21-12-2005, 20:01
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 14.12.05
הודעות: 231
|
|
להיות במקום
אתמול אח"הצ ישבתי והזנתי את המחשב שלי באשכול כמו שאומרים בשפתנו - חושלוקי של אשכול.
בבוקר מתקשר אלי חבר בפורום וגם חבר צוות ואומר לי שעבודתי לא עלתה לאקרנים - הלכה פרש.
די התעצבתי יען כי אין לי מוטיבציה לשכתב שנית את הסיפור החסוי הבא:
אורקסטרא סילוו פלה.
בשנת 1985 השתחררתי מצהל אחרי שרות ארוך ומתגמל.
פניתי לשוק האזרחי בניסיון למצוא עבודה בתחום שלי - טיסה.
רציתי לרסס אבל סגרו את חברת מרום וכל טייס מצוי עבר לכימאויר שבמהרה ניקראה כימניר.
רציתי אל -על אבל בלי אבא טייס או מנ"כל לא מדברים איתך - בשנת 1985 .
רציתי הדרכת טיסה - השוק היה קטן ורווי מדריכים טובים וותיקים - יעני חטיארים.
אז הודלף לי שמקימים חברה לאזמים לייד קיבוץ גבעת השלשה בסמוך לפ"ת.
נסעתי לשם ובלי GPS מצאתי את חברת כנפונית בשלבי הקמה. הוסמכתי כמדריך תוך שבוע על שני סוגים
שונים של אוירונים עם מנועים של מכסחת דשא.
האוירה היתה טובה וחלוצית ואפילו נראינו חלוצים לפי כמות הבוץ על נעלינו, החניכים היו מכל שכבות העם
וכולם רצו לטוס, ממש כמו האחים רייט.
במועדון ה"טייסת" שמעתי את השם אושקוש בפעם הראשונה ואחרי שווידאתי שלא מדובר בסרבלים לתינוקות קניתי כרטיס טיסה לשיקגו.
הייתי המום מכמות המטוסים החונים על הדשא בצידי המסלולים ואלה שספרו נשבעו על 10000 אוירונים.
מטוסים פרטיים בכל צורה צבע וגודל כייד הדימיון והמציאות באושקוש.
גם הסדר והניקיון מוכיחים שאין כמו באמריקה - באמת שאין.
כעבור שבוע נפלא ומרגש חזרתי למולדת הקטנה שלנו ולטיסות, לאט ונמוך- כמו שאימא אוהבת.
וכך כל שנה עליתי למכה - אושקוש והרגשתי כמו פיטר פן למשך שבוע.
בשנת 2003 החלטתי לשדרג את מעמדי ופניתי לאחראי על המתנדבים באגף מטוסי הקרב הוותיקים:
דקוטות הרווארד מוסטנג מוסקיטו ועוד הרבה שמות מן העבר המפואר של התעופה, ובקשתי להתנדב
לעבודה בליין - הכוונת מטוסים מסיעים לחנייה וממנה למסלולים.
אחרי מספר שאלות עיניניות קבלתי ביגוד ותדריך ונשלחתי עם בן זוג מקומי לעבודה.
קבלתי יחס מצויין והרגשתי בבית למרות הבדלי השפה והמנטליות וגם הגיל (רוב המתנדבים מבוגרים)
בצהריים הלכנו לאכול באוהל צבאי של הצוות - כמו בסרט MASH , בשולחן מולי מתיישבים שני גנרלים
בדימוס : צאק ייגר ובאד אנדרסון שטסו מעל גרמניה במוסטנג במלחמה.
באמריקה הם גיבורים גדולים יותר מרוקי בלבואה ושוורצנגר ובאמת הם ראויים.
התאפקתי לא לשפוך את המרק על אחד מהם כדי לזכות לתשומת לב - ואפילו הצלחתי.
ואז פניתי לבאד שנראה רגוע מתמיד ושאלתי אותו אם הוא מתכוון לטוס היום או מחר.
הוא אישר שיטוס גם היום וגם מחר בבוקר , ואז העזתי ןשאלתי מה אני צריך לעשות כדי לטוס איתו במוסטנג שלו - OLD CROW המפורסם.
מחר ב-8 מול אוירון - השיב בלי להתבלבל.
השמים נהיו וורודים כל אותו אח"הצ ואני דימינתי לעצמי את הטיסה העתידה והמובטחת.
