מזוז: לא אחקור את מניעיו של שרון לביצוע ההתנתקות



היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, דוחה את בקשתו של חבר הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי) לפתוח בחקירה פלילית בעקבות ספר בו נטען שראש הממשלה החליט על ביצוע תוכנית ההתנתקות בשל חששו מפתיחת תיק פלילי נגדו.



לדברי מזוז, "המשפט הפלילי אינו מתעסק בכוונותיו ובמחשבותיו של אדם, ועל הדיון במניעים שהובילו להתנתקות להישאר בזירה הציבורית".

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99

לי אין חתימה

"יותר עדיף" מאשר פסיכולוג לכולנו.
באמריקה מקבל הצבור מעת לעת מידע על מצבו הבריאותי של הנשיא וכאן יוק.
חוץ מאשפוז קל בשל אבנים בכליותיו של ראש ממשלתינו, אין מידע לגבי בריאותו מאחר ורופאו האישי מחזיק בפרטים החסויים לכאורה. אנו מאחלים לאדון שרון הרבה בריאות ובכלל לא מתנגדים לקבל אינפורמציה בריאותית מידי פעם...

looopy

את הפגנת הימין הפכו ל"לא חוקית" בגלל "מודיעין המשובח" של משטרת ישראל על האלימות הצפויה בהפגנה.
משם כבר היה "קל" לעצור את כל מי שנוסע להפגנה ה"לא חוקית" כי ממילא הוא התכוון לעבור על החוק ולנהוג באלימות על פי המודיעין של המשטרה

את כוונותיהם של מאה אלף איש הוא יודע לקרוא, לשפוט ולחרוץ גזר דין אבל את כוונותיו של המושחת
אסור לקרוא ובוודאי לא לשפוט אותן. אז מה אם הן הולידו מהלך היסטורי בלתי הפיך בהליך מושחת שלא היה כמוהו. עדיין, אנחנו מדינה שומרת חוק...

מדוע דווקא המשפט הפלילי אינו מתעסק במחשבותיו של אדם והמשפט של הר שפי כן?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

המשפט הפלילי עוסק במעשיו ומחדליו של אדם שהם עבירה לכאורה. במסגרת בירור זה בודקים מה היו המניעים לעבירה. ההתנתקות כשלעצמה אינה עבירה - וממילא המניעים שלה אינם מעניינו של המשפט הפלילי.

זה בדיוק מה שבאים לבדוק כאן
האם הדרך שבה התקבלה ההתנתקות היא בעבירה

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ומה אם המניע מאחורי מינויו של אדם הן הטבות כאלו ואחרות שהובטחו לממנה ?

מדובר לכאורה בעסקת שוחד - שרון הבטיח שיבצע את ההתנתקות בתמורה לכך שיורידו מגבו את התיק הפלילי, ולכן מזוז עצמו חשוד וצריך לפסול עצמו מפסיקה בנושא.

קפצתי לביקור

קודם צריך להבין מדוע אין עילה משפטית לחקירת מניעיו של שרון, אפילו אם אין ויכוח על המניע.
מה שאתה עושה, זה מעלה טענה חמורה נגד היועץ המשפטי. וטענה כזאת צריך להיות זהיר (בלשון המעטה) כשזורקים לחלל האויר.

העובדה העצובה היא שאין מי שיחקור, שכן אותם מניעים פליליים של שרון, מתקשרים לכאורה עם
החלטות היועמ"ש.
אם מהלך מדיני שאינו פלילי, בוצע לצורך מניעת השלמת הליכי חקירה, הרי שיש פה לכאורה שיבוש
הליכי חקירה. זה שהחקירה שובשה (שוב לכאורה) תוך התמסרות המערכת לשיבוש), לא רלוונטי.
כבר ראינו מקרים של חוסר נקיון כפיים במערכת המשפט. אין מה להתפעל מהחבורה ששם.

זה שאתה אומר "ודאי" זה עדיין לא הופך את זה למשהו מבוסס. גם אם שרון יודה שהוא הלך להתנתקות כדי למצוא חן בעיני השמאל - זאת אינה עבירה פלילית. כשתבין את זה אז הודאות שלך תחלש.

