לכבוד החורף שהגיע, חשבתי שנתחיל לרכז מסלולי-טיול המתאימים גם לטיולי חורף.

אני מתחילה, מי שיש לו מסלולים נוספים מוזמן מאוד להצטרף. אני אוסיף מדי פעם מסלולים נוספים, כשיצא לי.

מסלול ראשון: עין גדי.

עין גדי:

אופי המסלול: ברגל. משך המסלול: כשש שעות.

בעין גדי מפלים רבים. הגדולים שבהם הם המפלים ה"יבשים", היורדים מרמת המדבר אל בקע ים המלח. בחורף זורמים בהם מי השיטפונות, ובשאר ימות השנה הם צחיחים ומעניקים קן לעופות הדורסים, ליעלים ולשפני הסלע.

במזרח נמצאים המפלים הרטובים, הניזונים כל ימות השנה ממי המעיינות. היפים שבהם הם מפל דוד שבנחל דוד ו'המפל הנסתר' בנחל ערוגות.

בשמורה מסלולים רבים, ואלו שלושה מהם:

מפל דוד בנחל דוד תחתון

מסלול למשפחות, משך הטיול: כשעה עד שעה וחצי.

לעין גדי מגיעים דרך כביש מספר 90, ועל פי השילוט פונים לנחל דוד ומגיעים לכניסה הראשית לשמורה.

הכניסה לנחל דרך השער של רשות הגנים. נכנסים לשדרת העצים הממוקמת על הגדה הדרומית. בשדרה נטועים עצים טרופיים. נאת עין גדי היא המקום שבו ניתן למצוא את הריכוז הגבוה ביותר בארץ של צמחייה טרופית, חלקה נדירה מאוד. בין העצים ניתן למצוא שיזף מצוי, זקום מצרי, ערף מדבר, מורינגה רותמית ושיטים.

אם תעמדו בשקט ותסתכלו, יופיעו לפתע מול עיניכם סימני חיים בין ענפי העצים, באוויר ועל הקרקע. אבן חומה מתגלית פתאום כשפן סלע הדרוך בתצפית. כתם בהיר על מצוקי הגדה השנייה זז לפתע והופך ליעל. מתוך הסבך מתחילות להגיח ציפורים קטנות.

ממשיכים עד פיצול השבילים בקצה השמורה. לימינכם נמצא המפל הראשון בסדרת המפלים של נחל דוד. מפל זה זורם רק חלק מהזמן כיון שבמימיו משתמשים תושבי עין גדי. מנקודה זו בוחרים בשביל הימני, חוצים לגדה הצפונית של הנחל ועולים במדרגות. בשלב מסוים יתגלה לפניכם מראה עוצר נשימה: שרשרת המפלים המרכיבים את החלק התחתון של נחל דוד, מהמפל הקטן הקרוב אליכם ביותר ועד למפל דוד הגדול והמרשים שבקצה המסלול המשפחתי.

המשיכו לטפס עד לשלט קטן המורה על הכניסה למפל. בתחתית מפל זה מצויה בריכה גדולה המתאימה לרחצה, ובצמוד לה - אזור ישיבה מוצל מתחת למדף הסלע. לאחר מנוחה בצל ורחצה חזרו לשביל, וטפסו במדרגות העולות מעל למפל. המשיכו ללכת על משטח הסלע ולשמאלכם תבחינו בבריכה נוספת שאפשר לטבול בה.

עברו דרך מנהרת קנים ולאחר כ-20 מטר תגיעו למפל ולבריכה נוספים. משם עלו במדרגות למפל הגדול שגובהו כ-25 מטר - מפל דוד (המוכר גם כ'שולמית'). המפל יפהפה, עם צמחיה טחובה וירוקה. זהירות: בבריכת המפל קיימת סכנה מאבנים מידרדרות - ולכן, הרחצה במפל זה אסורה.

מנקודה זו אפשר לחזור בשביל היציאה לכיוון המבואה. למי שיש עוד כוח, מומלץ להמשיך לטפס למעלה לכיוון המעיינות ולכיוון מערת דודים.

ראש מפל דוד ומערת דודים

המסלול מיועד למיטיבי לכת, משך הטיול: כשלוש שעות.

את הטיול במסלול זה אפשר להתחיל עד השעה 13:30 (בימי שישי עד 12:30) מנקודת פיצול השבילים שליד מפל דוד.

