במקום להתחרות איך להציג חברי הפורום הנוגדים את דעותינו באור שלילי, הבא נעשה גם תחרות חיובית: מי יכתוב מאמר יותר טוב שבו תוצג ישראל באור יותר חיובי, שבו תוצג הזכות שלנו לחיות בארץ ולשגשג בה,

וכמו שהנביא ישעיה אמר: למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד ייצא כנוגה צדקה וישועתה כלפיד יבער (ישעיהו סב. א)

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

קרא את החלק הראשון של מגילת העצמאות, סכם אותה, ויש לך את כל הסיבות.

אני יעשה לך שירות ואעתיק את זה כאן:



בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מה עם השטחים שנכבשו ב48 בעת מלחמת העצמאות. איך גם זה ייחשב למדינת היהודים.

בנוסף לזה, נראה לי שיש קצת גמגומים בתוך מגילת העצמאות. זה נכתב אז מתי שהיהודים היה כל כך שבורים ברוחם וחשבו שאפילו זכות בסיסית כמו לחיות באיזשהו מקום תחת השמש, גם זה פריוולגיה עבורם.

מעורב בזה גם קצת פוליטיקה "לא חדלו מלהעפיל..", לתת קרדיט למעפילים. אבל מבחינה הסברתית, זה דווקא מראה שכאילו הבסיס למדינה הייתה העפלה בלתי-חוקית.

צריכים לשפר את הלשון שתהיה בלשון יותר בטוחה, שזה מובן מאליו שליהודים מגיעה מדינה עצמאית משלהם.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

על פי החלטת האומות המאוחדות מה-29 בנובמבר 1947, מדינה יהודית בארץ-ישראל ותביעתה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה, הכריז בן גוריון ב- 14 במאי 1948 על הקמת המדינה.
מדינות ערב שמחוץ לגבולות המדינה המוכרזת, בסיוע ישיר, עקיף או אדיש, של ערבים שחיו בפלסטינה-א"י ולא היו מוכנים לקבל את החלטות האו"מ ולבטח שלא לאחוז בכל האמצעים לבצועה, פתחו במלחמת חורמה כנגד המדינה בחיתוליה וניגפו שוק על ירך. מה שהביא יצוב זמני של גבולות המדינה באמצעות הסכמי הפסקת אש/שביתת נשק, תוך הכרה דה-פקטו וכיבוד המצב שנוצר ע"י האומות המאוחדות ובזכותה של מדינת ישראל שהוקמה, בזכות, לבסס את פיתוחה בגבולותיה אלו, עד בוא השעה בה יקבעו גבולות הקבע של מדינת ישראל בעקבות הסכמי שלום יציב.
הערה: אכן צפיה זו התממשה בחלקה, בקביעת גבולותינו הקבועים עם ממלכת ירדן ועם מצרים בעקבותם של הסכמי השלום.
במהלך מלחמת העצמאות שלנו "הסתפחה" למדינת ישראל אוכלוסיה ערבית, שאף על פי שהתנגדה להקמתה, קיימת חובה של המדינה לדאוג גם למיעוט החי בתוכה. היחס שהיה אמור להיות מבחינת כבדהו וחשדהו היה מבחינת חשדהו וחשדהו ומגבלות לאין ספור הוטלו על אזרחי מדינת ישראל הערביים.
זכותנו להקמת מדינתנו בארץ ישראל איננה ניתנת לערעור כמו גם חובתנו לקיים פה שלטון דמוקרטי ושוויוני לכלל האזרחים הנמצאים וחיים בשטחי מדינת ישראל הקיימת, מזה דורות או אלו שמקרוב הגיעו והמצטרפים אלינו חדשות לבקרים על פי חוקי המדינה.

איזה ציון הוא היה נותן על זה.

לא באתי לתת ציונים, רק לתת חומר למחשבה.

אפשר לפתוח חוברת של מכירות שמשכנעות לנסוע לטיולים וכדומה, איך הם ערוכים ובאיזה סגנון.

אני עצמי חלש בכתיבה, אבל יש לי קצת התמצאות איזה סוג כתיבה יותר משכנע.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מצטער, אבל אני לא רואה שום גמגום במגילת העצמאות.

לגבי השטחים שנכבכשו ב 48, הייתי שמח לכתוב פה מאמר ענק עם הסברים, נימוקים ודגמאות. הבעיה היא שאין לי כל כך זמן להגדיש לדבר שלא ישנה כלום ולא יעזור בשום דבר. את הזכויות שלנו על הארץ הזו כל לב יהודי יודע, ולפי דעתי מגילת העצמאות מנמיקה את הדבר בצורה מעולה.