זה ביטוי פלצני ריק מתוכן. מה שאתה אומר הוא ששני יועצים משפטיים, שני פרקליטי מדינה, וכל בית המשפט העליון - כולם שבשו חקירה פלילית.

רק למרבה האירוניה דווקא שרון הוא לא מי שאתה יכול להאשים בזה...

כדי להיות הוגנים, גם בספר "בומרנג" לא עולה טענה כאילו היה שוחד, אלא שזה היה אחד המניעים. לדעתי, גם אם זה פסול מוסרית, כל עוד שרון החליט לבצע את ההתנתקות כי האמין שזה יוריד את הפרקליטות מהגב שלו, עדיין אין כאן בעיה חוקית, אלא אם כן יתגלה קצה קצהו של שוחד או סחיטה, במובן ששרון או מישהו מאנשיו קיבל שירות "כרטיס חנינה" בתמורה, ביקש שירות כזה, או קיבל הבטחה לשירות כזה. אני מאמין ששרון היה מספיק חכם בשביל לא לעשות דבר כזה, לפחות לא להיתפס, אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו לשפוך אור מחטא על כל העניין הזה. אם שרון נקי - אדרבה ! שיחקרו אותו, ולפחות יסתמו את הגולל על הטענות האלה.

קפצתי לביקור

מדובר בשני יועצים משפטיים ושני פרקליטי מדינה, שמעלו באופן בוטה בתפקידם, ועשו פשע מושחת בשביל מה? לא יאכטה בקיריביים, לא הון תועפות, אלא בשביל "התנתקות" שהיא פעולה חיובית בעיני רבים, אבל מעולם לא הייתה רשומה כמשאת נפש של השמאל במדינה. זאת ועוד, מדובר באנשים שלאף אחד מהם אין גוון פוליטי כזה, שהם יסכימו להקריב את יושרתם, ולסכן את עתידם תמורת הפעולה הזאת.

ובלי טענת ה"עיסקה" כל הנסיון לגלגל את זה למגרש הפלילי נופל מעצמו.

העובדות מוכיחות זאת. אפילו לעמרי מנסים לסדר סולם נוח, באמצעות עסקת טיעון במשפט ששווה
הרשעה בטוחה ולא סימפטית בסעיפים המבטיחים מאסר בפועל.

אלא אתה הולך על עיוות משפט קולוסאלי, בנימוק החזק ש"העובדות" מוכיחות זאת. אילו עובדות?

למרות שלפחות שרון וויסגלס יוצאים שם כאבות משבשי החקירה עלי אדמות...

אני מבין את חוסר הנוחות שלך להודות בכך שהדרך היחידה שבה האג'נדה שאתה תומך יכלה להיות
מקודמת, היא פלילית - אבל זו המציאות.

זה אינו מהווה אסמכתא משפטית, ציבורית או לוגית.

לך זה כמובן נוח להכחיש, כי לאחרונה רבים מאלה שאתה מגבה אותם בכל מצב, מוצאים עצמם במצב
מביך של צורך "לא לכבש את ההאשמות בתגובה", אבל האמת היא שבדר"כ מי שיש לו יכולת להוכיח
את טיעוניו (יאיר קוטלר, למשל...), לא יהסס ללכת להתמודד עם מי שלטענתו, הפיץ עליו דיבה שקרית..

ולכן מספרן הוא זעום ביותר.

זה לא יכול לשמש אפילו כבדיחה אירונית. בטח לא כמו תשובה.

בעיקר כשמדובר בצמרת עורכי הדין, וצמרת הלקוחות. הרמיזה שלך, שעורך דין ילך למשפט בכל מקרה כי הוא מרויח מזה היא אולי נכונה אצל דגי הרקק עם לקוחות מזדמנים, היא מופרכת לחלוטין בליגה הלאומית.