נקודת הפיצול ממוקמת על שביל היציאה בקרבת מפל דוד: טפסו במעלה המצוק לעבר מעיין שולמית. בדרך למעיין, תוכלו להבחין בשרידי טרסות ובבריכות אגירה, עדות ליישוב היהודי הקדום בעין גדי שפיתח בה חקלאות שלחין ענפה. כשתגיעו למעיין מומלץ שתנוחו מעט מהעלייה התלולה, תרטיבו את הפנים במים הקרירים ותתרשמו מנוף הקניון של נחל דוד.

מהמעיין המשיכו לצעוד עוד קצת עד לפיצול שבילים המאפשר גישה למקדש הכלקוליתי, למעיין עין גדי (משמאל) ולמערת דודים (מימין). בחרו בשביל המוביל לכיוון מערת דודים ותרדו בו. לאחר זמן קצר יתגלה ממולכם חלון גדול בסלע. זהו מפל החלון, המזרים את מי השטפונות של נחל דוד מרמת המדבר אל תוך הנווה ומשם לים המלח. כרגיל אין במפל זה זרימה.

המשיכו לרדת במדרגות השביל ותגיעו לשרשרת בריכות ומפלים יפים היורדים לעבר מערת דודים. הבריכות נעימות מאוד לרחצה, ובדרך כלל עמוסות פחות במבקרים בהשוואה לבריכות בחלק התחתון של הנחל.הגישה למערת דודים היא באמצעות סולם היורד אליה. זוהי מערה קארסטית קטנה ומרשימה ביופיה. בתוכה זורם מפל מים ולמרגלותיה בריכה. היציאה ממנה היא באותה דרך שבה הגעתם עד לנקודת פיצול השבילים שמעל למעיין שולמית.

מאותו פיצול תוכלו להמשיך מעלה לעבר שרידי המקדש הכלקוליתי בן 5,000 השנים ולעבר מעיין עין גדי. המעיין הוא פינה קסומה נוספת עם בריכה קטנה ועם עצי שיטה ושיזף המצלים עליו. אם תתקדמו אליו בשקט תוכלו אולי לצפות המציצים מתוך הסבך, ביעלים הבאים לשתות ולנוח ובציפורים המעופפות בינות לענפים.

מכאן אפשר לרדת באותה דרך שבה הגעתם, או לבחור בשביל היורד אל האתר הארכיאולוגי הנקרא תל גורן וממנו לחזור בדרך הנוף אל הכניסה הראשית.

מפל החלון ואל הקניון היבש

מסלול למיטיבי לכת. את המסלול מתחילים בתיאטרון הפתוח שבבית ספר שדה עין גדי

(חשוב להגיע לכאן לא יאוחר מ-11:00, ובימי שישי מ-12:00), והוא נמשך כארבע שעות.

מתחילים לטפס בשביל המסומן בשחור, ומגיעים לכתם ירוק של צמחייה. במקום אפשר להבחין בבריכת אגירה ובשרידי טרסות קדומות. המשיכו לטפס בשביל עד לנקודת התפצלות מהשביל השחור המסומנת באדום. מסלול זה עובר על קו התפר שבין האיזור המדברי לנווה המדבר. טפסו בשביל האדום על המצוק ולכו בו עד לירידה לתוך הקניון היבש של נחל דוד. מומלץ ללכת בתוך הקניון עד לסיומו במפל יבש - מפל החלון - ולהתרשם מהנוף הנשקף ממנו. מתחת למפל נפרשים החלקים הנמוכים יותר של נחל דוד, ים המלח והרי אדום ומואב שבירדן. קחו בחשבון שאחרי שיטפונות, הגבים עשויים להיות מלאים במים ויש לצלוח אותם בשחייה.

חזרו אחורה בקניון, טפסו עם הסימון האדום לגדה הדרומית והשתלבו לשביל המסומן בירוק. השביל מסתיים מעל למקדש הכלקוליתי, וממנו ממשיכים למטה לתוך החלקים התחתונים של נחל דוד.

הנה כבר בא עוד אחד:

נחל נשר:

אופי המסלול: ברגל. ההליכה בערוץ נחל נשר בחורף היא חוויתית ואתגרית, אך יש להיזהר מהחלקה. משך המסלול: כשלוש שעות.

תחילת המסלול בקו פרשת המים בצומת דמון, על כביש מספר 627.

הבאים מדרום, מכביש מספר 4, פונים מזרחה לכביש 721. הכביש עולה ומטפס בהר, וכבר משם אפשר להתרשם מיופיו של חורש הכרמל, ומהמצוקים והתהומות. לאחר כעשרה ק"מ מגיעים לצומת T, פונים ימינה ומיד, בצד ימין, חונים בחניון 'אלון'.