בשעה שבע למחרת לבשתי את הסרבל האישי עם הפטשים והדרגות צחצחתי נעליים כמו פעם,
התגלחתי מאך 3 ואפילו החלפתי תחתונים, כן כן.
התיצבתי לייד האוירון ומצאתי את באד משוחח עם טייס אחר מוכן לטיסה, האוירון עמד מצוחצח כמוני
ודמינתי שהוא מזמין אותי לקפוץ פנימה, כעבור מספר דקות ניגש אלי אדם מכובד למראה ומוסר לי הודעה
שהטיסה הבאה היא טיסת מבנה ואיו לי ביטוח לטיסה מסוג זה. נו טוב, מה עושים - כלום, מחכים.
באד ניגש אלי ואמר שברגע שהוא חוזר נצא לטיסה כפי שהבטיח , הצבע חזר לפנים.
עוברת שעה ואני שומע את צליל ה- ROLLS ROYS מתקרב אלי, משמע הם נחתו ומסיעים לחנייה.
באד מדמים את המנוע ויוצא מהתא ונעמד על הכנף מזיע כולו, אני מסיק ממראהו שהטיסה בוטלה.
הוא עסוק בתא האחורי וכעבור שתי דקות מניף לעברי יד - בוא עלה.
אני קופץ לעבר המטוס ולא שוכח את המצלמה שתלוייה בהיכון על צווארי, נעמד על הכנף בתנוחת צילום
כאילו יוצאים לתקוף את הכור ,ואז בתנועה מיומנת משתחל לתא האחורי למושב שלי לשעה הקרובה.
באד עוזר לי עם החגורות - כמו בפוגה ומייד מתיישב בעצמו מקדימה עוד דקה סימון של בוהן שמאל
והמנוע הענק מתעורר לחיים.
סימון עם שני הגודלים כלפי חוץ והסדים מוצאים מתחת לגלגלים ומוצגים כעדות ניצחת ראשי להסיע.
בעודנו מסיעים לעמדת המתנה שואל אותי הגנרל מה נסיוני התעופתי ואם אני כשיר לאירובטיקה.
השבתי בצניעות שאשמח לנסות כל מה שיחליט לבצע ושקית ההקאה ב-STAND BY .
כעבור רבע שעה של המתנה מעצבנת אנחנו מקבלים רשות להתישר ולהמריא.
המצערת נפתחת בהדרגה קדימה וקצב איסוף המהירות טוב הרעש מאפיל על הקשר אנחנו באויר
המטוס מאיץ בקלות 300 קשר ומטפסים לאזור מזרחה מעל 10000 רגל המנוע נשמע רגוע והיות והתא
מדוחס הרעש עכשיו חלש, אין רעידות אני רושם לפניי, מטפסים ל-20000 , באד מוודא שאני קשור ומרגיש טוב ומתחילים לעבוד.
W/O שמאלה צלילה תלולה לאיסוף מהירות , מד מהירות מראה 350 קשר =450 TAS איבדנו 5000
רגל בצלילה ובאד מושך ל-LOOP בעדינות 3.5G לופ ענק ויפה ואני שוב מופתע מהתנהגות המטוס-
אין בכלל רעידות קצה כנף והמנוע לא מתאמץ בכלל - נהדר.הטייס בן 81 ,אמרתי כבר?
ממשיכים ל-HIMMELMAN ו- CLIMB ROLL תלול -לא באנך, SPLIT S ולקינוח שוב סידרת LOOPING בגבה נמוך אני מצלם בשלב זה לטובת הוכחה ונהנה מכל רגע.
עוזבים בטיסה נמוכה לפיינל ארוך ותוך כדי חולפים על פני מספר "גרוטאות" C182 ופייפר נבאחו
כאילו שהם עומדים באויר, זה יתרון הסוסים,ולנו יש מקדימה 1600 סוסים עם SUPERCHARGE .
כעת אני מבחין בשדה ישר מלפנים ותמונת המטוסים הפזורים באלפים על הדשא מתחדדת כל שניה.
מקבלים רשות לנחות ישר קדימה - מערבה ,סגירת מצערת וצקצוק קל ואחנו שוב בני תמותה רגילים
על הקרקע.
אני צורב את הרגע וחושב - כל הכבוד OLD CROW להתראות בשנה הבאה.
סיפור טיסה מבצעית שלי מעל בלגיה יסופר בפורום זה בקרוב - נא לא ללחוץ.
בשמחות
נערך לאחרונה ע"י PERE בתאריך 21-12-2005 בשעה 20:03.
סיבה: עריכת טקסט
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