הטיעון הילדותי הזה "למה הוא לא תבע אותו לדין על דיבה", שעולה לעתים דחופות בפורומים, נובע מהעדרה של הכרות והבנה על משעות תביעת דיבה, על המחיר הציבורי שלה (אינני מדבר על הכספי) וגם על המחיר הנפשי שלה בגלל מה שהיא כוללת. (תשאל מישהו על "השאלון" שמגיש הנתבע).

פוליטיקאים ככלל מנסים לכבות דלקות במהירות - ולעבור הלאה. הזכרון של הציבור הטפש הוא קצר. משפט דיבה עושה בדיון ההיפך. הוא מלבה אש, ומשאיר אותה על אש קטנה לאורך זמן. כאשר המשפט נגמר, לא חשוב מה התוצאה - הנזק כבר נגרם.

ועל כן יימנעו מתביעת דיבה, כאשר ברור שהצד השני יכול לנצח בה...
כאשר הם בטוחים בנצחון הלקוח - הם ילחצו ללכת למשפט.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...3198#post469782

תביעת דיבה יכולה להעלות לדיון נושא שבמצב אחר היה אולי מטואטא אל מתחת לשטיח, אלא שבמקרה
האתרוג, ניסיון הטאטוא (הבאמת מרשים, בהתחשב בכך שכלל את כל התקשורת הישראל כמעט) כשל
בגלל האינטרנט, והעובדה שלא מגיבים להאשמות, רק מלמדת על אמיתותן, ולא מונעת דיון בהן...

מה קרה בפרשת "חברון-בראון"? - החקירה היתה האם המניע למינויו של בראון הוא בלתי חוקי. מינוי יועץ משפטי איננו עבירה. אם היה מוכח שהיתה אכן עיסקה של המינוי תמורת הבטחה לזיכויו של דרעי שמצדו הבטיח תמיכה בנסיגה מחברום - המינוי היה הופך לעבירה.

גם החלטה על נסיגה תמורת שוחד משפטי היא עבירה זהה.

הבעיה היא שאם החשד הוא נכון הרי שהמערכת המשפטית אשמה גם כן. היא מקבלת שוחד פוליטי (החלטה בכיוון פוליטי המקובל על בעלי התפקידים הבכירים במערכת) ונותנת תמורה משפטית - עיוות החלטה לגבי העמדה לדין של שרון.


מי אם כן יחקור את ההאשמות הכפולות האלה?

עם המינוי של בראון היה מוכתם בחשד לעבירה - אז יש לחקור אותו ואת מניעיו.
אבל ההתנתקות אינ עבירה. לכן מניעיה - אינם עניין לחקירה פלילית.

מעשי השוחד לצורך קידומה, הם העבירה לכאורה.
הסחיטה לצורך קידומה, היא עבירה לכאורה.

אני מניח שיש עוד המון לכאורות שם, שכולנו מכירים, רק שחלקנו משיקולים פוליטיים, יראו בהן
מהלכים תקינים...

ואי אפשר לבדוק מניע של שיבוש חקירה, אם לא הועלתה אשמה של שיבוש חקירה.

וגם היא מתאימה לאידיאולוגיה שלך, ג'ו...
הטיעון המגוחך שבגלל שלא הוגש בנושא כתב אישום, אז אין מה לחפש מניע, הוא האבסורד
בהתגלמותו - כל הטענה היא שאלה שאמורים להגיש כתב אישום, נמנעו מכך למען
הגשמת המצע המדיני שבו הם תומכים.

האם זה "שיבוש חקירה"? אז מי שיבש ואיך? והרי הייתה חקירה ומסמך של 700 עמוד עליו חתמה עדנה ארבל שהמליץ על העמדה לדין. או אולי על "עוות דין"? איפה מתחילה מסכת הראיות?

הרי הנימוק היחיד שיש לך הוא "איך פתאום שרון שינה את דעתו"

כי כל דבר ש"ברור לכל", הוא גם "לא ברור" ל"כל" שגודל דומה ל"כל" הראשון... ובכלל על תוצאות של תהליך משפטי אין ניחושים ואין הימורים. (יש אמירה שמשפט הוא כמו טשולענט - יודעים מה נכנס, אבל לא מה יוצא מן התנור...)

