למה לא פשוט לכתוב ישירות למשתנים ? למה צריך את כל הדרך של כתיבה למשתנה מקומי ואז הצבת הערך במשתנה המקורי.

זה כמו לעשות דרך בשתי מהלכים במקום באחד.

אשמח להסבר תמציתי וקולע - תודה.

הם שיטות להשמת וקבלת ערכים ממשתנים.
הסיבה לכך שאנו רוצים למנוע גישה ישירה למשתנים היא חלק מעקרונות ה-OO שהוא "כימוס" (encapsulation)

[ זיו ]
[ fat fish ]

השיטה בעצם נותנת לך יותר שליטה על גישה למשתנה.
למשתני PRIVATE למשל אפשר לגשת רק דרך GET SET
עוד אלמנט של שליטה זה כתיבה ללוג בכל הפעלה של הפונקציות, ככה בתהליך חיפוש באגים תדע מה שונה למה
ובכלל מעצם תפיסת OOP זה אובייקט עם יכולות שאחת מהן זה GET SET ולא אובייקט עם יכולות ו"משתנים".
מי שישתמש במחלקה שכתבת - צריך לראות API של הפונקציות ויכולות האובייקט, לא איזה משתנים יש לו.

וכו'

נ.ב. צריך סיבה מאוד מאוד מאוד טובה כדי שיהיה לך משתנה PUBLIC ללא GET SET
99% הסיבה היא לא טובה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

רק לחדד טיפונת: הרעיון של OO אינו אובייקט שיש לו SET ו-GET במקום משתנים,
אלא אובייקט שיש לו תכונות, שיטות ואירועים. זה שבוחרים לממש שיטות באמצעות
פונקציות ותכונות באמצעות משתנים(ואירועים באמצעות callback function) לא קשור
לממשק או ללוגיקה, ולכן לא אמור לעניין אף-אחד חוץ מהמפתח עצמו.

ומעניין לעניין באותו עניין(אם כבר אז כבר): באותה מידה חשוב להבין שהקשר בין
פולימורפיזם להורשה הוא רק ברמת המימוש של CPP(בחרו לממש רב-צורתיות דרך
ירושה), אבל בשפות כמו ג'אווה העלימו את השטות הזו, והכניסו את מושג הממשק
(שהיה ניתן ל"זיוף" ב-CPP כ-pure virtual class), והפסיקו לקרוא לתהליך "ירושה",
שכן ממילא אין מה לרשת ממשק אלא מימוש של ממשק.

ובאופן כללי יותר: המטרה של OO היא פישוט. בתכלס זה אומר שעובדים על בסיס
need-to-know. מי שלא אמור לדעת מה קורה בתוך הקוד שלך - לא ידע את זה.
האמצעים יכולים להיות שימוש בחברים פרטיים, או במקרה שלנו, שימוש במבנים
תכנותיים מיוחדים כממשק ל"בפנוכו" של האובייקט.

http://vlib.eitan.ac.il/Java1/c4.htm

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.