ביקרת את האיסלאם? תתגרשהעונש הקיצוני ביותר במסורת המוסלמית במקרה של כפירה הוא עונש מוות, אך מסתבר שבמצרים מסתפקים בגירושים כפויים. הכר את השכניםמאת: חדשות נענע, איתמר שאלתיאל 17:09 16/11/2004
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il//Upload/112004/Article/Article_Title_641425.jpg]
</IMG>
ילדה ירדנית קוראת בקוראן במהלך חודש הרמדאן (רויטרס)
עד כמה פתוחה החברה המוסלמית לדעות שונות? האם למוסלמי מותר להביע ביקורת על האיסלאם או שבכך הוא מסתכן בנידוי או מוות? העונש שנקבע במסורת המוסלמית למוסלמי שחוזר בשאלה, "מרתד", הוא עונש מוות, אולם השאלה היא האם איום זה הוא שריד לימים עברו, או שמא ה"רדה", האשמה בכפירה, עדיין משמשת כנשק בידיהם של מקצת כוהני הדת במדינות ערב.

המקרה המוכר ביותר של "רדה" הוא זה של הסופר סלמאן רושדי, מחבר "פסוקי השטן". הספר עורר סערה רבתי בעולם האיסלאם, רושדי הואשם בכפירה, ואיראן הבטיחה פרס של יותר משני מיליון דולרים על ראשו. אולם לא חסרות דוגמאות נוספות. ב-1985 הואשם הפילוסוף הצופי מסודאן, מחמד מחמוד טה, ב"רדה", וב-1994 ניסו מוסלמים קיצוניים להתנקש בחייו של זוכה פרס נובל לספרות, נגיב מחפוט'.

גורמים מוסלמים ניסו לנצל מפעם לפעם את חוק ה"חסבה", שמאפשר להגיש תביעה משפטית בשם הציבור נגד אדם המואשם בכפירה. במקרה של הרשעה יכול בית המשפט לכפות גירושים על בני זוג, מאחר שנישואיהם האיסלאמיים אינם בתוקף אם אחד מהצדדים חזר בו מאמונתו באיסלאם.

כך, למשל, בשנת 1995 גזר בית משפט מצרי על ד"ר נצר חאמד אבו זיד, שפרסם מחקרים ביקורתיים על הקוראן, להיפרד מאשתו, וב-2001 הוגשה תביעה דומה נגד הסופרת נואל אל-סעדאוי. התובע הכללי דחה אמנם את הטענות נגד אל-סעדאוי, אך הסופרת הפמיניסטית אינה האחרונה נגדה הופעל החוק.מוות לכופרים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il/Common/Images/adver.gif]
</IMG>DisplayAds ("news.nana.co.il/Category1019", "Middle?Article158440", "210", "210");מבט לאופן בו נתפסת ה"רדה" כיום מספק השייח' יוסף אל-קרצ'אוי, אחד מפוסקי ההלכה הבולטים בחוגים האיסלאמיסטיים. אל-קרצ'אוי התראיין לשבועון המצרי "אל-אהראם אל-ערבי", והבחין בין שני סוגיה כפירה:

"ישנה 'רדה' מוגבלת וישנה 'רדה' החורגת מן הפרט אל הכלל", אמר השייח' במאמר שתורגם על ידי מכון ממר"י לחקר תקשורת המזרח התיכון. ה'רדה' המוגבלת מצטמצמת לאדם ששינה את דתו ואין לו עניין בזולתו. עונשו של אדם זה על פי האסלאם הוא גיהנום בעולם הבא. ואלם ה"רדה" החורגת מהפרט אל הכלל היא זו שבה האדם הנוטש את האיסלאם הקורא לאחרים לעשות זאת".

לדבריו, במקרה של כפירה מן הסוג השני, "נוצרת קבוצה שדרכה אינה דרך החברה ומטרתה אינה מטרת האומה ונאמנותה אינה לאומתה". "רדה" מסוג זה, טוען השייח' אל-קרצ'אוי, היא הסכנה החמורה ביותר העומדת בפני מוסלמי.

"כדי שהחברה המוסלמית תשמור על קיומה היא חייבת להיאבק ב'רדה' מכל מקור ממנו היא מגיעה ובכל צורה שבה היא מופיעה ולא להניח לה להתפשט כאש בשדה קוצים", אמר השייח' אל-קרצ'אוי. לדבריו, אין מנוס מלהיאבק ב'רדה' האישית ולהגבילה כדי שלא תחמיר וגציה יתפזרו והיא תיהפך ל'רדה' קבוצתית... לכן הסכימו חכמי ההלכה המוסלמים כי העונש על ה'מרתד'... הוא הוצאה להורג".

זו אינה הפעם הראשונה בה אל-קרצ'אוי מצדד בעונש מוות לכופרים. בספרו "האסלאם והחילוניות" הוא קובע כי "מי שמכחיש דבר ידוע בדת... הוא כופר הנוטש את דתו". במקרה זה, הוא קובע, "האימאם צריך לדרוש ממנו לחזור בתשובה ולחזור בו מסטייתו מדרך הישר, או שיחולו עליו דיני ה'מרתד'", היינו – הוצאה להורג.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il//Upload/112004/Article/Article_Paragraph_641432.jpg]
</IMG>
אישה אפגנית עוזבת את המסגד בקבול (רויטרס)

ומה קורה במצרים?
ב-28 בנובמבר תעלה לדיון בקהיר תביעה ליישום עונש הגירושים הכפויים. הסופר והתסריטאי המצרי, אסאמה אנור עכאשה, מתח ביקורת חריפה בתקשורת נגד אחד מחבריו של הנביא מוחמד, עמר בן אל-עאץ, שפיקד על הכוחות שהכניסו את האיסלאם למצרים. עכאשה אמר כי אל-עאץ הוא "האישיות הבזויה ביותר באיסלאם" מכיוון שהוא גרם לפילוגים פנימיים באסלאם.

עו"ד נביה אל וחש הגיש תביעה להפריד בין עכאשה לאשתו, משום שהביקורת שהוא הביע נגד אל-עאץ הוא בגדר כפירה, והיא מוציאה אותו מעדת המוסלמים. הפרשה מסעירה כרגע את מצרים, ומעוררת חילוקי דעות רבים. כך, למשל, טען ד"ר עבד אל-צבור שאהין, המרצה להלכה איסלאמית באוניברסיטת קהיר, כי לאל-עאץ יש מקום של כבוד באסלאם. "לא נאפשר לאף חילוני לזלזל בו".

מצד שני, האינטלקטואל האסלאמי, ג'מאל אל-בנא, אחיו של מייסד תנועת "האחים המוסלמים", דחה את התביעה להאשים מישהו בכפירה, וטען כי כל עוד מדובר הביקורת על חבריו של הנביא מוחמד היא עניינית, אז היא לגיטימית.

לדבריו, "התביעות שאנו רואים כיום להחרים ולמנוע רעיונות אחרים מזכירים שוב תקופות קודמות. עלינו להבין כי האיסלאם העניק לאדם חירות מחשבה. תולדות האיסלאם מוכיחות כי לאיש אין חסינות מפני טעות זולת לנביא. חבריו של הנביא עשו טעויות ולכן אין זה נכון שהם פטורים מביקורת".קישורים נוספים
* למאמר המלא באתר ממר"י
* המירוץ לנשיאות בארה"ב בעיניים ערביות
* "מדוע השתגעו הערבים בצורה כזאת?"
* איך מאייתים ג'יהאד?
* תחילתו של ג'יהאד?
* הם הורגים גם מוסלמים: מה קורה בפקיסטאן?

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99