כאן לבוזגלו התורן היה מזל, והיה לו קלף שמנע ממנו לעמוד מול כתב אישום. לא יעזור כלום - מרגע
שהנ"ל הראה נכונות ללכת בדרך הנכונה, חייו הצשפטיים נהיו נוחים להפליא. צירופי המקרים האלה
מפליאים רק את מי שמסתכלים על המערכת כקדושה באופן מוחלט.

אגב, זה שאתה חושב שסחיטה היא מותרת רק בגלל שהיא במסגרת מהלך פוליטי, לא אומר שזה
חוקי. אי האכיפה יותר קשורה באג'נדה הפוליטית של מי שאמור לטפל בזה מבחינה חוקית, וכרגיל
מוטה פוליטית.

אז מה בדיוק אתה רוצה לחקור? אין כזה דבר "סחיטה" מפוליטיקאים. כל הפוליטיקה כולה מבוססת על תן וקח. כל מי שמקבל תפקיד כלשהו, צריך לתת בתמורה נאמנות פוליטית בדרגה כזאת או אחרת. (גם ביבי, גם ביבי...)

האשכול הזה התחיל בטענה נגד מזוז ששולל אופציה של חקירת מניעיו של שרון, ועכשיו מה שנשאר מזה ששרון "סחט" פוליטיקאים ע"י כך שהבטיח להם דברים תמורת תמיכה. (וזה כמובן לא עונה על שום הגדרה של "סחיטה").

בקיצור - קלאם פאדי.

הרבה אמירות פוליטיות הרבה כעס, ביקורת ציבורית שחלק גדול ממנה מבוסס - אבל לא עבירות. בטח לא שוחד וסחיטה.

...האבסורדית, שבה מערכת המשפט היא שחקן במערכת הפוליטית, שמשתמשת באכיפת החוק כקלף
פוליטיץ

גם הסכם אוסלו עבר בעקבות סחיטה/שוחד, ולמעשה כמעט כל קואליציה נולדה כך. לדעתי המיצובישי של גולדפרב יותר גרוע מסגנית השר של גילה גמליאל.

קפצתי לביקור

זה שנעשו מעשי נבלה בעבר, לא אומר שמותר לשבור את כל הכלים, ולהרים את רף השחיתות בעוד
מאה מטר.
רבין לא היה חשוד בפלילים, והמניעים שלו להעביר את אוסלו, לא היו אישיים.

זה בהחלט יכול להיות בלתי נאה מבחינה ציבורית, אבל זה אינו מהווה שום עבירה, וממילא זה אינו שחיתות. במקרה של גולדבפרב כל העוסדות היו ידועות - אבל תביעה לא הייתה. מדוע? כי לא הייתה עבירה. העונש על מעשה לא יפה מבחינה ציבורית הגיע בדרך פוליטית: קץ הקריירה של גולדפרב.

לא היה אישום, כי במדינה הזו לא היה מי שיכול להגיש אישום, בנושא שבו היה שוחד לטובת מדיניות
שהולמת את גישת מערכת המשפט.
היה שם ראש תביעה כללית שמונה בהליך רקוב עוד יותר מזה של בר און (בן יאיר), שמביע תמיכה
גלוייה בסרבנות משמאל, וממנו לצפות שיאשים אדם שקיבל שוחד תמורת הצבעה שתסייע להעביר
מדיניות שמאל? האמת, זה אפילו לא מצחיק...

בכל מקרה, סיפור גולדפרב הוא בדיחה לעומת סיפורי האתרוג, שכן לרבין לא היה מניע אישי בהעברת
המדיניות, והשוחד שנתן, לא נועד כדי להציל את עורו-שלו.

למעלה מ-10 שנים, שני ראשי ממשלה של הליכוד ועדיין כל המערכת מושחתת ( כי היא שמאלנית). ובגלל זה גולדפרב לא הועמד לדין.

ברמת דיון כזה אין לי עניין.

ומי היה מאמין - כולם בשמאל...