוסיקה על מגש של כסף, שיודעים ליצור ולתת ביטוי לאמת שלהם ולמה שאוזנינו אוהבות ורוצות לשמוע.

אחרי הכל, לב ודומיו צריכים להתחיל להסתכל בקנקנם ולא לבחוש בזה של אחרים, וכשלא מתאפשר יעשו עמנו חסד וישלחו לחיצה לתחנה הבאה.





גל"צ הוקמה לפני חמישים שנה כדי למנוע את השליטה הבלעדית של תחנת הרדיו היחידה שהיתה אז "קול ישראל" .

מאז הארץ התפתחה והתרבתה וכך גם תחנות הרדיו ולגל"צ הצטרפה לפני כעשור תחנת הבית שלה ,גלגל"צ ,שנחשבת לכבשה השחורה של גל"צ ,ומאז היא נמצאת תמיד בלב הסערה ורבים האנשים שדורשים לסגור את התחנה לאלתר.

התחנה אכן עמדה בפני סגירה לפני כשנתיים כשאקו"ם טענו שגלגל"צ לא משלמת תמלוגים לאומנים המושמעים והתחנה אכן דממה למשך יממה.

גלגל"צ גייסה את שדרני התחנה שמילאו את החלל החסר בניתוח המצב ובהעלאת מאזינים ואנשי ציבור לשידור להשמיע את קולם התומך ובין לבין שידרו מוסיקה קלאסית.

מאות אלפי פניות הגיעו לקו המיוחד שפתחה התחנה ובה השמיע הציבור את קולו התומך ורבים חייכו חשבו שבכך באה התחנה לסופה.

את הסוף כולנו כבר יודעים…



נראה ששום דבר לא יצליח לשבור את כוחה העצום של גלגל"צ.

הציבור אוהב את התחנה ועל כך יעידו אחוזי ההאזנה הגבוהים של התחנה ,והאם יש סיבה שלא?

בניגוד לרוב תחנות הרדיו, בגלגל"צ לא תשמעו אנשים שינסו למכור לכם ביטוח לרכב או שישכנעו אותכם להיכנס לקו ההיכרויות החדש שזה עתה נפתח (טוב, התחנה נהנית מתקציב הביטחון והאגרה ומשלמת משכורות לחיילים ולכן אין צורך בפרסומות).

המוסיקה משודרת שם 24 שעות ללא הפסקה, למעט דיווחי תנועה (בינינו, זה נחוץ! רובנו משתמשים במדיום הזה הקרוי רדיו בזמן נסיעה ולמוסיקה יש השפעה רבה על קצב לחץ הדם שלנו כשאנו שוב תקועים בפקק בדרך לעבודה) וכן חדשות המושמעות בתדירות של אחת לשעה ובצמצום (ה"בצמצום, היא נקודת יתרון בעיניי, כמה שפחות אקטואליה וחדשות במדינה שלנו יותר כך יותר טוב).

רצף השירים הוא כוחה האדיר של התחנה ואחד מיתרונותיה הרבים בזכותה זוכה התחנה לנתוני האזנה כה גבוהים.

תוסיפו לעניין את הקולות המענגים של השדרנים , סופשבוע רגוע שאין באף תחנה אחרת ואת העריכה האיכותית והסדר בו מופיעים השירים בכל תוכנית (ברוב המקרים יש קשר כלשהו בין השירים שלא תמיד נוהגים השדרנים לציין, אבל מביני דבר במוסיקה יודעים לקלוט את הקריצות הללו) , ותקבלו תחנת רדיו משובחת באמת, בלי הרבה בלבולי שכל ורק עם מוסיקה טובה, איכותית, מגוונת ונעימה.

והרי בדיוק בשביל זה גלגל"צ כאן…

בגלל הדיווחים, בגלל הנהגים, בגלל השדרנים, בגלל הרצף, בגלל החיילים, בגלל הסופשבוע המצוין…

אבל במיוחד ובעיקר בגלל המוסיקה…!



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://smileys.smileycentral.com/cat/36/36_1_1.gif]