לבאים מצפון, יש להגיע לאוניברסיטת חיפה מכיוון חיפה. נוסעים דרומה בכביש 672, ממשיכים עוד כארבעה ק"מ עד לחניון אלון שנמצא בצד ימין של הכביש.

אם באתם ברכב פרטי, על הנהג להקפיץ את כלי הרכב לסוף המסלול. נוסעים כשני ק"מ לכיוון חיפה על כביש 672, פונים ימינה לכיוון נשר (כביש 7212), פונים שמאלה לדרך נוף-כרמל, וחונים בחניון יער יערנים.

כעת חוזרים לתחילת המסלול, חוצים את כביש עוספיה-חיפה ועוקבים אחרי הסימון לבן-אדום-לבן שילווה אתכם לאורך כל הדרך.

מסלול נחל נשר חוצה איזורי נוף משתנים ומגוונים. מתחילים בשטחים הפתוחים וממשיכים בעקבות מדרגות הסלע, שעוצבו בכוח המים.

בעקבות המפלים, תגיעו לחלקו הקניוני והעמוק של נחל נשר. חלקו העליון של הנחל מתחתר בסלע קירטוני רך ויוצר ערוץ נחל רחב ושיפוע מתון המאפשר עיבוד חקלאי. עוברים בין טראסות חקלאיות נטושות, חלקן מכוסות נטיעות וחלקן בצמחיה טבעית של טיון דביק ומיני עצים של חורש טבעי. הטראסות מעידות על כך שבעבר נוצל חלקו הרחב של הנחל לחקלאות הררית.

אט-אט הופך ערוץ הנחל לצר. המשיכו עימו לדרך עפר. יש לשים לב לסימון וללכת בעקבותיו ימינה על דרך העפר, כ-100 מטר, עד שפונים ימינה בירידה מתונה. כאן סוף הנוף הפתוח.

ככל שהולכים ויורדים לתוך ערוץ הנחל מרגישים בקרירות נעימה ובצל נעים שמטילות צמרות העצים המכסות על הערוץ כולו. הצל והלחות ילוו אתכם כל עוד תישארו בערוץ, ויחד עימם גם הצמחים אוהבי הלחות - כמו ער אציל, מורן החורש, קטלב מצוי, שרכים, טחבים ומטפסים למיניהם.

הנחל חותר בשיפוע חד בתוך סלע דולומיט קשה. ההבדלים בקושי הסלע, יחד עם השיפוע החד - יצרו ערוץ קניוני וצר שבו מדרגות סלע הפכו למפלונים. לאחר גשם ממושך, כאשר האדמה רוויה וזרימת המים בנחל חזקה, הופכות מדרגות הסלע למפלים של ממש למשך מספר שעות.

כדי להגיע לתחתית המפלונים הללו בשלום, צריך להיאחז היטב בסלעים או לחליפין פשוט להתיישב ולגלוש. בימי החורף הערוץ רטוב וחלקלק ויש להיזהר מאוד.

אחרי שירדתם בשלום, המשיכו בתוך ערוץ הנחל ורדו בזהירות עוד סידרת מפלוני סלע עד לגשר. קצת לפני הגשר פנו ימינה לטיפוס קל לעבר חניון "יער יערנים" - שם מחכה הרכב. נחל נשר ממשיך צפונה דרך מחצבות האבן של נשר ומתנקז בסופו של דבר לנחל הקישון ומשם לים התיכון.

קרני חיטין:

אופי המסלול: ברגל. להיזהר מהחלקה. אחרי גשם המסלול בוצי, והירידה מקרני חיטין לנבי שועייב עלולה להיות חלקלקה.

אורך המסלול: כ- 2 ק"מ.

משך המסלול: כשעתיים.

דרגת קושי: קל – בינוני.

מפת סימון שבילים: הגליל התחתון העמקים והגלבוע (מס' 3)


איך מגיעים: בכביש 77 מצומת גולני לטבריה. ליד הק"מ ה- 74 פניה לדרך עפר המסומנת בכחול מצפון לכביש (במקום שילוט המפנה לקרני חיטין). ממשיכים עוד כשני ק"מ עד לתחילת המסלול. בסוף דרך העפר המסומנת בכחול ישנו מקום לחניה, שם מתחיל המסלול המסומן אף הוא בכחול.

אם באתם ברכב פרטי על הנהג להקפיץ את הרכב לנקודת הסיום - חוזרים לכביש הראשי שמוביל מצומת גולני לטבריה. בצומת קרני חיטין פונים שמאלה, נוסעים ישר ואחרי 5 ק"מ פונים שמאלה ונוסעים עד למגרש החניה של נבי שועייב.

