01-08-2005, 15:33
|
|
|
חבר מתאריך: 04.06.03
הודעות: 11,248
|
|
עוצו עצה ותופר
עוצו עצה ותופר
התכוונתי לנסוע לשדרות ביום שלישי אבל הכרזות המשטרה אילצו אותי להקדים ולנסוע כבר מחר. ד"ר אשר כהן הולך לעבור על החוק ולהסתנן לעבר הדרום. לידיעת המפכ"ל
31/7/2005
הכוונה המקורית שלי היתה לנסוע לשדרות ביום שלישי ולהשתתף בעצרת המחאה נגד ההתנתקות. יודגש מיד כי אני מתנגד בחריפות לכל סוג של סרבנות ועבירה על החוק. יתר על כן, אני משתייך לאלה המעריכים שאומנם ההתנתקות היא אסון, אולם סיכול ההינתקות על ידי מתנגדיה, במצב הנוכחי שאליו הגענו, יהיה אסון גדול שבעתיים.
אוי לה למדינת ישראל על שהגיעה לביצוע ההינתקות ואבוי לה שבעתיים אם קבוצת מתנגדי ההתנתקות, שעליה אני נמנה, תצליח לסכל בעוצמתה את ביצוע המדיניות שהתקבלה. לכן אין לי שום כוונות סיכול, אולם יש לי כוונת מחאה.
התכוונתי להגיע לשדרות ביום שלישי כשאני חובש שתי כיפות סרוגות: האחת של חוקר במדעי החברה המתמקד בחברה הציונית הדתית ובקבוצות השונות בתוכה; והשנייה, של מתנגד התנתקות הרוצה להביע את מחאתו הן נגד התוכנית והן נגד המהלכים האנטי-דמוקרטיים המתלווים אליה.
מדיווחי התקשורת התברר כי בכוונת גורמי האכיפה לעצור את המשתתפים הפוטנציאליים כבר בנקודות המוצא או במהלך הדרך לשדרות. אם מישהו רוצה ליישם עלי את מהלך הבלימה בנקודת המוצא, הרי שמבחינה מבצעית עליו לשים מחסום ביקורת ביציאה הדרומית מהעיר מודיעין לכיוון מחלף לטרון. אני נוסע ביונדאי כחולה וסרטים כתומים קשורים לשתי מראות הצד. והכי חשוב, הסימן בה"א הידיעה, אני חובש כיפה סרוגה.
לאן אדוני נוסע?
כדי להימנע מעימותים אפשריים במחסומים המשטרתיים החלטתי להקדים את הנסיעה לשדרות ולהגיע כבר ביום שני. למזלי הרב, האחיין שלי ואשתו, יקי וחוי כהן, המתגוררים בשדרות, שומרים לי פינה לישון בביתם. אני מקווה שהזיהוי שלהם כאן לא יביא למעצרם שהרי הם פורעי חוק בעצם הנכונות להלין אותי בביתם לקראת ביצוע המעשה הלא חוקי של ההשתתפות בעצרת. אם כבר עוצרים משתתפים פוטנציאליים בנקודות המוצא ובדרך, מדוע לא לבלום גם את מארחיהם הפוטנציאליים?
מצב מרתק עשוי להתפתח אם יחליטו גורמי האכיפה להקדים את קרבות הבלימה כבר ליום שני. נניח לרגע שאגיע ביום שני בלילה לצומת פלוגות. השוטר במחסום יורה לי לעצור לבדיקה על רקע העובדה שסימני פריעת החוק, סרטים כתומים, בולטים מאוד ממרחק. הוא יכניס את ראשו באדיבות דמוקרטית ויבחין בסימן המובהק השני, כיפה סרוגה. ואז הוא ישאל שאלה מאוד דמוקרטית: לאן אדוני נוסע? ואני אענה: לשדרות.
והוא ימשיך לשאול בהתאם לכללי החופש: מדוע אתה נוסע לשדרות? כאן אני יכול לבחור בין שתי תשובות. האחת, ללכת עד הסוף הדמוקרטי ולומר שאני נוסע בכוונה להשתתף מחר בעצרת המחאה ולהסתכן באפשרות שלא יורשה לי להמשיך; והשנייה, לספר לו שאני נוסע לאחיין שלי שמתגורר בשדרות ואף לתת לו שם, כתובת ומספר טלפון לביסוס האמינות. זה כמובן עלול לעורר חשד: מה פתאום מחליט לו הדוד כתום-הסרטים לבקר את אחיינו בשדרות דווקא ביום שני בלילה? ואני אענה לו שאנחנו משפחה מאוד מיוחדת הנוהגת לקיים מפגשים משפחתיים בחצות.
השמאל הפגום
במשך שנים לא מעטות לימדתי ואני עדיין מלמד מאות רבות של סטודנטים אי אילו דברים על דמוקרטיה ובמיוחד על ההבחנה בין דמוקרטיה פורמאלית לדמוקרטיה מהותית. אני גם יודע פחות או יותר מה מלמדים עמיתי באוניברסיטאות אחרות, אנחנו הרי קוראים את אותם דברים בנושא.
השמאל התיימר תמיד להיות נושא דגלה של הדמוקרטיה מול הקבוצות האחרות שתפיסתם הדמוקרטית פגומה כביכול. עתה מתברר שהדמוקרטיה אינה אלא כלי שרת בידיהם להגשמת יעדים פוליטיים. היא אינה משמעותית כל כך כשצריכים ליישם אותה על יריבים פוליטיים. שאף אחד לא יתפלא אם בעתיד תיתפס הדמוקרטיה ככלי בלבד: ישתמשו בה כשהיא מועילה ויניחו אותה בצד כשהיא מפריעה.
אגב, יש עוד דרך פשוטה להגיע לשדרות במסגרת הדמוקרטיה העכשווית בישראל: להוריד מהרכב את הסרטים הכתומים, לשים במקומם סרטים כחולים-לבנים, להוריד את הכיפה הסרוגה המסגירה ולהגיע בקלות ובצורה חלקה לשדרות תוך הרהורים על הצעדים הנדרשים מאדם המבקש להביע מחאה במסגרת מדינה יהודית ודמוקרטית.
ד"ר אשר כהן הוא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
http://www.nrg.co.il/online/11/ART/965/187.html
_____________________________________
שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P
|