09-08-2005, 22:35
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.04
הודעות: 16,254
|
|
מצא את ההבדלים ונחש מי כתב מה?
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "דן, אני חושש שאתה הפסקת לקרוא דבריי אחרי "משטר נשיאותי".."
א. מדינית
1. איזה סוג שלטון? - שלטון דמוקרטי נשיאותי, הנבחר בבחירות על בסיס אזורי (2/3) ועל בסיס ארצי (1/3)
1. השלטון בישראל צריך להיות דמוקרטיה בעלת משטר נשיאותי, בעלת הפרדת רשויות מלאה,
בסגנון האמריקני, שתכלול מערכת משפט ש-א-י-נ-ה חלק מהמערכת הפוליטית, וששופטיה
ממונים באופן נקי ושקוף ע"י וועדה של הכנסת.
2. איפה גבולות המדינה? - היכן שמרוכזת המסה העיקרית של אזרחי מדינת ישראל. בתרגום חופשי גבולות הקו הירוק + תיקונים שהזמן גרמן.
2. גבולות המדינה חייבים להיות גבולות לאומיים, כאלה שיכללו מה שיותר יהודים ומה שפחות לא
יהודיים, כאשר לנושא האזרחות הנוכחית לא צריך להיות שום משקל בנושא, בהתחשב בבעייה
הבטחונית והכלכלית שמהווה האוכלוסייה של המיעוט הערבי-מסלמי בישראל (הדרוזים והנוצרים
אינם מהווים בעייה כזו - הדרוזים הם אזרחים שווי זכויות מכוח זכות, והנוצרים יצטרכו להרוויח זכות
זו באמצעות שירות לאומי חובה).
בשעתו העליתי מפה של הגבולות בינינו לבין הפלסטיניים, כפי שלדעתי הם צריכים להיות (שאר
הגבולות עם סוריה, לבנון מצרים וירדן, צריכים להשאר כפי שהם, כשהגולן בידינו), והיא משקפת
את עמדתי:
3. מדינת יהודים? - אני מעדיף לכנות אותה מדינה ישראלית שאופיה יקבע על בסיס ההסטוריה והתרבות של עם ישראל לדורותיו
3. ודאי שכן. מיעוטים נאמנים זכאים לאזרחות שוות זכויות, כאשר יעמדו בכל החובות. מי שאינו מסוגל
לנאמנות למדינה זו כמדינת היהודים, שיגור במקום אחר.
חברתית
1. איזה סוג שלטון? - שלטון שאינו מפלה בין אזרח לאזרח. שלטון הפועל למען רווחת אזרחיו. שלטון ה"מתגמל" את אלו התורמים במידת יכולתם למדינה ו"מדכא" את הפרזיטים. שלטון שיצור תנאי קיום ואוירה כמו במדינות המפותחות בעולם.
1. מדינת רווחה, כשהממשלה מחוייבת לדאוג לאזרחיה מעריסה ועד מוות. יוזמה חופשית היא דבר
מבורך, בתנאי שהממשלה מוודאת שמדובר ביוזמה חופשית אמיתית, ולא במונופולים
וקונגלומרטים ענקיים שהוציאו לקפיטליזם את השם הרע שיש לו...
2. החיבור בין דת למדינה? - שום חיבור, נתק מוחלט בין הדת למדינה. חופש דת מלא ומתן אפשרות לקיום כל הפולחנים, לכל מי שחפץ בדבר
2. ישראל היא מדינה יהודית, וחייבת להשאר כזו. ללא הזהות היהודית, מהר מאוד נהיה המדינה
הערבית ה24 (שתיבלע ע"י המדינה ה23, אחרי פלסטין א'...). אין זה אומר שחובה להיות מדינת
הלכה, אבל חוקים כמו חוק השבות וחוק האזרחות חייבים להיות כאלה שנותנים עדיפות ברורה
ליהודים.
ואיך אתה מתכוון להביא את השלום המיוחל? - כאן השאלה מאד מורכבת, כי שלום עושים עם אויבים והשלום חייב להיות נחלת כל היריבים.
בכל מקרה המצב מאד מאד מורכב ואל למדינה לסבך אותו עוד יותר. המדינה חייבת להיות ערה ופתוחה לכל גישוש אפשרי, לכל מפגש ולכל רחש הבא מהצד השני. המדינה חייבת לפעול בדרך שלא תגדיל את העוינות ולא תיצור מצבים בלתי אפשריים ע"י פגיעה בחפים מכל פשע. על המדינה להקטין ככל האפשר את נוכחותה ואת השליטה על אוכלוסיה זרה שחיה מחוץ למדינה המוצהרת. המדינה חייבת להמשיך בצעדים בוני אמון כלפי הצד השני - חוסר האמון הוא אחד מגורמי אי יכולת הפתרון של המחלוקת.
המדינה חייבת להלחם בצורה נקודתית בכל הקמים עליה עליה לכלותה ולאפשר לרב הדומם לחיות את חייו ולא לפגוע באורחות חייהם בפרנסתם וביכולת שרידותם.
ה"שלום המיוחל" זו פיקציה. הערבים לא השלימו, לא משלימים ולא ישלימו עם ישיבתו של קוץ
יהודי/מערבי זעיר בלב המזה"ת. זה לא נעים לשמוע, אבל כשם שארה"ב למדה לחיות עם העובדה
שיש כאלה שלא מתים עליה, כך גם עלינו ישנה החובה ללמוד זאת (בניגוד לארה"ב, כאן באמת
יש סכנה קיומית).
אנחנו צריכים לשאוף לסטטוס קוו ארוך טווח שבו הערבים שונאים אותנו - אבל פוחדים מכדי
לתקוף אותנו. מצב זו יכול להיות מושג רק באמצעות הרתעה פעילה, ולא באמצעות נסיגות,
בריחות ומיני רעיונות...
נערך לאחרונה ע"י ישראל היפה בתאריך 09-08-2005 בשעה 22:46.
|