סיפור המקום: קרני חיטיןהוא שמו של הר הממוקם בגליל התחתוןבקרבתהר ארבל. הר הגעשהכבוי זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. סביבת ההר הינהשמורת טבע.

לקרני חיטין אחד הסיפורים המעניינים:

שמה של קרני חיטין מוכר וידוע דווקא מן התקופה שבה לא הייתה מיושבת כלל. בתקופה הצלבניתלא נודעה לאתר חשיבות מיוחדת, והוא היה שומם. ב 4 ביולי 1187 התחולל למרגלות ההר הקרב בין צבאות הצלבנים, שהגיעו מכיוון ציפורי, ובין צבאו שלסלאח א-דין, שבא מכיוון מעברות הירדן, מדרום לצמח.

עיקר הסיפור הוא שאחרי שניםשל התמודדות בין נוצרים ומוסלמים על עמדות כוח בארץ ובסביבה, לאחר שנים בהן הציקו הנוצרים לעולי רגל מוסלמים, נמאסלעולם המוסלמי מן המאחז האירופי האלים במזרח התיכון. לכבוד זה גייס סלאח א-דין עשרות אלפי איכרים ואלפי פרשים, שחצו את הירדן, עלו על הגלילוהטילו מצור על טבריה הנוצרית, מה שגרם לצלבנים להניחלזמן מה את סכסוכיהם ולצאת בצבא גדול נגד המוסלמים.

הצבא הנוצרי חנה בצילה של ציפורי, וניסה להחליט האם לתת למוסלמים להתיש את עצמם, או האם לצאת לעזרת נצורי טבריה. לבסוף החליטו להילחם, כשנפילת טבריה מאיצה את יציאתם לקרב. בתחילת יולי, בחום הלוהט, עשה הצבא הגדול והכבד, עטוי שריונות הברזל הכבדים שמיד התלהטו בחום, את הטעות הגורלית שלו, ויצא לקרב.

רק לזה חיכה סלאח א-דין. הוא שלח את הקשתים ומטילי האבן והרומח שלו שהציקו להם כל היום. חייליו הבעירו אש סביב הנוצרים, והביאו אותם למצב של התשה מוחלטת, ללא מים בחום הנורא. הצלבנים ניסו להגיע אל המעיין בחיטין, כשהפרשים הכבדים פורצים את הטבעת המוסלמית ושועטים מטה במדרון. אבל – בפעולה זו חרצו את גורל הקרב מכיוון שהיו כה כבדים שלעלות בחזרה למעלה לא יכלו ולמעשה הפקירו את חיל הרגלים הכבד, המסורבל, המתבשל בתוך שריונותיו, לחסדי המוסלמים הקלים והזרזים. בשעות ספורות הושמד הצבא הנוצרי. סלאח א-דין יצא למסע נצחון בין מבצרי הארץ הנוצרים, אותם כבש אחד-אחד, ובכך שם את הקץ (למשך דור) לכוחה של הנצרות בארץ

קבר נבי שועייב, המקודש לדרוזים, נמצא בסמוך לקרני חיטין. נבי שועייב הינו המקום הקדוש ביותר לדרוזים ובו, לפי אמונתם, קבור נבי שועייב - הוא יתרו, חותנו של משה רבנו. בין ה- 25 – 28 לאפריל חוגגים במקום את חג נבי שועייב, והאתר מתמלא בהמוני חוגגים. לאורך המסלול ניתן ליהנות מנוף מקסים, עצי זיתים, סלעי בזלת ושלל פריחה.

שימו לב! הביקור בקבר נבי שועייב בלבוש צנוע בלבד.

תאור המסלול:

עולים עם השביל הכחול עד לרחבה בנויה ובה אנדרטה קטנה, שהיא אתר תפילה של כת של נוצרים אמריקניםממסדר "אל הנבואה" המשוכנעים ש"הר האושר", ההר ממנו נשא ישו הנוצרי את דרשתו הנודעתבזכותם של ענווי הארץ, נמצא כאן.

משם ממשיכים עם השביל הכחול לקרני ועוברים בלוע הר הגעש, ממנו נותרו רק שתי הקרניים והעמק הקטן במרכזן.

ממשיכים בשביל שיורד לכיוון שדרה של עצי זיתים,שם ישנה תצפית יפה על הגליל, הגולן והכינרת.

ממשיכים ללכת במישור, ובהמשך בירידה, עד מגיעים אל המבנה המרשים של נבי שועייב.